חשיפה: האם נפתלי בנט יעמוד בראש גוש דתי-חרדי?

כשבועיים לפני יום הבחירות וקודקודי המפלגות החרדיות מנסים לחשוב על היום שאחרי. תמונת המצב, לכאורה, כבר ברורה להם, השינויים יכולים להיות מינוריים לכאן או לכאן.

ביהדות התורה לא צופים לפחות מ-5 מנדטים - תקרת הזכוכית אותה הורגלו לראות מלמטה למעלה - מקווים ל-6 אך לא כולם פועלים להשגת מטרה זו...

על ה-7 מספרים לכולנו רק בתקשורת או בנאומים פומפוזייים, בחדרי חדרים איש אינו מעז להעלות את האשליה על דל שפתיו ולהיראות מטופש.

בש"ס מקווים לשמור על 11 המנדטים אותם הביא אלי ישי בפעם הקודמת, וכבר מתכננים מן הסתם את נאום ההסבר.

במחנה ישי בטוחים כי דרעי יאמר כי לא הצליח להזניק את התנועה מאחר ו'ישי הפריע', 'ישי לא סייע', 'בגלל ישי, אמסלם כעס והקים מפלגה שנגסה לנו מעט מקולותינו', 'בגלל ישי רבי אמנון כועס והקים לנו מפלגה מתחת לאף, אף היא נגסה מקולותינו' וכך הלאה וכך הלאה. אנשי ישי, מצידם, לא ישתקו: 'אלי חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה', הם יאמרו, ואף ישלפו תמונות, השמורות אצלם בארכיונים', 'דרעי הוא שהבריח מאיתנו את מצביעי הימין המסורתיים גם את מצביעי חב"ד וזאת בשל תדמיתו השמאלנית', 'דרעי הוא שדחק את ישי לפינה ולא שיתף אותו' וכך הלאה וכן הלאה. כל אחד על פי מיטב כשרון יח"צניו (לדרעי יש טובים יותר...).

במצב שכזה, כשהם מגיעים עם 16 מנדטים, פלוס מינוס (והלוואי שנופתע לטובה), תקוותם באשר לאפשרות למניות טובות אצל מרכיב הממשלה הבאה (בנימין נתניהו כמעט על בטוח) אינה גדולה.
אז מה עושים?

כאן נכנס לתמונה יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שהסקרים מנבאים לו סדר גודל של כ-15 מנדטים, פלוס מינוס.

האפשרות הראשונה, אולי הקורצת ביותר, היא לתקוף אותו: 'הוא ימני מדי', 'הוא יתמוך במתנחלים', 'הוא שונא חרדים', לא בעיה לשלוף את הארסנל מתיק מטות ההסברה ולנעוץ סכינים.

כך עשו בש"ס בבחירות הקודמות לאביגדור ליברמן, שהפך בין לילה לאוייב החרדים, כך עושים לו (אולי במינון נמוך יותר, בזכות חברו דרעי) גם הפעם. ואין כמו סרטון 'כוכבית הגיור' כדי להשלים את תמונת המלחמה.

ומה באשר לבנט? ובכן, משום מה דממה אלחוטית, אפס מתקפות. מתברר כי מאחורי הקלעים התגבשה החלטה במוחותיהם של קודקודי המפלגות החרדיות לחבר אליהם את בנט, הגם שבשלב הזה תוך ניסיון לשמור על איפול תקשורתי (שכידוע לא עומד בפני רחרוח אפם של עיתונאים).

'גוש דתי' היה למונח המפתח, שיוכל אולי לנצח את נתניהו, לפחות בנושא הגיוס לצה"ל - הנושא המעיק ביותר בקרב המפלגות החרדיות, יותר ביהדות התורה אך בהחלט בשותפות מלאה של ש"ס.

