'טוב' ו'דגל' לחרדים עובדים: תלכו להצביע

יום לפני הבחירות ןהקבוצות השונות במגזר החרדי מבצעות החלטות אחרונות ושולחות את אנשיהם לקלפי.

ראשונים עשו זאת קבוצת החרדים העובדים ב'דגל התורה', ששיגרו מכתב אישי לכל אחד מאנשיהם ובו הוראה להצביע ג'.

"ידיד יקר,

הימים הסמוכים למועד הבחירות הם ימי דין, עבור נציגי ושלוחי הציבור בכנסת וברשויות המקומיות, מנגד ימים אלו, הם גם ימים של חשבון נפש ציבורי, האם מול הגזירות והסכנות נעזרנו בנציגנו.

המהות המאחדת את כולנו היא הציות לגדולי התורה בכל שלב ושלב מחיינו, כמייצגים וכמיוצגים השאיפה המאחדת את כולנו, היא המטרה לחנך את בנינו ובנותינו, לחיים המושתתים על שמירת ההלכה, וקיום התורה והמצוות בכל חלק מארחות חיינו,

מפלגת יהדות התורה, מצטיינת בעובדה שכל פעולותיה, במישור הציבורי והפרטי, נעשות אך ורק על פי דעת תורה, ובהכוונת גדולי ישראל, המטרה, העומדת למול עיני הנציגים, היא לבצע כמה שיותר פעולות שנצרכות, בהתאם להוראתם הבלעדית של גדולי ישראל, הסיפוק ככל שקיים הוא בקיום מצוות: ועשית ככל אשר יורך, עיני העדה.

נציג ציבור הירא לדבר השם ותורתו, אמון על חובתו הבסיסית, לפעול ולסייע לטובת הציבור, ללא משוא פנים, מתוך מטרה, לקדש שם שמים, ולהיות שליח נאמן למשלחיו, גדולי התורה,
ב"כנסת" האחרונה, נעשו אלפי פעולות, קטנות וגדולות, ע"י נציגי "דגל התורה" ועוזריהם, לרווחת הציבור, שומרי תורה ומצוות, וגם שאינם כאלה, ויעידו על כך אלפי בתי אב ברחבי הארץ ,מטבע הדברים, רוב הפעולות והמאמצים שנעשים על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר, אינם נחשפים, אינם מגיעים לאוזנם, ולמראה עיניהם של רוב רובו של הציבור, הסקטוריאלי וזה שאינו.

המאבקים הציבוריים, שגזלו את מיטב הכוחות, והדירו שינה מעיני הנציגים ועוזריהם, היו בעיקר בהחזקת התורה: הסדרת מעמדם של בני הישיבות, על מנת שחרב הגיוס לא תערער בכהוא זה את שלוות נפשם, בבואם להיות שקועים בלימוד התורה במיטב שנותיהם, שזה קיומנו וקיום העולם, לרוב המאמצים והפעולות, שנעשו בעבר, ונעשים ללא הרף בנושא, השתיקה יפה, אך ימים יגידו עד כמה, הדברים הנחרצים שנאמרו לנציגים, ע"י גדולי התורה המנהיגים את הציבור, פעלו את פעולתם כשהדברים נעשו על פי דעת תורה. בהקשר לזה, כדאי לציין, שמאמציהם של רודפי קודשי ישראל היו להביא את הדברים לגזירת גיוס גם על בנות ישראל, ואף היו מוכנים להסתפק בגיוס חלקי של בנות משולי המחנה, לשירות לאומי, ולו בשביל להוכיח לעצמם, הישגים בפגיעה בעולם התורה.

