"הגזירות על בני התורה - מסכנות את זכות הקיום"
ראש ישיבת פוניבז', הגרח"ש ליבוביץ', במכתב חיזוק מיוחד לימי חנוכה: "דוקא בזמן כזה צריך להתחזק בלימוד וביגיעת התורה" • ומה ענה הגרי"ז מבריסק לר' עמרם בלוי?
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- ב' טבת התשע"ג
- 15 תגובות
נוכח גזירת הגיוס המרחפת על עולם התורה, התפרסם בשבוע האחרון בהיכלי הישיבות, מכתב מיוחד מראש ישיבת פוניבז' הגרח"ש ליבוביץ', בו הוא מעורר על הנושא, ומקשר את הדברים עם ימי החנוכה.
בין הדברים מצטט הגרח"ש התבטאות נדירה מפי הגרי"ז מבריסק זצ"ל, לה היה עד שמיעה, המתייחסת לכך, שזכויות השלטון הישראלי הן רק מכח לימוד התורה של בני הישיבות.
וזה נוסח המכתב:
"יום א' כ"ו כסליו נר ב' דחנוכה התשע"ג
"כתוב בלשון הפייט מעוז צור וכו', בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים, ומבואר שהיה צריך לבני בינה לקבוע שיר ורננים, ולכאורה למה הי' צריך לבני בינה בכדי לקבוע שיר ורננים מה שלא מצאנו בשאר ההודאות על הניסים שאירעו לישראל?
"וצריך לומר דבאמת גם לאחר שנכנסו לבית המקדש והדליקו הנרות בטהרה עדיין לא נגמרה המלחמה, ואם כן לא היה שייך לקבוע שיר ורננים. וכמו שידוע מה שביאר מרן הגר"ח זי"ע הפסוק בתהילים 'ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי', דעל ידי הביטחון יגל לבי בישועתך, אבל אשירה לה' הוא רק כי גמל עלי, דשירה הוא רק אחר שנעשה הישועה בפועל, ולכן רק בני בינה הבינו בבינתם שכיון שכל רצונם של היונים היה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, הרי כעת שזכו לשמור את קיום התורה בטהרתה כבר ניצחו במלחמה, וזדים ביד עוסקי תורתך וכבר שייך לקבוע שיר ורננים. ואינו דומה לשאר הודאות שראו את הניצחון בפועל שלא הי' צריך לבני בינה לקבוע שיר ורננים".
וכאן עובר הגרח"ש להתייחס לאקטואליה: "אנו עומדים בעת קשה למבקשי ה' בני התורה הק' שמבקשים לבטלם מתלמודם תורת ה' משיבת נפש, ובודאי שבמחשבתם הרעה הם מכניסים את עם ישראל בסכנה, וזכורני שהייתי אצל מו"ר מרן הגרי"ז זי"ע, נכנס הרב הצדיק ר' עמרם בלוי זצ"ל, ואמר לו שכל הניסים הגלויים שנעשו בזמנינו בארץ ישראל, ואף שבראש המלחמה עמדו רשעים עוקרי הדת, בודאי שהם הגיעו מכוחות של סיטרא אחרא, וענה לו מרן הגרי"ז זה אינו נכון, ופשוט מה שזוכים הם מכוח הזכות שהם נותנים לבני הישיבות בארץ ישראל ללמוד תורה, ואף על פי שהם רשעים זוכים הם לכך וכמבואר בגמ' שבדורו של אחאב אף על פי שהיו עובדי עבוזה זרה רח"ל, היו מנצחים במלחמה, כיון שהיו מפרנסים תלמידי חכמים, ואמר שלא גרע זמנינו מאז.
"וכעת על ידי מחשבת הגזירות על בני התורה מסכנים את עצם זכות הקיום ונמצאים אנו בסכנה גדולה, ועל כן בזמן הזה אנו בני התורה צריכים להתחזק להרבות בלימוד וביגיעת התורה. ומבואר בפרי מגדים שבחנוכה צריך להרבות בלימוד התורה, ועד כמה שאנו נתחזק ביגיעה והתמדה בתורתינו הקדושה זהו יהא הניצחון של התורה הקדושה, והרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ויסיר מהם כל מחשבתם הרעה".
בין הדברים מצטט הגרח"ש התבטאות נדירה מפי הגרי"ז מבריסק זצ"ל, לה היה עד שמיעה, המתייחסת לכך, שזכויות השלטון הישראלי הן רק מכח לימוד התורה של בני הישיבות.
וזה נוסח המכתב:
"יום א' כ"ו כסליו נר ב' דחנוכה התשע"ג
"כתוב בלשון הפייט מעוז צור וכו', בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים, ומבואר שהיה צריך לבני בינה לקבוע שיר ורננים, ולכאורה למה הי' צריך לבני בינה בכדי לקבוע שיר ורננים מה שלא מצאנו בשאר ההודאות על הניסים שאירעו לישראל?
"וצריך לומר דבאמת גם לאחר שנכנסו לבית המקדש והדליקו הנרות בטהרה עדיין לא נגמרה המלחמה, ואם כן לא היה שייך לקבוע שיר ורננים. וכמו שידוע מה שביאר מרן הגר"ח זי"ע הפסוק בתהילים 'ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי', דעל ידי הביטחון יגל לבי בישועתך, אבל אשירה לה' הוא רק כי גמל עלי, דשירה הוא רק אחר שנעשה הישועה בפועל, ולכן רק בני בינה הבינו בבינתם שכיון שכל רצונם של היונים היה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, הרי כעת שזכו לשמור את קיום התורה בטהרתה כבר ניצחו במלחמה, וזדים ביד עוסקי תורתך וכבר שייך לקבוע שיר ורננים. ואינו דומה לשאר הודאות שראו את הניצחון בפועל שלא הי' צריך לבני בינה לקבוע שיר ורננים".
וכאן עובר הגרח"ש להתייחס לאקטואליה: "אנו עומדים בעת קשה למבקשי ה' בני התורה הק' שמבקשים לבטלם מתלמודם תורת ה' משיבת נפש, ובודאי שבמחשבתם הרעה הם מכניסים את עם ישראל בסכנה, וזכורני שהייתי אצל מו"ר מרן הגרי"ז זי"ע, נכנס הרב הצדיק ר' עמרם בלוי זצ"ל, ואמר לו שכל הניסים הגלויים שנעשו בזמנינו בארץ ישראל, ואף שבראש המלחמה עמדו רשעים עוקרי הדת, בודאי שהם הגיעו מכוחות של סיטרא אחרא, וענה לו מרן הגרי"ז זה אינו נכון, ופשוט מה שזוכים הם מכוח הזכות שהם נותנים לבני הישיבות בארץ ישראל ללמוד תורה, ואף על פי שהם רשעים זוכים הם לכך וכמבואר בגמ' שבדורו של אחאב אף על פי שהיו עובדי עבוזה זרה רח"ל, היו מנצחים במלחמה, כיון שהיו מפרנסים תלמידי חכמים, ואמר שלא גרע זמנינו מאז.
"וכעת על ידי מחשבת הגזירות על בני התורה מסכנים את עצם זכות הקיום ונמצאים אנו בסכנה גדולה, ועל כן בזמן הזה אנו בני התורה צריכים להתחזק להרבות בלימוד וביגיעת התורה. ומבואר בפרי מגדים שבחנוכה צריך להרבות בלימוד התורה, ועד כמה שאנו נתחזק ביגיעה והתמדה בתורתינו הקדושה זהו יהא הניצחון של התורה הקדושה, והרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ויסיר מהם כל מחשבתם הרעה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות