"לא באתי לקורס טיס כנושאת דגל הציונות הדתית, או כמייצגת הנשים הדתיות באשר הן. זה קרה ככה, מטבע הדברים. חניכה בבית הספר לטיסה, שלובשת חצאית במדי הא' שלה, זה נראה מוזר בהתחלה. היו כאלה ששאלו מתוך עניין, סקרנות. שאלו על תפילות, על רגלים. אפילו צוחקים על יתרונות החצאית, שלא צריך גומיות בנעליים".
סגן ת' (23) שעמדה אתמול על מגרש המסדרים בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים של חיל האוויר, עשתה סוג של היסטוריה בחיל. לאחר 165 קורסי טיס מאז הקמתו של חיל האוויר, ת' היא החניכה הדתייה הראשונה שסיימה את הקורס היוקרתי.
ת' התחנכה כל חייה במסגרות דתיות. בית ספר יסודי וחטיבה דתיים, ולאחר מכן תיכון באולפנה לבנות. כשהגיעה צו הגיוס ועימו הזימון למבדקי התאמה לטיס, ת' היססה. "רוב הבנות סביבי פנו לשירות לאומי", היא סיפרה בראיון ל'7 ימים' של ידיעות אחרונות. "התלבטתי לגבי גיוס, והתחלתי במיונים לטיס, אבל חששתי להתקלקל מבחינת הדתיות.
בכיתה י"ב היא הצהירה על דתיותה וקיבלה פטור מטעמי דת, עשתה שירות לאומי כמדריכה בוגרת בפנימייה שבה למדה וכרכזת בתנועת בני עקיבא. לאחר שסיימה את חובת השירות הלאומי, רעיון השירות הצבאי עדיין ניקר במוחה, "הרגשתי שלא מיציתי את עצמי עד הסוף", היא מסבירה. "הצבא תמיד עניין אותי מאד, ושאפתי להדריך או לפקד". ת' ניגשה ללשכת הגיוס, ביטלה את הפטור ובקשה להמשיך את המיונים לטיס שהפסיקה באמצע.
"הקורס הוא יחסית מאד נוח, מבחינת האפשרות להמשיך לשמור על אורח החיים הדתי. בתחילת הקורס היינו לא מעט דתיים, כך שיש קבוצה שיכולה יחדיו לדאוג לצורכי הדת. גם בשבתות שנשארים בבסיס, האווירה מצוינת. בגלל שאנחנו חניכים אין פעילות מבצעית בשבת. זה בסיס חיל אוויר, אז יש משפחות דתיות שגרות בו, בית כנסת, ארוחות שבת.
בדיוק ביום השנה לשירותה הצבאי, לאחר מספר לא מבוטל של טיסות תחת הדרכה, הגיע תורה של ת' לצאת, לראשונה בחייה, לטיסת סולו, לבדה במטוס ללא מדריך. הטיסה הזו, מתברר, כמעט עלתה לה בחייה. "הכל היה רגיל", היא משחזרת. "ההמראה והטיסה התנהלו נהדר. אבל בנחיתה, בגלל תפעול לא נכון שלי, הגעתי למצב שחייב אותי לנטוש את המטוס".
לדבריה, "יצאתי מהמטס בנטישה. החופה התנתקה והכיסא עף בתנופה אדירה אולי מטרים לגובה, ואז המצנח נפתח אוטומטית. המטוס ירד מהמסלול והמשיך עד שהתנגש באיזו גבעה.הוא לא התהפך
במקרה הזה. הייתי בסכנת חיים, ורק על הנזק למטוס חשבתי".
אחת החוליות בגבה נשברה, והיא נזקקה לתקופת החלמה ממושכת. לאחר שבוע של אשפוז בבית החולים שוחררה ת' לביתה, שם נאלצה להחלים שישה חודשים, כשגבס אלסטי לגבה. קורס הטיס נמשך בלעדיה.
ת' שחתומה ל-9 שנות שירות קבע נאלצה להתמודד עם תקן הסמכות הדתית בקרוס, כשנתקלה בשאלות שונות מצד חבריה. במהלך הקורס נדרשה גם לנהל, לראשונה בחייה, את ליל הסדר עבור חבריה לקורס.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות