לאחר 3 שנים: משפחה יהודית מתימן התאחדה בלונדון

המעגל נסגר: שלוש שנים, לאחר ששבעה מבני משפחה שנמלטו מתימן - נקלטו בקרב הקהילה החרדית בלונדון, מתאחדת המשפחה בימים אלו, ושאר האחים והאחיות יחד עם ההורים שנותרו מאחור בתימן, מגיעים אף הם ללונדון

סיפור קליטתם, התאקלמותם וכעת גם התאחדות של בני המשפחה התימנית, יכולה להזין טלנובלה שלמה.

עסקנים מקומיים בראשם עסקני ארגון 'רב טוב' של חסידי סאטמר - שטיפלו בפרשיה, מגוללים דרך חתחתים ארוכה, שעברה המשפחה עד לתחנה הסופית. "בתימן הולך ומחמיר מצב זכויות היהודים, ולכן לא הייתה לנו ברירה כי אם להוציא אותם משם, ויפה שעה אחת קודם". הם אומרים.

ראשיתו של הסיפור כאשר לפני 7 שנים, שבעה ילדי בני אב אחד הגיעו ללונדון.

אלה הינם בני שתי אימהות. האם הראשונה, שמה קץ לחייה, לאחר שבעבר הייתה נשואה לאבי המשפחה, אך מוסלמי עריץ חטף אותה לאחר אירועי 11 בספטמבר.

האם שהתה תחילה בגפה אצל המוסלמי, אך לאחר תקופה קצרה, דרש המוסלמי הזחוח מהצלחתו, כי תביא אליו גם את ארבעת ילדיה, שנותרו אצל האב, על מנת לרשום אותם כמוסלמים. לאחר שזו סירבה השליך אותה לרחוב. בצר לה ומחשש פן יתעללו בה מוסלמים, היא נטלה את נפשה בכפה.

האב נישא בשנית, נולדו להם ילדים נוספים. ארבעת הילדים מהנישואין הראשונים ועוד שלושה מהאם השניה, כבר הגיעו ללונדון לפני מספר שנים.

כעת מגיעים יתר בני המשפחה. אך גם כאן לא היה מדובר בסיפור פשוט: העסקנים לא הצליחו בתחילה לארגן להם ויזות לבריטניה, זולת לארגנטינה, שם כבר נקלטו מספר משפחות תימניות בקהילה החרדית.

העסקנים סידרו להם אשרות כניסה לארגנטינה, והוזמנו כרטיסי טיסה עם חניית ביניים בלונדון. אחד העסקנים התחפש לתייר והגיע לנמל התעופה בעת שהילדים כבר המתינו בה לטיסה הבאה שאמורה הייתה לצאת אחרי מספר שעות.

הוא סיפר למאבטח כי לממתינים יש דוד באנגליה, אך אינם יודעים את הדרך אליו, וכי הם מבקשים לנצל את פסק הזמן שנותר עד לטיסה, כדי לבקרו ולאכול אצלו ארוחת צהריים.

מנהל הנמל העניק את האישור והילדים הצטרפו אל התייר 'המתנדב' שביקש לסייע ולהפגישם עם הדוד.

אברך חסידי עם ערביות

"כשהתרחקתי מהנמל", מספר העסקן, "כבר הסרתי את התחפושת וחזרתי לדמותי החסידית המקורית. רק הילדות שישבו ברכבי נותרו עדיין בלבושן הערבי. כשעמדתי באחד הרמזורים, ממתין לאור הירוק , קלטו עיני, זוג חרדי הולכי רגל, שביקשו לחצות את הכביש, שנעצו בי ובנוסעיי המוזרים עיניים מתמיהות.

לפתע שמעתי את הגברת מתבטאת בקול באוזני בעלה: בחיים לא ראיתי דבר כזה, אברך חסידי מסיע קבוצת בנות ערביות. התאפקתי שלא לצחוק".

ילדי המשפחה הגיעו לביתו של הדוד ולאחר ארוחת הצהריים בביתו, נותרו שם לצמיתות ולא חזרו לטיסה הבאה.

