התוכנית של נתניהו וליברמן: דוד לוי לנשיאות המדינה

,

כשנה לאחר הבחירות ייערכו במדינת ישראל הבחירות לנשיאות המדינה, לאחר שבע שנות כהונה של נשיא המדינה שמעון פרס.

מי שמועמדותו לתפקיד כבר מונחת על השולחן זמן רב הוא יו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין, שאף הודיע בעבר לנתניהו כי באם לא ייבחר לנשיא - יפרוש מהחיים הפוליטיים.

אלא שמתחת לפני השטח רוחשים הדילים - אחד מהם מתפרסם כאן לראשונה: לפי מקורות ב'הליכוד ביתנו', מבקשים בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, להציב כמועמד המפלגה לתפקיד הנשיא את שר החוץ לשעבר, דוד לוי - האיש שפרש מהחיים הפוליטיים ב-2006, ומאז משתדל שלא להיות מעורב בהם, כמו גם שלא להתראיין בכלי התקשורת.

אין זה סוד כי מערכת היחסים בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה ידעה עליות לצד מורדות. רובי ריבלין הוא איש דעתן ההולך עם האמת שלו עד הסוף, ונתניהו לא תמיד אהב זאת. כך היה כשריבלין הצביע בעד חוק ההסדרה, בניגוד לעמדת נתניהו, כמו גם בנושאים אחרים.

דוד לוי, לעומת זאת, יכול להיות מועמד 'נוח' עבור נתניהו. אחיינו הוא חיים ביבס, ראש העיר מודיעין, הנחשב לאחד מאנשי אמונו של נתניהו. גם עבור אביגדור ליברמן מתאים המינוי ככפפה ליד. אחרי הכול ראש המטה שלו, שרון שלום, הוא חתנו של דוד לוי, בעוד ח"כ אורלי לוי, בתו של המנהיג שפרש, משובצת במקום השישי ברשימה.

יחד עם זאת, מהלך כזה עשוי לגרור התנגדות דווקא מצד חלק ממפלגות השמאל, הרואות ביו"ר הכנסת אדם הגון כלפי כל הצדדים וכאחד היודע לייצגן בכבוד למרות דעותיו הימניות. כך גם במפלגות החרדיות ובעיקר בש"ס. ,

הכרת הטוב,

נזכיר כי בבחירות הקודמות לנשיאות, נטה שר הפנים אלי ישי לתמוך במועמדות של רובי ריבלין ובמשך תקופה ארוכה היו אלו המנגינות שעלו מבית הגר"ע יוסף.

רק ברגע האחרון הצליח השר אריאל אטיאס להטות את הכף לטובת שמעון פרס, כשהוא מזכיר לנשיא מועצת החכמים את חובת הכרת הטוב כלפי האיש, שהיה שם תמיד עבור הציבור החרדי בכלל ועבור ש"ס ובית הרב בפרט.

סביר להניח שכאשר תונח על השולחן מחדש השאלה - תוכרע הכף לטובת ריבלין, איש עתיר זכויות משל עצמו בכל הנוגע ליחסו לציבור החרדי.

דוד לוי, כיום בן 75, נבחר לראשונה בשנת 1969 כח"כ מטעם גח"ל (גוש חירות ליברלים) ונכנס לכנסת השביעית.

לאחר המהפך בבחירות 1977 חבר לוי ליו"ר הליכוד דאז מנחם בגין וכיהן כשר הקליטה בממשלתו. שנתיים לאחר מכן קיבל לידיו גם את תיק השיכון והבינוי.

בשנת 1990 קיבל לידיו את התפקיד היוקרתי של שר החוץ, אך בשנת 1995, לאחר ימותים בלתי פוסקים עם נתניהו, פרש מהליכוד והקים את תנועת 'גשר' עמה רץ בבחירות. הוא הצטרף לממשלת נתניהו ומונה לשר החוץ.

לקראת הבחירות ב-99 חצה את הקווים וחבר למפלגת העבודה בראשות אהוד ברק. הוא מונה שוב לשר החוץ. הפער האידיאולוגי בינו לבין ברק הביאו אותו לפרישה.

בממשלתו של אריאל שרון כיהן חודשים אחדים כשר בלי תיק ואז החליט לעזוב את הממשלה. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 כשל בניסיונו להשתלב במקום ראלי ברשימת הליכוד, ופרש סופית מהחיים הפוליטיים.,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!