מאחורי הפרגוד: הדילמות של הבוחר החרדי

ובסוף היום, ההתלבטות היא בינך לבינם. בין ה"אני" הפרטי שלך, לבין החברה, הכלל, רשות הרבים שמסביבך.

כי בסופו של דבר השאלה הגדולה במערכת הבחירות של תשע"ג היא האם תביט על טובתך האישית, המגזרית, או תעדיף את טובת הלוקיישן – המדינה בא אתה חי.

בגדול, הסיפור כנראה סגור. נתניהו ומשפחתו לא יזדקקו בחודש הקרוב לחברת הסעות ומשאית לפינוי הבית. גם אחרי ה-21 לינואר הם כנראה נשארים בבית ברחוב בלפור.

השאלה הפתוחה היא, עם מי יישב ראש הממשלה בשנים הקרובות לנהל את המדינה, ומי יהיו הפרטנרים בקוקפיט המדיני – ביטחוני – חברתי, שיכוונו ויסמנו את העתיד של ישראל.

לאדם החילוני זה כמעט פשוט. רוב הסקרים האחרונים מלמדים שאנו נחלקים בגדול לשניים. או שאתה עם רוב העם – ימני, מסורתי תאב ביטחון ומאמין שרק אדם אחד נמצא מתאים כרגע למשרת הקפטן.

או שאתה עם הצד השני – זה שמתאמץ לשכנע את עצמו שעדיין יש עם מי לדבר מעבר לגבול, שחושב שהמושג "שלום" הוא מטבע עובר לסוחר באביב החורפי של המזרח התיכון, ושמוכן שאפילו הירקנית שלו תהיה ראש הממשלה הבא - רק לא ביבי.

אבל לאנשים שמשתייכים למגזר הרב מגזרי שקרוי 'דתי-חרדי' יש בעיה לא פשוטה.

מכיוון שהפעם ההצבעה היא בפתק אחד, נגזרה עליך ההחלטה הלא פשוטה - האם מעדיף אתה את טובת העם כולו, או שהמגזריות זקוקה וצריכה לך הפעם יותר מבכל פעם קודמת. אנשים נוטים לומר שמערכת הבחירות הזו לא מלהיבה... אולי ברחוב החילוני.

אלה המבכים את השעמום פשוט לא שמים לב לשינויים הדרמטיים שאירעו ברחוב הדתי והחרדי בשלהי מערכת הבחירות הזו.

המפד"ל המנומנמת והמבוגרת עברה ניתוח פלסטי מורכב ומתוחכם וכעת היא צעירה, רעננה ומושכת קולות מכל הזרמים. מבית אבות היא הפכה ל'בית יהודי' צעיר וכריזמטי המשדר מגורים נאים וראויים לא רק לסרוגים.

אריה דרעי חזר לש"ס, והמפלגה שלא הצליחה 'להידלק' במערכות האחרונות, פתחה מבערים ונלחמת על כל קול. אולי באולפני הטלוויזיה שקט, אבל אל תאמינו. בשטח, במיוחד בפריפריות יש לוחמה עיקשת מבית לבית.

אצל החרדים הסיפור הוא אותו סיפור עצוב כבר כמה שנים - האוכלוסייה גדלה, המנדטים תקועים. המריבות הפנימיות, ה'חרדים העובדים' שכועסים על אי מתן לגיטימציה, העסקנים הבלתי נדלים וה'פנקסנים' המסורים של בורא עולם גורמים להרבה מאד מצביאים פוטנציאלים לחפש בית [יהודי] אחר.

היהודי הישראלי שאמון על תרי"ג מצוות מחפש בימים אלה את עצמו.

טובת המגזר או טובת כלל העם - זו השאלה.

הליכוד ה"מתיימן" שמבטיח לשמור על גבולות המדינה ולשמור אמונים למסורת, הבית היהודי המתגבר שמסתמן ככזה שיהיה האחראי הבא על מערכת החינוך או הפנים, ש"ס החברתית שהוכיחה את עצמה בקדנציה האחרונה, או ג' המבטיחה שתלחם [אם יהיה לה כוח ומנדטים] על לומדי התורה.

כל אלה קודחים תבשיל ספקנות מתובל ורגשני בראשו של המצביע שכיפה על ראשו.

העיתונאים והפרשנים מתלוננים בשבועות האחרונים על מערכת בחירות משעממת, אבל כרגיל הם מפספסים את הצונמי שמתרחש מתחת אפם מעבר לרחוב ז'בוטינסקי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!