בכיר בש"ס ל'בחדרי חרדים': "כבר לא בכיס של ביבי"

החיבוקים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הגר"ע יוסף, כפי שנגלו לעיני התקשורת בכל אירוע בו נפגשו השנים, החליפו את עצמם לאחרונה באמירות של זלזול כלפי המפלגה להחזרת עטרה ליושנה.

אמירות בסגנון של 'לא נפקיד משרדים חשובים כמו משרדי הדתות והשיכון בידיים של מפלגה סקטוריאלית' - לא ממש עושים טוב לש"ס, ואמש, בשיעורו, אף התייחס לכך הרב ובאופן חריף ביותר.

בשיחה עם אחד מבכירי ש"ס הוא לא נשמע מאד מופתע. את דעתו על נתניהו שמעתי זה מכבר, עוד הרבה לפני שחלמו על בחירות.

בכל צומת דרכים בה היה על ראש הממשלה להכריע (קצבת אברכים בתחילת הקדנציה, מענקי מקום בהמשך וחוק טל בסופה של כהונת הממשלה) עצרו בש"ס את הנשימה מחשש לבאות.

מעולם לא סמכו יתר על המידה על האיש העומד בראש הממשלה, מי שחתם איתם על הסכמים ומי שאמור לקיימם. הבטיח לזה, הבטיח גם לזה – הייתה רק אחת משיטותיו שלא לקיים את חתימתו, אבל היו גם שיטות נוספות.

אך טבעי הוא שבעיצומה של מערכת בחירות לא ישוש נתניהו להעלות אצל הבוחר הפוטנציאלי זיכרונות של אחווה בין הליכוד לבין ש"ס ויעשה הכול כדי להתנער מכל הטבה בה היטיב עמם.

לא אתפלא אם מאחורי הקלעים קיים ערוץ מתואם להפליא 'בינו' ל'בינם' בנוסח של: אני וח"כי ושרי נתקוף אתכם, נגיד ש'מה פתאום ולא נתן לכם תיקים ומשרדים, לא נחוקק חוק טל ואפילו יתכן שלא נצרף אתכם לקואליציה.

'אתם, מצידכם, תקללו תכפישו תגידו לרב לדבר נגדי ונגד מפלגתי תעשו הכול כדי לשדר סכסוך. זה מביא מנדטים, יאמר מן הסתם ארתור פינקלשטיין'.

הליכוד? לא בכל מחיר

זו הסיבה לכך שכאשר מצרצרת מקהלת המסרים הזו, אינני מתרגשת יתר על המידה. ספינים, בבקשה, לא על גב גולשינו הנכבדים.

אי לכך, את השיחה הבאה אותה ערכתי עם אחד מבכירי ש"ס קבלו נא בעירבון מוגבל. יתכן שהאיש מתכוון לכל מילה היוצאת מפיו, אך מאד יתכן (50 על 50) שהוא מדבר מתוך דף מסרים מתוכנן מבית מדרשו של פינקלשטיין אולי גם בתיאום עם אסטרטגי ש"ס.

אמר הבכיר: "בליכוד לא אהבו מעולם את ש"ס חזקה. מפלגת שלטון, מעצם טבעה, רוצה להיות חזקה, ועם כל הכבוד לידידות בין אישים כאלו ואחרים לבכירים כאלו ואחרים ב'הליכוד-ביתנו', הם במצב של נלחמים על החיים של עצמם לא במצב של אורח מביא אורח. כן, אנחנו רוצים ללכת ביחד עם הליכוד, השאלה היא באיזה מחיר".

כעת ננסה לפרש את דבריו: 'בליכוד לא אהבו את ש"ס חזקה, ברור שהעדיפו את המנדטים לליכוד, אבל בבחירה בין ש"ס חזקה לבין שהקולות ילכו למפלגה אחרת (נפתלי בנט, יאיר לפיד וכו') ברור שמעדיפים אותנו, אנחנו יחסית נוחים לעבודה, נאמנים לאורך כל הקדנציה.

'אלא מה? שאם נספר כרגע לציבור שאנחנו סגורים איתם, אם הם יספרו את זה לציבור – אנחנו אולי נרוויח כי הבוחרים שלנו אוהבים לשמוע שנלך עם הליכוד בכל מחיר, אבל לליכוד זה יגרום לנזק אלקטוראלי והוא לא יהיה מוכן לאפשר לנו את זה'.

