כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

עימות: ליב"ה או לא? "זכותה של אם לחנך את בנה כרצונה"

דיון בתכנית של קרן נויבך: כן לימודי ליב"ה או לא? • שרי רוט: "נגד כפייה. רק הרבנים יקבעו" • עדינה בר שלום בעד - אבל מודה: "הם מגיעים לגיל 18 ומשלימים את הכל"

ילמדו ליב"ה? ילדים בחיידר. צילום ארכיון
ילמדו ליב"ה? ילדים בחיידר. צילום ארכיון



קרן נויבך מראיינת ברשת ב' את עדינה בר שלום, יו"ר המכללה החרדית בירושלים.

• עם פרסום תוצאות המבחנים במתמטיקה, גילינו שוב את העובדה ש-15% מתלמידי ישראל לא לומדים מתמטיקה בחינוך העצמאי החרדי, מה יחסך לעניין זה?

בר שלום: "דעתי ברורה לגמרי, אני בעד לימודי ליב"ה, וש"ס כבר התחילה לעשות את זה - במוסדות 'אל המעיין' מלמדים את לימודי הליב"ה. כפי שמנכ"לית משרד החינוך יכולה לאשר לך.
לבנות היה מאז ומעולם ברמה של כלל תלמידי הממלכתי, לבנים אני מקווה שהרמה תמשיך ותעלה".

• מתי התחלתם את לימוד מקצועות הליב"ה במוסדות 'אל המעיין'?

בר שלום: "כבר לפני שנתיים".

• איך מתייחסים לזה ההורים והילדים, הרי מדובר בשבירת קודים, כי שנים אמרו רק לימודי קודש?

בר שלום: "במשך שנים אמרו רק לימודי קודש, אבל ראוי להזכיר שהגאון מוילנא אמר שמי שחסר לו חכמת המתמטיקה, יקשה עליו לימוד התורה. כל החכמות לקוחות מהתורה, אפשר לקחת את הדוגמה מהמנורה, שהקנה המרכזי שלה הוא התורה אבל ששת האחרים הם המדעים.

להאזנה:


"אלגברה, פסיכולוגיה, מתמטיקה, הנדסה, הכל, זאת אומרת שכשרצינו להרים את עולם התורה הורדנו את כל הדברים האחרים זה היה הדבר החשוב ביותר. היום אפשר כבר לחזור וללמד גם מתמטיקה, שיהיה יותר קל בלימוד התורה אחר כך, ואפשר ללמד גם אנגלית, צריכים את השפה הזו, העולם נהיה קטן ומגיעים לכל מקום".

"לא הוגן שהמדינה תבוא ותכפה"

• ברשותך נגיד שלום לשרי רוט, הכתבת הפוליטית של 'בחדרי חרדים'. את מתנגדת ללימודי הליב"ה בבתי הספר של החינוך העצמאי?

שרי: אני מתנגדת לכך שאני, או עדינה - שאני מאוד מכבדת ומעריכה אותה - נהיה אלה שנחליט על כן לימודי ליב"ה או לא לימודי ליב"ה. אם אכן הגר"ע יוסף החליט שבמוסדות 'אל המעיין' ילמדו לימודי ליב"ה - אז אין שום בעיה עם זה.

"החליטו גדולי התורה אחרים שלא ילמדו במוסדות החינוך העצמאי לימודי ליב"ה, ואגב לומדים שם מקצועות בסיסיים בכיתות א עד ח, מתמטיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה וכו'.

"אצל הבנות באמת לומדים כולם ליב"ה, אבל אצל הבנים לא לומדים מלא, כי באו רבנים וקבעו שכך יהיה. הם אמרו זה 'פך השמן הטהור', הקימו מחדש את עולם התורה אחרי השואה, לא אני ולא היא יכולות להכריע האם עברנו את המשבר הזה ואפשר להכניס את לימודי הליב"ה".

• השורה התחתונה בדברים של שתיכן, שמבחינתכן המדינה היא לא פונקציה. היא לא קובעת וזו שאלה עקרונית, ותיכף יציג כאן את עמדתו בנושא ד"ר צבי צמרת. דו"ח דברת אמר: אנחנו צריכים משהו שיחבר את כל תלמידי ישראל גם כדי שיוכלו להיות חברה יצרנית.

עדינה: "גם במקורות שלנו, הזכרתי את הגאון מוילנא והדוגמה של המנורה, אלה חלק מהלימודים שצריכים בשביל לקיים את העולם".

