שומר מצוות? משרד החוץ רוצה אותך
שומר מצוות? משרד החוץ רוצה אותך
- יונה שוב, בחדרי חרדים
- כ"ב טבת התשע"ג
משרד החוץ מזמין דתיים וחרדים להצטרף לשורותיו.
עם פתיחת ההרשמה לקורס הצוערים החדש קוראת מנהלת מסלול הכשרת הצוערים, דנה קורש, לצעירים הדתיים לא להסס ולהירשם. "המטרה שלנו היא לייצג בחו"ל את כלל הפנים והגוונים של החברה הישראלית, מכל הסוגים והמינים. איני רוצה שניתפס כחדגוניים וגם איני רוצה שהמגזר הדתי ייוצג באופן מעוות ולא נכון. אנו חיים בחברה מגוונת, והדרך הטובה ביותר להראות לעולם את המגוון הזה היא באמצעות מערך שגרירים מכל הספקטרום הישראלי. המפגש הבלתי אמצעי של נציגי מדינה זרה עם דיפלומט ששירת בצה"ל, או בא מעולם ההיי-טק, מהאקדמיה או מהישיבה והאולפנה – זו דרך הטובה ביותר להסביר מהי ישראל ולשבור דעות קדומות. כל אחד מביא אספקט אחר, וזה מה שמראה את הייחודיות".
קורס הצוערים הנוכחי, שההרשמה אליו תסתיים בסוף ינואר, מתקיים בדרך כלל אחת לשנתיים.
הקורס הנוכחי ייפתח בעוד שנה בתום תהליך סינון קפדני. רק 20 מ-2,000 מועמדים מתקבלים. הקורס עצמו נמשך כחצי שנה, ובמהלכו נחשבים הצוערים עובדי משרד החוץ לכל דבר ואף מקבלים משכורת. ההכשרה עצמה אינטנסיבית ולא מאפשרת לרוב עבודה או לימודים במקביל. הצוערים לומדים מה נדרש ממי שתפקידם יהיה לייצג את ישראל בעולם. "לפני הכול זו שליחות וציונות", אומרת קורש, שבעצמה שבה למשרד החוץ אחרי פסק זמן במגזר הפרטי.
"חזרתי כי העבודה הזאת משלבת גיוון רחב מאוד של עשייה למען מדינת ישראל, אפילו שהיה מדובר בתנאי שכר נמוכים משמעותית. כשגריר, אתה מוצא את עצמך עוסק בנושאי הליבה של מדינת ישראל, כגון איראן או יחסינו עם המדינות השכנות. אתה מופיע לפני קהל, מתדרך עיתונאים, נפגש עם ראשי מדינות ועם אנשים מכל העולם. לא פחות מכך, אתה מסייע לייצוא הישראלי ומביא לרחבי העולם תרבות ומדע ישראליים, מושיט עזרה לעולם השלישי וגם לישראלים שנקלעו למצוקה בחו"ל. זו עבודה מרתקת. בלי להגזים, לפעמים אתה חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, מאחורי הקלעים".
קורש דוחה על הסף את הטענות להטיה שמאלה בתוך במשרד. "זה פשוט מקומם. 12 שנים אני עובדת כאן. אין לי מושג מה מצביעים חבריי והם לא יודעים מה אני מצביעה. אם להסתמך על שיחות מסדרון אז לפחות אצלי באגף אתה יכול לכל היותר לשמוע נטיות. בכל מקרה זה לא רלוונטי כי המכנה המשותף שלנו הוא מדינת ישראל והממשלה הנבחרת - כל ממשלה - שאת עמדותיה אנו מייצגים".
דרישות הקבלה לקורס הצוערים הן תואר ראשון ושליטה באנגלית. המועמדים נדרשים לגלות מנהיגות, יכולת הובלה וניהול פרויקטים, וכישרון לייצוגיות לפני קהלים שונים. הגיל, אגב, לא מגביל. במחזור האחרון סיים את ההכשרה
צוער לא צעיר בן 43. גם צוערים דיפלומטים דתיים יש במשרד, אם כי במינון נמוך משמעותית מאשר בכלל האוכלוסייה. קורש, המבקשת למשוך את המועמדים הטובים ביותר מכל המגזרים, מדגישה "אפשר להיות דיפלומט שומר מצוות".
"אין סתירה בין הדברים, ולמעשה זה די דומה לאדם דתי שמטייל בחו"ל. לא מזמן שיבצנו צוער דתי באחת המדינות ולצורך כך חשבנו על מקווה לבת זוגו. גם אם יש מורכבות, אפשר להסתדר. פן מסוים של העבודה עוסק בקהילה היהודית. כנציגי ישראל אנחנו לפעמים גם שגרירי העם היהודי. אנחנו פועלים מול הקהילה לחיזוק קשריה למדינה".
לפרטים נוספים קורש מפנה לדף 'קורס צוערים - משרד החוץ' בפייסבוק. הקבלה, היא מדגישה, אינה תלויה בקשרים או בגאונות יוצאת דופן. "לי לא היו קשרים או ציונים יוצאי דופן. הייתי בטוחה שלא אתקבל, ובכל זאת אני כאן".
