האיש על העדה • הגאב"ד לחברי הבד"ץ: לקרוע 'קריעה'
אלפים בהלווית חבר בד"ץ 'העדה החרדית', הגאון רבי יעקב ישעיה בלוי זצ"ל בירושלים • שלמה גרינברג על הלוויה וימיו האחרונים I קובי הר צבי עם גלריה מיוחדת I וידאו
- שלמה גרינברג • צילום: קובי הר צבי
- ג' שבט התשע"ג
- 5 תגובות
צילום: קובי הר צבי
אלפים ליוו היום את הגאון רבי יעקב בלוי זצ"ל, סגן הגאב"ד וחבר בד"צ העדה החרדית, הרב הפוסק של ועד הכשרות ורבה של שכונת פאג"י הירושלמית, בדרכו האחרונה אל הר המנוחות בירושלים -שם נטמן.
ההלוויה התנהלה רגלית, על פי צוואתו ובקשתו של הגר"י, שהורה כי ישאו את מיטתו עד חלקת הקבר ולא ברכב של ה'חברא קדישא'.
ההלוויה רבת המשתתפים יצאה מביתו ומבית מדרשו שבשכונת פאג"י בירושלים בהשתתפות אלפים. משם המשיכה לככר זופניק, שם שוכנים הבד"ץ ומשרדי ועד הכשרות של העדה החרדית.
שורת נואמים ארוכה ביכתה את הגר"י וספדה לדמותו. למרות שעל פי התכנית הייתה ההלוויה אמורה להסתיים לפני השקיעה כמנהג ירושלים, הרי שהכבוד האחרון שרבים ביקשו לחלוק לו באמצעות ההספדים - האריך את המועד.
עוד בנושא:
• בעל שו"ת 'פתחי חושן' • הגאון רבי יעקב ישעיה בלוי זצ"ל
הגרי"ט ווייס גאב"ד העדה החרדית, ביקש מכל חברי הבד"ץ כי יקרעו 'קריעה' בדש בגדיהם לאות אבל על עמיתם החשוב שנפטר. במהלך דברי ההספד שנשא הגאב"ד, הכתיר את בנו של הגר"י, הגאון רבי חיים יוסף, למלא מקום אביו כרבה של שכונת פאג"י מטעם 'העדה החרדית'.
במהלך דברי ההספד שנשא הגרי"ח, בנו של הרב המנוח, סיפר בבכי, כי אביו נהג ללמוד בכל יום, לאחר שמונה שעות העבודה בה עסק בצעירותו לפרנסתו, בהתמדה רבה. "אבא למד לאור תאורה קלושה וחיוורת שבקעה מהמנורה הקטנה, בכל יום, עד השעה שלוש לפנות בוקר. בזמנים אלו, חיבר את סדרת ספריו המפורסמים", סיפר הגרי"ח.
"אבא היה איש אמת במלוא מובן המילה", סיפר עוד הגרי"ח, "לפני שנים רבות, כאשר שיחות בינלאומיות היו יקרות, התקשר אליו מישהו מחו"ל והכביר בשיחה. אבא תהה, הלא השיחות יקרות, וראוי לקצר במילים ככל שניתן. הלה ניסה להניח את דעתו של אבא, כי מצא פטנט שבאמצעותו הוא מוזיל את השיחות למינימום. אבא הבין, כי מדובר בדרך שאיננה כשרה, הרעים עליו בקולו ואמר: 'אם כך, אתה גנב ומרמה את הבריות ואינני מעוניין לשוחח איתך'\ וטרק את הטלפון".
בתום שורת ההספדים, יצא מסע ההלוויה אל חלקת הרבנים בהר המנוחות. ב'קדיש' התגבר ונעמד על רגליו
מצבו הבריאותי של הגר"י היה מורכב בעשורים האחרונים. הוא התייסר בכאבי גב חזקים שלא הניחו לו.
לפני חודשים אחדים, עבר ניתוח גב מורכב שהיה אמור להקל מעט על מכאוביו. ואכן, בדיקות שנעשו לאחר מכן, לא הראו ממצאים מדאיגים, ונראה היה כי הוא עולה על מסלול של החלמה. למרות זאת, הגר"י היה תשוש ולא שב לאיתנו.
מכריו מספרים, כי נהג להתפלל במשרדי 'ועד הכשרות' בכל צהריים תפילת מנחה. בתקופה האחרונה לחייו כבר נאלץ לשבת בשעת התפילה, מפאת חולשתו. חרף זאת, לפני כשלושה שבועות, כאשר חל יום פטירתו של אחד מהוריו, קם בעת אמירת הקדיש על רגליו, ללא התחשבות בכוחות שאזלו ממנו.
לפני שבועיים, עת ישב בדיון האחרון שלו בבד"ץ, חש לפתע ברע. מזכיר הבד"ץ ביקש להזמין רופא, והגר"י לא התנגד, אך הורה להמשיך בדיון עד שזה יגיע. כאשר הגיע הרופא, הורה לאשפזו בדחיפות, לאחר שבדק אותו והבחין במספר פרמטרים גופניים שאינם מגיבים. הסימנים הצביעו על אירוע מוחי. משאושפז, נערכו לו מיד בדיקות מקיפות ראשוניות, שהראו כי מערכות הגוף שלו אינן תקינות.
בדיקה נוספת איששה את המציאות המרה. הגר"י לקה במחלה הממארת שהספיקה להתפשט בגופו. מאחר ומצבו הגופני לא אפשר טיפול, נכח הגר"י בבית החולים רק שלושה ימים, ומשם עבר למחלקה סיעודית שבמעון ההורים רמת תמיר בירושלים.
עד ליל אמש, עוד תקשר הגר"י עם מבקריו. בשעות הערב המאוחרות איבד את כושר הדיבור ושוב לא הגיב. הרופאים הבחינו כי מצבו חמור ומתדרדר, אך לא החישו אותו בחזרה לבית החולים, שכן הסיקו כי לא יוכלו לעזור לו. הבוקר לקראת השעה עשר, הגיעו תוצאות הבדיקות הסופיות של בית החולים, אך הן כבר לא היו רלוונטיות. בדיוק בדקות אלו, עצם הגר"י את עיניו והשיב נשמתו ליוצרה. תמונות מהלוויה • צילום: קובי הר צבי