שרי: "אבל פה אנחנו לא יכולות להכריע, וזה לא הוגן גם שהמדינה תבוא ותכפה את דעתה על מיעוטים, כמו שהמשרד לאיכות הסביבה לא יכפה לערבי מוסלמי להיכנס למסגד בנעליים. השר יולי אדלשטיין סיפר לי שהיה יושב בחדר ברוסיה ולומד יהדות עד שהמשטרה שתלה לו משהו - ועצרה אותו. נגיע למקומות האלה של לימוד בסתר?"

• האם זה בגלל הפחד מחילון?

שרי: "מאוד חשוב לאם יהודיה ששולחת את ילדיה לבית ספר חרדי שהילד יקבל את התכנים שחשובים לה. זכותה של האם לחנך את בנה כרצונה, כל אחת לפי התחום שתחליט. כל הורה מחליט מה טוב לילדיו ושולח לפי זה לבית ספר שבחר".

• אבל אין לו כלים בלי מתמטיקה ואנגלית.

עדינה: "אז הם מגיעים לגיל 18 ומשלימים את הכל. יותר מ-13 אלף סיימו את המכינות הקדם אקדמיות. לא כולם המשיכו לאקדמיה אבל זה לא מעט.

עדינה בר שלום. צילום ארכיוןצילום: עדינה בר שלום. צילום ארכיון
עדינה בר שלום. צילום ארכיון


"חצי הכוס עדיין ריקה"

• נצרף את ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

צמרת: "עמדתי שהמילה חרדים מאוד מכלילה, שמעת פה שתי עמדות בתוך החרדים. איך אמר שר החינוך זלמן ארן? גם בצבע השחור יש גוונים, ואנחנו צריכים לדעת שיש הבדל היכר בין הזרמים החרדים השונים.

"למשל, החינוך במעיין החינוך התורני קרוב מאוד ומתקדם מאוד לעבר החינוך הכללי, שונה לגמרי חינוך סאטמר, והציבור הליטאי שונה, גם החינוך של חב"ד. חשוב מאוד להבחין ולהתקרב לסוגים שונים של חרדים".

• אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת טרכטהברג הייתה לחייב את החרדים בלימודי ליב"ה, יש אפילו פקחים של משרד החינוך שאמורים לבדוק את זה - האם צריך לפקח ולכפות?

צמרת: "אני בפירוש לא חושב שצריך לכפות, כפיה רק תרחיק, אבל יש קו של משרד החינוך שמוליך לשלושה מקצועות: אנגלית, מתמטיקה ומדעים וגם לשון עברית. לפני פחות ממאה שנה החרדים התנגדו מאוד ללשון העברית והגיעו לזה לא בדרכי כפיה".

• כאיש אקדמיה שעומד מהצד אתה רואה שינוי?

צמרת: "אני רואה שינוי עצום, בתפקידי ביקרתי בעשרות בתי ספר חרדיים, הגעתי פעם אחת למשל לבית ספר שבו מצאתי את מנהל אינטל ירושלים מחפש אנשים. פעם אחרת מצאתי קבוצת נגניות חרדיות בכלי נשיפה".

• אבל לא משרד החינוך קובע.

צמרת: "זו המשמעות של החברה החרדית - שרבנים קובעים. הגר"ע יוסף כבר הוזכר והקו שלו בעד ליב"ה. אני רוצה להזכיר עוד רב, הרב שטיינמן, שהכיר במכללות החרדיות, יש אלפי חרדים בהשכלה גבוהה בין היתר בזכות זה. אני מאוד אופטימי, אף שחצי הכוס עדיין ריקה".

• אני מקבלת עכשיו תגובה בטוויטר מנתי טוקר, כתב חרדי של 'דה מרקר', שכותב: חבל שלא נשמע בדיון הזה קולם של הצעירים החרדים שרוצים את לימודי הליב"ה וחותרים לבתי ספר שילמדו אותם.

עדינה: "אני יודעת על הקמת כמה בתי ספר בתקופה האחרונה בסגנון הליטאי ובכל זאת רוצים להכניס לשם את לימודי הליב"ה. גם בבתי ספר בית יעקב עושים בחינות בגרות בסופן".

שרי: "אני רק רוצה להתייחס להערתו של נתי טוקר, שזה לא תואם את האנשים ששולחים לבתי הספר של החינוך העצמאי ומעוניינים לשמוע להוראתו של הרב שטיינמן. כי הוא נחרץ נגד לימודי ליב"ה, למרות שהוא בהחלט בעד שמי שצריך לצאת ולעבוד ישלים את מה שצריך ללמוד. ובוודאי ככל שמדובר בישיבה קטנה".
עדינה בר שלום שרי רוט ליב''ה חינוך קרן נויבך

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}