לפני מספר ימים פנו שנים מקודקודי יהדו"ת, משה גפני, ומאיר פרוש, אל אורי אריאל, מיודעם הוותיק מימי היותו חלק מ'האיחוד הלאומי', שבהחלט תמכה במפלגות החרדיות בנושא הגיוס (מלבד אריה אלדד, שקצת 'זייף' בנושא), וביקשו ממנו לתווך בינם לבין נפתלי בנט, בניסיון לקבוע עמו פגישה.

ברקע עמדו גישושים כאלו ואחרים בין דרעי לבנט, אלא שהשניים היהדו"ת'יים ביקשו למסד מגעים אלו לכלל החלטות בשטח. ההבנה כי בנט הולך להיות ה'ביג בוס' בממשלה העתידית הביאה את כולם לחלות את פניו.

בנט נעתר, הפגישות נקבעו: בתחילת השבוע היה זה פרוש שנפגש עמו בביתו בירושלים, בפגישה השתתף גם ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין וגם השדכן, אריאל.

ההצהרות הן אמת?

פרוש ביקש בעיקר להבין - האם 'מה שאתה מצהיר בתקשורת הוא האמת', ו'האם באמת אתה תומך בהסדר, לא בכפייה, בנושא הגיוס'. בנט, אדם ישר שאינו 'מסובב' (עדיין לא למד? – אם אחרי שנתיים בלשכת ביבי לא למד, סיכוי טוב להמשך יושר עתידי). "אני אחזק אתכם, נלך יד ביד בנושא", הבטיח.

בין השאר שוחחו השניים גם על הצורך לדאוג לחרדים בנושא התעסוקה, נושא שהוא בנשמת אפו של בנט, שסבור שהעליהום בנושא מצד המפלגות החילוניות לוקה בצביעות ונועד כנראה למטרות פוליטיות בלבד. צריך פתרונות, לא דיבורים גרידא, זו דעתו.

לא פעם נשמעו חברי כנסת חרדיים נואמים במליאת הכנסת על כך שחרדים רבים שמבקשים להשתלב בשוק העבודה בהוראת רבותיהם, אינם מצליחים למצוא תעסוקה ובטח שלא במגזר הציבורי. על אף שמגזרים שונים זוכים לאפליה מתקנת בשוק העבודה הציבורי, אין לציבור החרדי שום זכויות, אלא רק להיפך. חרדי שמבקש להשתלב במגזר הציבורי, נדחה בשל נימוקים רבים ולא תמיד עניינים.

בכנסת הבאה, כך מסתמן, יהיה לחרדים שותף נאמן בנושא: מתברר כי מאחורי הקלעים והרחק מעין הזרקורים נפגש בנט לאחרונה עם רבנים ואדמו"רים כשהוא שומע מהם על הנושא ועל המצוקה הקיימת סביב מציאת עבודה למי שכן צריכים ורוצים לצאת להביא פרנסה הביתה. אפליה מתקנת, זו מילת המפתח שלו ואליה יחתור בכל כוחו.

גם בפגישה חשאית של בנט עם גפני דיברו השניים על אותם נושאים ועל איך פותרים, באופן מעשי, את נושא הגיוס לצה"ל. אחרי הכול, צריך להביא פתרון שיהיה מקובל גם על בג"צ, וזה בהחלט לא פשוט.

"ביקשתי פגישה איתך כי הנושא שעומד במרכז אצלנו הוא נושא הגיוס, מעניין אותי לשמוע מהי דעתך בנושא", אמר לו גפני. משראה כי העומד מולו רציני, ירד איתו גם לפסים מעשיים.

בסיומן של הפגישות החליטו הקודקודים להמשיך ולהיפגש, עוד קודם ליום הבחירות וגם מיד לאחריהן עם היוודע התוצאות.

לא בטוח שנתניהו יאהב את הרעיון של גוש (כ-30 מנדטים) שיעמוד מולו איתן בדרישותיו, אך נראה כי מדובר באקסיומה ובנתון בשטח עמו יהיה חייב להתמודד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!