בשלב זה, נכנסו העסקנים לפעולה והצליחו לאחר מאמצים, להסדיר את מעמדם של הילדים כפליטים. כיום, הבת הבוגרת כבר נשואה לבן דודה ולבני המשפחה נמצא דיור מקום הולם בחסות הדודים.

לאחר סאגה משפטית ממושכת, שהתנהלה בבית המשפט מול רשויות ההגירה של אנגליה, ולאחר מאמץ בלתי מבוטל, בו היה מעורה עורך דין צמרת, פרקליטם של העסקנים, הצליחו לשכנע את בית המשפט, כי חוק איחוד משפחות, מחייב לאפשר את הגעת הורי הילדים לאנגליה, שמעמדם מוגדר כפליטים, מחמת המצב המתוח בתימן.

עורך הדין גם הצליח לשכנע את הקונסוליה, כי יעניק ויזה גם לאחותו של אבי המשפחה, שטרם נישאה. עורך הדין הסביר, כי למרות שהיא בסך הכל דודה, הרי שבגין העובדה שהיא רווקה, עולה חשש גדול לשלומה, שכן אם תישאר בגפה בתימן, עלולים המוסלמים לחוטפה ולאסלם אותה.

עוד משפחה שניצלה

בשלב זה, משתדלים בני המשפחה לשמור על דיסקרטיות וחשאיות מרבית, מחשש פן יבולע להם.

מספר מוסלמים מקומיים שחשדו שהללו מתכננים לעזוב, ניסו לפרוץ לביתם על מנת לגנוב את חפצי הערך. הפורצים כבר החלו לנסר את הסורגים המקיפים את החלונות, אלא שאיתרע מזלם ואבי המשפחה המצויד בנשק, שמע את הלמות מכשירי הריתוך, ועלה לגג כדי להניסם. מספר יריות שנורו באוויר מאקדחו, הספיקו על מנת להבריח את התוקפים.

במקרה דנן, הסיפור הסתיים בטוב. בעבר פלשו פורצים לביתו של יהודי תימני שתכנן לעזוב את המדינה. הללו קדחו באחד הכתלים עד שסתרו אותו לחלוטין. אחר מכן, נכנסו פנימה ובהעדרם של בני הבית, רוקנו את תכולתו.

בימים אלו, אמורים כאמור להגיע בני המשפחה ללונדון ולהתאחד עם משפחתם.

לאבי המשפחה, יש עוד אבא קשיש. העסקנים פועלים כעת במרץ, לנסות ולהמציא וויזה נוספת גם לו וליתר בניו, במסגרת החוק.

המקרה הזה מתווסף להצלת משפחה נוספת אשתקד: נודע לעסקנים על אלמנה וחמשה יתומים שמוסלמים תכננו לחטוף מכפר הקטן בו התגוררו. הם הצליחו להסדיר לאם ולשלושה מילדיה אשרות כניסה לארגנטינה ולשני ילדים נוספים אשרות לבריטניה.

גם במקרה הזה, היה העסקן הנ"ל מעורב עד צווארו בעניין והוא גם היה זה שלקח אותם מהנמל אל הבית.

"בן הדוד הציע להסיר את הרעלות, מיד עם נחיתתם. 'זהו לבוש לא יהודי ואין לכם צורך בו', טען.

אבל מפאת הזהירות, היה חשוב לנו שהן ימשיכו לעטות את הרעלות עד הגעתן למקום מבטחים. אני זוכר שכעברתי ברחוב סמוך לכנסיה, בשעה שבדיוק יצאו ממנו מאמינים נוצרים, נרתעתי. פחדתי שיזעיקו את המשטרה שתעצור אותי על סיוע להברחת מוסלמים. אבל בסייעתא דשמיא, גם כאן כמו בכל המקרים שראינו את יד ה', הכל עבר בסוף בשלום".

שלושה ימים אחר שהוברחו הבנות, נכנסו מוסלמים לביתה בתימן על מנת לחטוף אותה, אלא שהיא כבר הייתה הרחק באירופה במקום מבטחים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!