'זו הסיבה להשפלות החוזרות ונשנות שלנו בתקשורת, בידי בכירים בליכוד, אפילו מפי ביבי, דקה אחרי שהושפלנו הם מרימים טלפון או שולחים את נתן "לא ברצינות התכוונו, קחו בעירבון מוגבל, אנחנו במערכת בחירות תזכרו זאת"'.

"אנו שוברי שוויון", אומר לי הבכיר, וגם מפרט. "בכל מפה של תוצאות סקרים ב'ידיעות', החרדים מופיעים בצבע שחור, לא כחלק מהימין ולא כחלק מהשמאל. נקח לרגע את גוש השמאל – שלי יחימוביץ כ-20, יאיר לפיד כ- 8, ציפי לבני כ-9 (או לפיד 7 לבני 10), מרץ – כ-4 – בסך הכול: 41 מנדטים, פלוס מינוס. לזה צריך להוסיף את המפלגות הערביות, המהוות גוש חוסם שמאלי, קיבלנו 51 מנדטים מרכז-שמאל שיכולים להמליץ על שלי יחימוביץ, לדוגמה, כראשת הממשלה הבאה.

"נעבור לימין: הבית היהודי – כ-12 מנדטים, הליכוד-ביתנו – 37 מנדטים, עוצמה לישראל – כ-3 מנדטים – בסך הכול 52 מנדטים. מספר כמעט זהה לזה של השמאל. לכאורה אמור נשיא המדינה, שמעון פרס, להמליץ על הזוכה במספר המנדטים הגדול ביותר (נתניהו) להרכבת הממשלה. כל זה במקרה שיש לו רוב קואליציוני.

"במקרה שלא, הוכח כבר בפעם הקודמת כי לא בהכרח בעל המנדטים הרבים ביותר הוא שיקבל את מלאכת הרכבת הממשלה (ציפי לבני הביאה אז 28 מנדטים, לעומת 27 של נתניהו). אז נכון שלא קל לנהל קואליציה כשלמפלגה שלך 20 מנדטים בלבד, אבל גם ביבי ניהל קואליציה כשלליכוד היו 27 בלבד, והמרחק לא גדול".

החרדים הם שיכריעו

"מי הם אלו שיכריעו בין שלי לביבי?", המשיך, "החרדים – ש"ס עם כ-13 מנדטים ויהדות התורה עם כ-6 מנדטים".

מטבע הדברים איש שיחי אינו מזכיר את האפשרות לפיה יעבור ח"כ חיים אמסלם את אחוז החסימה, נוסיף זאת עבורו ונקבל 22 מנדטים 'חרדים'.

בהנחה שאמסלם לא יתאם עמדות עם המפלגות החרדיות, ניתן לראות בשלושת המנדטים שלו פוטנציאל לימין ו/או לשמאל, אך מאחר ומדובר במספר זניח של מנדטים נעזוב זאת בצד כרגע.

"עם כ-20 מנדטים ביד יש לנו כוח", אומר הבכיר של ש"ס, ובצדק.

אחרי הכול, גם אם מדובר באיום היפותטי - שלי לא באמת מעוניינת להיות ראש הממשלה (לבני תשמח מאד לעזור לה ולמלא את התפקיד), לא קל לנהל קואליציה כה שברירית ולך תושיב תחת קורת גג אחת את לפיד עם גפני עם דרעי עם לבני) - הרי שהיפותטית מדובר באיום מבריק: 51 מנדטים של שמאל, פלוס 20 מנדטים חרדים ונקבל ממשלה בעלת רוב, גם בלי הרוב הערבי.

"אגב", מדגיש וממהר להסתייג הבכיר, "אם ביבי יקבל 45 מנדטים יהיה לו (פלוס בנט - 12) גוש חוסם ללא החרדים. במקרה הזה 'אכלנו אותה'. אבל הרי לא סביר שזה יקרה".

הוא לא מדבר על אפשרות נוספת והיא שש"ס תקבל רק 9 מנדטים (אחרי נגיסות הגונות של נפתלי בנט, חיים אמסלם ו'רבי' אמנון יצחק) ויחד עם יהדות התורה תציג הישג של 15 מנדטים עלובים בלבד.

כך או כך, אין ספק שלמרות שמערכת הבחירות הנוכחית נחשבת למשעממת, הרי שעדיין יש בה אפשרות נרחבת למשחק בתוצאה הסופית ואין סוף אפשרויות לכיפופי ידיים. מה גם שיתכן שכל הכיפופים הללו אינן אלא הצגה שלא נועדה אלא לעיני המתבונן בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!