מחקר חדש: בית כנסת הוא גורם מגן מפני מחלות

הקשר בין מצב בריאותי משופר לבין אורח חיים דתי, המשלב אמונה בה' ותפילות, הוא אחת החידות שעמן מנסה הרפואה המערבית להתמודד בשנים האחרונות.

לפי דיווח ב'הארץ', עבודה חדשה המתפרסמת בגיליון אוקטובר של ביטאון ההסתדרות הרפואית IMAJ בחנה ממצאים על אורח חייהם של 1,287 ישראלים, יהודים מעל גיל 50, כפי שנאספו במחקר אירופי מקיף על בריאות והזדקנות, המכונה SHARE, שבוצע בין השנים 2004 ל-2006, בעשר מדינות באירופה ובישראל.

הניתוח, שביצע ד"ר ג'ף לוין מהמכון לחקר הדת באוניברסיטת ביילור שבטקסס, העלה: הליכה לבית הכנסת היתה גורם מנבא לשיפור במצב הרפואי. זאת על סמך מדדים שבחנו את הקשר, לרבות בעיות רפואיות מתמשכות, הגבלה בפעילות, מחלות כרוניות מאובחנות וסימפטומים גופניים כגון בעיות לב, קוצר נשימה, הפרעות שינה ונפילות.

לפי המחקר, הליכה לבית הכנסת נקשרה לירידה בתחלואה, גם לאחר נטרול משתנים מתערבים כמו גיל. מחסור בתמיכה חברתית מחוץ לבית נקשר במחקר לתוצאות רפואיות גרועות יותר - ממצא הממחיש את תנאי הבדידות שעמם חיים חולים מבוגרים קשים שחסרות להם אינטראקציות חברתיות.

לטענת החוקר, הממצאים מעלים כי בית כנסת הוא גורם מגן מפני מחלות בקרב יהודים מבוגרים, ואילו תפילות שדווחו בעיקר בקרב חולים במצב בריאותי גרוע, הפכו לכלי טיפולי המסייע להתמודד עם תחלואה קשה.

"המחקר מציע עדות לתועלת הרפואית מהדת היהודית, בין אם כגורם מגן או ככלי להתמודדות, באופן עקבי עם ממצאי עבודות אחרות", מסכם לוין.

'הארץ' מדווח עוד, כי ראיות נוספות לתפקיד הדת בשיפור המצב הרפואי הולכות ומצטברות לאחרונה.

כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב דיווחו ביולי כי מצאו שתפילות מפחיתות את הסיכון לפתח אלצהיימר ומחלות זיכרון.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קבעו לפני למעלה מעשור, כי שיעורי התמותה ממחלות לב ומגידולים בקיבוצים חילוניים גבוהים מאשר בקיבוצים דתיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!