נושאים רבים ומגוונים, עמדו על הפרק, ותלאותיהם של נציגי הציבור בטיפול בנושאים אלו, רבים הם מלהעלות על הכתב, אך המשותף בכל המאמצים והמו"מ שנעשו בדרכים רבות, היו ע"פ דעת תורה. וניתן לומר בסיפוק, כי גם קידוש השם רב, נבע מהתנהלותם של נציגי הסיעה בכנסת.
כולנו, בני התורה, העמלים בתורה, והעמלים לפרנסתם, תוך קידוש שם שמים ברבים, אב אחד לנו, דרך אחת לנו, שאיפה אחת לנו, מקור אחד לנו, חינוך אחד לנו, המצוקות מאחדות אותנו, ההישגים רק מחזקים את כולנו, רודפי ומשנאי הדת בארץ, לא מבחינים, בין נער לזקן, בין ילד לילדה, בין מי שזקנו יורד על פי מידותיו, או מי שבוחר, להציג את יראת השמים שלו בפעולות של יושרה וכבוד בעמל הפרנסה, כולנו חרדים בעיניהם, כולנו מהווים בעיניהם את "העגלה המלאה" המועדפת בעליל על פני "העגלה הריקה", חובתנו בשעה הזו, להתאחד סביב היותנו כולנו בני תורה החרדים לדבר השם, כולנו בחרדה עמוקה, מפני הגזירות העלולות לפגוע בנו, ולהמעיט את כוח התורה והקדושה.

כולנו תקוה שיקויים בנו מה שנאמר בתפילת האימהות המדליקות את הנרות בערב שבת: וזכנו לגדל בנים ובני בנים...אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש בה' דבקים".

סיומו של המכתב בחתימתם המוכרת "הנאמנים לדעת תורה", שהיא אולי תעודת הזיהוי החזקה ביותר של הקבוצה: עובדים, אבל רוצים לשמוע לדעת תורה.

טוב: "חלק מהדרישות אומצו"

גם בתנועת 'טוב' - התנועה המרכזית של החרדים העובדים - נהגו באופן דומה. יו"ר התנועה, חנוך ורדיגר, קרא לאוהדי התנועה ללכת להצביע ולהשפיע, לאחת המפלגות שנציגיה חרדים.

בדבריו חשף ורדיגר כי קדם להחלטה משא ומתן עם המפלגות החרדיות, תוך הצגת מסמך דרישות לקידום מעמד החרדי-העובד בישראל.

בין השאר דרשו ב'טוב' תוכנית כלל מערכתית למניעת אפליה מכל סוג במערכת החינוך, כולל סנקציות כלכליות ומנהליות על מוסדות מפלים, קביעת תהליך קבלה קבוע לכלל המוסדות, ביטול אפליית קבלת עובדים חרדיים במגזר הציבורי והפרטי, והשוואת תנאי עבודתם ושכרם, תמיכה בהקמת קהילות ומוסדות חינוך מתוקצבים של צבור בעלי התשובה, הכללה בבסיס התקציב לסיוע בשכר לימוד ובמלגות קיום לסטודנטים חרדים ותעדוף מקצועות נבחרים בהתאם לביקוש בשוק העבודה ובקהילה החרדית, מינוי נציג חרדי במועצה להשכלה גבוהה והתאמת פעילות המל"ג למאפייני הסטודנט החרדי, הקמת מנהלת תעסוקת חרדים ראשית שתתאם ותרכז את כל הפעילות הממשלתית והציבורית בתחום תוך איגום והקצאת המשאבים הנדרשים. תוכנית לאומית לעידוד העסקת חרדים. חקיקת חוק מתן העדפה מתקנת לחרדים בחברות ממשלתיות ובגופים ציבוריים. (בדומה לקיים בקבוצת מיעוט אחרות), הקמת מרכזי תעסוקה מסחר ותעשייה בצמוד לריכוזים הקהילתיים החרדים הקיימים והעתידיים, וביטול או פיקוח על ועדות האכלוס בריכוזים החרדים.

נדגיש, כי רשימת הדרישות זהה לרשימת הדרישות של קבוצת החרדים העובדים ב'דגל', הנפגשים שוב ושוב עם נציגי התנועה משה גפני ואורי מקלב.

לדברי ורדיגר, "חלק מהדרישות אומצו והוכללו במצעי המפלגות החרדיות ו'טוב' מצפה ששאר הדרישות ימולאו גם הן - שהמפלגות החרדיות ייענו לאתגר, יאזינו לרחשי לב של חלק גדול מהמגזר החרדי ויאמצו את הדרישות, כדי להגביר את עניין הציבור, וקהל החרדים העובדים בפרט, להצביע להן".

התנועה קוראת "בעת הקריטית הזו" אל כל אחד ואחת מאוהדי התנועה "להצביע לרשימות שנציגיהן התחייבו לקיום שלם של עולם התורה ואי פגיעה במעמד בני הישיבות, ואשר חרטו על דיגלן מחויבות מלאה לצרכי האוכלוסייה החרדית על חלקיה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!