'המשב"ק' • הביקור שריגש את האדמו"ר מסאטמר

אחד הביקורים המעניינים שנערכו במעונו של האדמו"ר המהרי"י מסאטמר, יום לפני שחזר לארה"ב, הוא זה של יהודי בן 90, נעדר חתימת זקן, דמות בעלת עבר מפואר, הכולל רקורד בטחוני בשרות הצבא האמריקאי, קצין באונר"א, איש המוסד במשך שנים ואיש עסקים ממולח: ר' מרדכי דוד הולנדר.

אביו של הולנדר, היה תלמידו המובהק של הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל וקרוב לאבי האדמו"ר ה'ברך משה'. הוא עצמו הכירו מילדותו, השתתף בחתונתו, והיה תלמידו בישיבות 'קערצקי' ו'זענטא', התמנה כמשמשו, עמד לימינו וסייע לרבי להיחלץ מקשיים שונים. ליווה אותו עד לרגע שבו נשלח הרבי לאושוויץ. שם נפרדו דרכיהם.

לאחר המלחמה נפגשו בארצות הברית בשנת תש"ז, וכאשר הולנדר התחתן, שימש הרבי כמסדר הקידושין שלו, והמשיך לשמור על קשר הדוק וקרוב עמו עד אחרית ימיו.

הולנדר שנולד בכפר 'מוז'איי' שבהונגריה בשנת תרפ"ג, סיפר לאדמו"ר על קשריו עם אביו: "ההיכרות הראשונה שלי עם אביכם הייתה, בכפר שלנו בה התגוררו שבעים ושתיים משפחות יהודיות. היא הייתה תחת נשיאות ה'דברי יואל', שכיהן אז כרבה של אורשיווא והגלילות, כולל 'מוזאי'. ולביקורי הרבי במוז'אי, התלווה לעיתים אחיינו הבחורר, ה'ברך משה'".

"כבר אז", תיאר הולנדר, "הבחנתי בבכבוד שרחש ה'דברי יואל' לאחיין הצעיר.

לא אנטוש את הקהילה

הולנדר המשיך וחשף פרטים מעניינים על החתונה של ה'ברך משה' בזיווג ראשון, עם בתו הגה"צ רבי חנוך העניך מאיער זצ"ל רבה של העיירה: "החופה הייתה ביום שישי, והשתתפו בה רבנים, אדמו"רים וכל המי ומי, כשבראשם, זקנו הרה"ק רבי שלום אליעזר זצ"ל מרצפרט-אבי אמו ודודו הרבי בעל ה'דברי יואל'.

"בליל שבת הגיעו כל בני העיירה לשמוח עמו כנהוג. זכורה לי שיחה מאד מעניינת שהתנהלה בסעודה שלישית של אותה שבת, בין הרבי מסאטמר לבין המחותן רבי העניך. בית המדרש חשוך היה במקצת, ואני שהייתי נער בן ארבע עשרה, ישבתי סמוך אליהם. בחסות האפלולית הצלחתי להאזין לתוכנה, אולם הייתה זו שיחה אישית, שחשוב לי גם היום לשמור על הדיסקרטיות שלה".

בהמשך, כאשר למד אצלו, התחזה הולנדר ל'ברך משה', כדי להשיג עבורו תואר מדעי בשפה ההונגרית. האדמו"ר לא שלט בשפה הזו, ולשם המשך כהונתו כרבה הרשמי של זענטא, נאלץ לקבל תואר זה. הולנדר נחלץ לעזרת הרבי ובעזרת השפה ההונגרית בה שלט, קפוטה של הרבי וכובע רחב התיתורא, הצליח להערים על המכללה כאילו והוא הינו 'משה טייטלבוים, הרב מזענטא'. התרגיל הצליח והתואר הנכסף הגיע לידיו.

הולנדר גם תיאר איך הציל את הרבי מספר פעמים מהתייצבות לצבא ההונגרי ובהמשך, כיצד הטיב עמו בשנות השואה, כאשר סיפק לו ולמשפחתו אוכל כשר, תיאור שריגש את האדמו"ר והנוכחים.

לקראת סוף שנות המלחמה, הציע הולנדר לרבי להימלט מציפורני הנאצים עם משפחתו מהגטו בעיירה 'סעגעדין', באמצעות המשאית הצבאית שהייתה ברשותו כחייל בפלוגות העבודה ההונגריות.

"הרבי אמר לי אז", נזכר הולנדר, "אני רב הקהילה ולא אטוש את צאן מרעיתי. באשר ילכו אלך ובאשר יובלו, אובל. אני כאן איתם עד שיתבהר מצבנו ונדע מה יקרה לנו". בסופו של דבר, הרבי ומשפחתו נשלחו לאושוויץ, הרבי ניצל, אך שיכל את רעייתו הרבנית ושלושת ילדיהם, הי"ד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!