דן מרגלית על מינוי כחלון: שהליכוד יירגע

מינויו של שר התקשורת והרווחה (עדיין) משה כחלון לתפקיד יו"ר מנהל מקרקעי ישראל גררה, כצפוי, ביקורת מימין ומשמאל. בין השאר על עיתוי הפירסום, כיממה לפני יום הבחירות.

המינוי, חובה לציין, לא יוכל להתבצע מיד לאחר הרכבת הממשלה וידרש לו חקיקה מקדימה, שתפריד את התפקיד שמסור כיום אוטומטית לשר הבינוי והשיכון.

מי שיצא בביקורת חריפה נגד המינוי ועל פרסומו היה העיתונאי דן מרגלית. מרגלית הוא בעל טור ב'ישראל היום' ויציאתו במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בכלי התקשורת השונים נחשבת למעשה בעל תעוזה, שיתכן שיהיו לו גם השלכות עתידיות על עבודתו בעיתון הנחשב לשופרו של ראש הממשלה. טורו אף הוזז מהעמודים הראשונים איפשהו לירכתי עמוד 37 של העיתון.

וכך כתב מרגלית:

"בתבונה אסר השופט אליקים רובינשטיין לפרסם בכלי התקשורת את הודעת הבחירות של בנימין נתניהו כי ימנה את משה כחלון לעמוד בראש מועצת מנהל מקרקעי ישראל. ההודעה פגומה. מפני שראש ממשלה אינו ממנה פקיד בשם הממשלה שתוקם אחרי הבחירות. גם מפני שנועדה להתבצע בעוד שישה חודשים. אם מצוקת הדיור כה גדולה, שצריך להודיע על המינוי שתי יממות לפני הבחירות - מדוע לא מייד? מדוע רק אחרי שיחזור ממסעו בארה"ב?

זו הודעה המצביעה על דאגה גדולה בחוגי הליכוד. היא לא תצלח משום שתתפרש כבהלה, ולא כפתרון למחיר הדירות. היא רעה מבחינה מוסרית, מפני שמה היא אומרת על כחלון?

הוא ה'מאמי' של המדינה. כל אחד אוהב את האיש שבשמו נכרכה ירידת מחירי הסלולר. יותר קל להיות פופולרי בצורה זו מאשר להנהיג את המדינה ביד קשוחה ממשרד האוצר, ולהיות האיש הרע.

אך מה שעשה כחלון בשלושה החודשים האחרונים מציב סימני שאלה קשים על אישיותו הציבורית. הוא טען כי רצה להינפש, וכל הכבוד; אחר כך השתעשע עם סקר מדומה המעניק לו 20 מנדטים ברשימה עצמאית; בהמשך ניהל משא ומתן על שתי משרות של שר והסביר יפה כי מילה היא מילה. מה נשאר מן המילה? לא כלום. הוא חביב ויודע לכרוך אחריו תומכים, ואמינותו צוללת.

הכל אירע מפני שלפתע פתאום, באחת, כמו באבחת חרב, פקדה רוח גדולה של תזזית את מערכת הבחירות שנראתה מונחת בכיסו של נתניהו. אופיר אקוניס - שיש לו קו ישיר ללשכת ראש הממשלה - הופיע אתמול בתקשורת וקרא לכל אנשי הליכוד להתייצב מחדש ולחזור הביתה ולחזק את מפלגת השלטון. היריבים, אמר אקוניס בהפנותו אצבע לעבר איילת שקד והרב חיים אמסלם שישבו לצידו, מבקשים לעורר רושם כי ראשות הממשלה מובטחת לנתניהו, ולא היא.

מדוע נוקט הליכוד קו זה? היריבים, שהם גם מועמדים להשתתף בקואליציה הבאה בראשות נתניהו, טוענים כי מדובר באזעקת שווא; ברצון ליטול מהם את חלקם לטובת השותף שהם מקבלים בהכנעה את בכירותו, ואין להתרגש. אבל אקוניס בשלו: אם תל אביב החילונית-ליברלית-שמאלנית תצא מאדישותה ותנהר לקלפיות, עלול להיווצר גוש חוסם, שגם אם בסופו של דבר לא ימנע את הקמת ממשלת נתניהו השלישית, הוא יכביד עליו לנהלה.

מבחינה אריתמטית 35 מהליכוד ועוד 13 מהבית היהודי הם כמו 33 מהליכוד ועוד 15 מהבית היהודי, אבל זה אותו היגיון הטוען כי מי שגורב גרב ונועל נעל הוא כמו מי שנועל נעל וגורב גרב, ובכל זאת חשוב איזו פעולה מבין השתיים מקדימה את האחרת.

נותרה יממה לפתיחת הקלפיות. יהיו מאמצים של הרגע האחרון. אבל הליכוד חייב להירגע. ממילא יהיה גדול מכל גוש אחר, וממילא תכסיסים כאלה אינם מוסיפים דבר. אולי אפילו גורעים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!