עם פתיחת ההרשמה לקורס הצוערים החדש קוראת מנהלת מסלול הכשרת הצוערים, דנה קורש, לצעירים הדתיים לא להסס ולהירשם. "המטרה שלנו היא לייצג בחו"ל את כלל הפנים והגוונים של החברה הישראלית, מכל הסוגים והמינים. איני רוצה שניתפס כחדגוניים וגם איני רוצה שהמגזר הדתי ייוצג באופן מעוות ולא נכון. אנו חיים בחברה מגוונת, והדרך הטובה ביותר להראות לעולם את המגוון הזה היא באמצעות מערך שגרירים מכל הספקטרום הישראלי. המפגש הבלתי אמצעי של נציגי מדינה זרה עם דיפלומט ששירת בצה"ל, או בא מעולם ההיי-טק, מהאקדמיה או מהישיבה והאולפנה – זו דרך הטובה ביותר להסביר מהי ישראל ולשבור דעות קדומות. כל אחד מביא אספקט אחר, וזה מה שמראה את הייחודיות".
קורס הצוערים הנוכחי, שההרשמה אליו תסתיים בסוף ינואר, מתקיים בדרך כלל אחת לשנתיים.
הקורס הנוכחי ייפתח בעוד שנה בתום תהליך סינון קפדני. רק 20 מ-2,000 מועמדים מתקבלים. הקורס עצמו נמשך כחצי שנה, ובמהלכו נחשבים הצוערים עובדי משרד החוץ לכל דבר ואף מקבלים משכורת. ההכשרה עצמה אינטנסיבית ולא מאפשרת לרוב עבודה או לימודים במקביל. הצוערים לומדים מה נדרש ממי שתפקידם יהיה לייצג את ישראל בעולם. "לפני הכול זו שליחות וציונות", אומרת קורש, שבעצמה שבה למשרד החוץ אחרי פסק זמן במגזר הפרטי.
"חזרתי כי העבודה הזאת משלבת גיוון רחב מאוד של עשייה למען מדינת ישראל, אפילו שהיה מדובר בתנאי שכר נמוכים משמעותית. כשגריר, אתה מוצא את עצמך עוסק בנושאי הליבה של מדינת ישראל, כגון איראן או יחסינו עם המדינות השכנות. אתה מופיע לפני קהל, מתדרך עיתונאים, נפגש עם ראשי מדינות ועם אנשים מכל העולם. לא פחות מכך, אתה מסייע לייצוא הישראלי ומביא לרחבי העולם תרבות ומדע ישראליים, מושיט עזרה לעולם השלישי וגם לישראלים שנקלעו למצוקה בחו"ל. זו עבודה מרתקת. בלי להגזים, לפעמים אתה חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, מאחורי הקלעים".
קורש דוחה על הסף את הטענות להטיה שמאלה בתוך במשרד. "זה פשוט מקומם. 12 שנים אני עובדת כאן. אין לי מושג מה מצביעים חבריי והם לא יודעים מה אני מצביעה. אם להסתמך על שיחות מסדרון אז לפחות אצלי באגף אתה יכול לכל היותר לשמוע נטיות. בכל מקרה זה לא רלוונטי כי המכנה המשותף שלנו הוא מדינת ישראל והממשלה הנבחרת - כל ממשלה - שאת עמדותיה אנו מייצגים".
דרישות הקבלה לקורס הצוערים הן תואר ראשון ושליטה באנגלית. המועמדים נדרשים לגלות מנהיגות, יכולת הובלה וניהול פרויקטים, וכישרון לייצוגיות לפני קהלים שונים. הגיל, אגב, לא מגביל. במחזור האחרון סיים את ההכשרה
צוער לא צעיר בן 43. גם צוערים דיפלומטים דתיים יש במשרד, אם כי במינון נמוך משמעותית מאשר בכלל האוכלוסייה. קורש, המבקשת למשוך את המועמדים הטובים ביותר מכל המגזרים, מדגישה "אפשר להיות דיפלומט שומר מצוות".
"אין סתירה בין הדברים, ולמעשה זה די דומה לאדם דתי שמטייל בחו"ל. לא מזמן שיבצנו צוער דתי באחת המדינות ולצורך כך חשבנו על מקווה לבת זוגו. גם אם יש מורכבות, אפשר להסתדר. פן מסוים של העבודה עוסק בקהילה היהודית. כנציגי ישראל אנחנו לפעמים גם שגרירי העם היהודי. אנחנו פועלים מול הקהילה לחיזוק קשריה למדינה".
לפרטים נוספים קורש מפנה לדף 'קורס צוערים - משרד החוץ' בפייסבוק. הקבלה, היא מדגישה, אינה תלויה בקשרים או בגאונות יוצאת דופן. "לי לא היו קשרים או ציונים יוצאי דופן. הייתי בטוחה שלא אתקבל, ובכל זאת אני כאן".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות