כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

בבעלזא חידשו את מנהג נגינת הכינור בהדלקת הנרות

לאחר שלושים שנה, חידשו בבעלזא את המנהג והביאו 'בעל מנגן' שילווה את מקהלת החסידים • אלו ניגונים מושרים בחסידות? • ומי עוד נוהג לנגן בכינור?

האדמו"ר מבעלזא בהדלקה. צילום: אנשיל בק
האדמו"ר מבעלזא בהדלקה. צילום: אנשיל בק

בבעלזא חידשו השנה את המסורת: לאחר כעשור שלא נשמע כלי נגינה במהלך ימי החנוכה, בעת השמעת הזמירות בידי המקהלה - לאחר הדלקת הנרות של האדמו"ר, החליטו המנגנים לחדש את המנהג ולהזמין כנר שיתלווה למקהלת חסידי בעלזא ולסולן הרב ירמיה דמן, בעת השירה - וקיבלו את אישור האדמו"ר.

בגליציה, ומאוחר יותר גם בארץ-הקודש, נהגו לקצר במזמורים לאחר הדלקת הנרות. מלבד 'הנרות הללו' ו'מעוז צור', נהגו לשיר רק 'מזמור שיר חנוכת הבית' ו'תמניא אפי'.

בשנות הנהגתו של האדמו"ר התווספו בבעלזא, על פי הוראתו, עוד מזמורים ופרקי תפילה שונים, שעליהם חיברו מלחינים לבית בעלזא לחנים שונים במרוצת השנים.

כבר לפני כשלושים שנה הורה האדמו"ר, לקראת 'זאת חנוכה', כי יצרפו למקהלה גם כנר, שילווה במהלך השירה. לא היה זה מנהג של קבע, והפעמים הבודדות שהוזמן כנר בשנים שלאחר מכן, נעשו אך ורק על פי הוראתו המוקדמת של האדמו"ר.

הפעם היחידה שהאדמו"ר נוהג להדליק ממש בצמוד לזמן ההדלקה, היא במוצאי-שבת.

הערב, מיד לאחר זמן רבינו תם, ערך האדמו"ר את ההבדלה וההדלקה, כאשר למעמד הגיע כנר, ולפני תחילת ההדלקה ניגן ניגון התעוררות - לחן מודזיצ'אי עתיק. לאחר מכן, המשיך הכנר וליווה את המקהלה לאורך כל המעמד. כמו כן ניגנו את 'המבדיל' הידוע של החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט ז"ל.

לראשונה גם נלווה למקהלה ילד פלא מפרחי החסידות, בשם ברנשטיין, תושב אשדוד, זאת לאחר 15 שנה שלא היה ילד סולן במקהלה הבעלזאית.

יש לציין, כי המקהלה בניצוחו של הרב אלתר מאיר קאליש, נערכת למעלה מחודש לקראת ימי החנוכה. כל שנה, לאחר החג, מזמן האדמו"ר את חברי המקהלה למעונו ומעניק להם מעות חנוכה. השנה חרג האדמו"ר ממנהגו, וכאות הוקרה והערכה על השקעתם - קרא להם לאחר תום המעמד, והעניק להם לעיני הקהל מטבעות כסף מיוחדות.

המנהג לנגן בכינור מוכר בחצרות שושלת נדבורנה וקרעטשניף - מנהג שמקורו בראש השושלת הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע, וכך נהגו אחריו כל יוצאי חלציו האדמו"רים, בכל ערב מימי החנוכה.

מדובר בלחן שיסודתו בהררי קודש, והוא מושר על הפרק שבתהילים - 'שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים'. לאחר שהאדמו"רים והציבור שרים את הפרק, נוטלים האדמו"רים את הכינור לידיהם ומנגנים שוב את הנעימה.

האדמו"ר מפרמישלאן נוהג לפרוט על הכינור שהיה שייך לאביו הרה"ק רבי דוד משה מקרעטשניף זי"ע, בו זכה בירושה.
כינור בעלזא מנהג ניגון חנוכה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}