'משולחנם של גדולי הדור' • כשהגראי"ל שטיינמן מברך

בספר חדש שיצא השבוע מתפרסמים מאות פנינים, עובדות וסיפורים משולחנם של גדולי ישראל: הגרי"ש אלישיב והגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, ויבלח"ט, הגראי"ל שטיינמן, הגר"ח קנייבסקי, הגרי"ג אדלשטיין והגר"נ קרליץ.

את הספר הוציא מכון 'משולחנם של גדולי הדור', והושקעה בו עבודה של יותר מארבע שנים, על ידי צוות כותבים - שראיין נכדים ומקורבים של גדולי הדור, צוות סופרות שכתב את הסיפורים, ועורכים שביצעו עריכה לשונית.

בספר כלולים מאות תצלומים יחודיים של גדולי ישראל, רבים מהם מופיעים בפרסום ראשון. הספר הותאם במיוחד כך שיתאים גם לבני הנוער, והוא מופיע במהדורה מנוקדת ובדפי כרומו מהודרים ומפוארים.

עד כה זכה הספר לשבחים רבים ממחנכים ורבנים. בראש הספר מופיע מכתב ברכה נדיר מהגאון רבי דב יפה, משגיח בישיבת כפר חסידים, ומהגאון רבי חזקיהו יוסף משקובסקי, משגיח בישיבות ארחות תורה וגאון יעקב.

לדברי המו"ל, השתדלות מיוחדת נעשתה להביא רק סיפורים שיש בהם חיזוק לעליה רוחנית, ולא סיפורי 'מופתים'. ההסבר לכך הוא משום שהתועלת המעשית שיכולה לבוא לקורא הצעיר, היא דווקא מעובדות המוכיחות את עמלם ודרכי עלייתם הרוחנית של גדולי הדור, ולאו דוקא ממעשים של ניסים ונפלאות.

סיפור לדוגמא מתוך הספר:

ידוע שהגראי"ל שטיינמן לא מרבה בברכות לישועות, ותדיר נוהג לומר למבקשים ודורשים ברכות: "הנוהג בדרך השם יתברך, הרי מבורך ממקור הברכות".

פעם אחת חרג הגראי"ל ממנהגו. היה זה באחת התקופות הקשות ביותר מבחינה תקציבית שידע ארגון 'לב לאחים'. מנהלי הארגון עמדו בפני קשיים כלכליים עצומים, עד כדי מצב שאיים להשבית את כל הפעילות הברוכה של הארגון.

ברוב לחצם נכנסו ראשי הארגון אל פטרונם, הגראי"ל, ובקשו ממנו שיצילם ממצבם הקשה. להפתעת הכל, הגראי"ל נענה, ובו במקום אמר להם: "אני מברך אתכם שהכל יסתדר".

למחרת בבוקר פגש שוב הגראי"ל את אחד מראשי הארגון ושאל אותו: "האם הסתדרתם כבר?" כשהלה ענה שעדיין לא, הפטיר הגראי"ל: "אינני מבין איך יתכן, הרי התפללתי?"

בהמשך אותו היום, נסע אחד ממנהלי הארגון במטוס לחו"ל עבור מגבית לטובת הארגון. בהגיעו לשדה התעופה קיבל המנהל הודעה, כי מחמת תקלה פתאומית, יאלץ לשבת במחלקה הרגילה, שלא כדרכו תמיד. עד לאותו יום נסע המנהל תמיד במחלקת עסקים, שם כבר החל את מלאכת גיוס הכספים בקרב אנשי העסקים.

'מה' כוננו מצעדי גבר', הרהר הלה בעודו פונה למקום המאולתר במחלקת הנוסעים.

המנהל סקר במבט עין את מחלקת הנוסעים הרגילה, זמן הנסיעה נוצל לא פעם על ידו לגיוס כספים לטובת הארגון, אלא הפעם נוסע הוא במחלקה, שהסיכויים לקושש משם עזרה לארגון – פחותים בהרבה. מה כבר יוכל להפיק מן הנוסעים כאן. לפי הופעתם יש להם בקושי די כסף לממן את הטיסה הזו.

אך הנה... מה זאת? את מי רואות עיניו? מה מעשיו כאן? הפלא ופלא! בטור הנוסעים שמולו, ישב לא אחר מיהודי המוכר לו כגביר גדול מאוד. אהה, נאנח המנהל אל ליבו, גביר זה, נוהג היה לתרום סכומים נכבדים ובעלי משמעות ל'לב לאחים', אלא שבמהלך השנים גבה הר ביניהם, היו לו לגביר טענות כלשהן אשר בעטיין משך ידו מן הארגון, ונמנע מלסייע בעדו.

"משמים! משמים הובילו אותי לכאן. הנה הזדמנות פז יש לי לחדש את הקשר עימו, להסביר את מהלכי הארגון, שנתגלו כשנויים במחלוקת ולהעלות את קרנו של הארגון בעיניו. שיחה שכזו אורכת זמן והטיסה הממושכת נותנת לי הזדמנות פז, לקרב ליבו לפעילותו המבורכת של ארגון לב לאחים".

לחיצת ידיים נלבבת היתה פתיחה לפגישה אקראית מקרבת לבבות. המטוס גומא מרחקים במרחבי השמים, תכול האוקיינוס פרוש תחתם ושם, בין מים למים, התרחש הנס.

הגביר שומע באוזן קשבת, סבר פניו נעים וליבו פתוח. וכשהלב נעשה פתוח, נפתח גם הארנק. הגביר שלף את פנקס ההמחאות והריץ את עטו על פני ההמחאה הריקה. בלב הומה ומצפה המתין המנהל לסוף הטוב, הגביר הגיש לו בחיוך רחב המחאה בסך חצי מליון דולר!

ברכת צדיקים. צדיק גוזר, והקדוש ברוך הוא מקיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!