מאחורי הקלעים: התיווך הכושל, ההכרעות והספינים

שבועות ארוכים מנהלים אנשי 'דגל התורה' ואנשי 'נצח' מערכה תקשורתית מעניינת, משעשעת וגם מוזרה: האם יש או אין משא ומתן בין שני הפלגים.

יש עיתונאים שיהיו מוכנים להישבע כי מישהו אמר להם משהו אודות מישהו שתיווך, וממילא 'יש משא ומתן'. המכירים יותר את הנפשות הפועלות ואת ההוראות שקיבלו - יבטיחו לכם שאין. "אדרבה, תנו שמות של נושאים ונותנים", הם יאמרו. "אסור לפרסם", תהיה התשובה ה'נצח'ית.

ביום חמישי האחרון הייתי עדה לשני ניסיונות תיווך שכאלו. על שני הסיפורים עליתי בעזרת גורם שלישי.

הראשון שבהם יהודי נכבד בעמיו, רב שכונה בעיר חרדית ידועת שם. מאז פרצה המחלוקת במשרדי 'יתד נאמן', ועת החלו הדיבורים על הקמת 'הפלס', החל לכתת את רגליו באופן שוטף אל הבית ברח' חזון איש. מעמדו כתלמיד חכם ידוע אפשר לו להיכנס אל הקודש פנימה, ולשטוח את הצעותיו באוזני הגראי"ל שטיינמן. בכל פעם הייתה זו הצעה אחרת.

אלא שהגראי"ל, באופן מופגן ובולט לעין, סירב לשוחח עם הרב הנכבד על הצעותיו. הוא נהג להאזין בקשב רב, אך במקום תשובה עניינית החל לדבר עם הרב בדברי תורה. בשלב מסוים החל הרב להשמיע את הצעותיו באוזני בני הבית, בתקווה כי אצלם יזכה למענה ענייני יותר.

עוד בנושא:
• מאחורי הקלעים של ש"ס • זה שוויתר, זה שמחה וזה שנכנע

פינדרוס: "לא יעשו למקלב דבר כזה"

כך היה גם ביום חמישי האחרון, שעות אחדות לפני הגשת הרשימות לכנסת. לרב כאב על הפילוג, והוא הביא את הרעיון - עליו דיווחנו בבוקרו של חמישי: יעקב אשר במקום השני, יצחק פינדרוס למקום השלישי, ואורי מקלב לראשות עיריית ירושלים.

לכאורה, מדובר ברעיון טוב, שכן הפעם, לראשונה, לא נלווה לו אולטימטום של תמיכה ב'הפלס' ובמודעות הפרסום שלו, גם לא בקשה אישית על מנחם כרמל, האיש שהפך לסדין אדום בחזון איש 5. אנשי הבית, שסברו שמדובר בהצעה רצינית המגיעה מהצד השני, לא פסלו אותה על הסף, אם כי ברור היה לכולם כי עד שלא יינתן אישורו של ראש הישיבה - אין על מה לדבר. מאחר שהגראי"ל נח באותן שעות, המתינו. ואז החלו להישמע הדיבורים על "גם הכרה בהפלס, גם תפקיד לכרמל". וההצעה ירדה מהפרק.

הצד השני היה בטוח שמדובר בהצעה שמגיעה 'משם'. לשבחם יש לומר כי לא שחררו הודעות לתקשורת בנוסח 'נושאים ונותנים עמנו', ואף הפכו בהצעה בכל הרצינות הראויה. ובכל זאת לא יכלו להתאפק מלהוסיף את הדרישות שקברו את ההצעה: הכרה בעיתון פלוס תפקיד למנחם כרמל, ולו כמזכ"ל תנועת 'דגל התורה'.

בין פרסום ההצעה לבין הכחשתה בידי המעורבים, קיבלתי טלפון ממ"מ ראש עיריית ירושלים, יצחק פינדרוס. "אני לא מעונין בתפקיד", אמר לי. בהמשך, כשדנתי עמו בהצעה, הוא טען: "לא יעשו לאורי מקלב דבר כזה". אני, מצידי, טענתי כי אם יצוו עליו לקחת על עצמו את התפקיד, ואם יהיה זה הוא שיזכה למנוע מחלוקת, בוודאי ייענה לכך, תשובתו הייתה שלילית. לגבי מקלב, הבעתי את בטחוני בכך שאם יאמר לו הגראי"ל שטיינמן כי בויתורו יבוא השלום על הציבור הליטאי בוודאי ובוודאי שהוא ייענה בחיוב. היכרותי לחיוב את האיש אינה מאפשרת חשיבה שונה.

בשלב מסוים בצהרי היום סר פינדרוס אל מעונו של הגר"ש אויערבך. משסיים את ביקורו שם שוחח עמי שוב, וסיפר לי כי 'הנושא' אף לא עלה לדיון. עוד שעה קלה חלפה בטרם התקשר אל אחד מהמשב"קים המקורבים לגר"ש וביקש לברר עמו בגילוי לב 'מה הסיפור'. בתשובה שמע כי הנושא כלל לא עלה לדיון מאחר ולא הגיעה כל הצעה 'מהצד השני'.

פרוש כסמל לאנשי נצח

ניסיון התיווך השני התרחש בצהרי היום: מתברר כי מאחורי הקלעים, במהלך השבועות האחרונים, ניסה ח"כ מאיר פרוש, יו"ר 'שלומי אמונים', את כוחו במציאת נוסחת פשרה מוסכמת.

וכך, בעוד בבית מרחפת הוראתו הברורה של ראש הישיבה לפיה "לא נושאים ונותנים", מפאת כבודו של פרוש הוא זכה לקבל תשובה. כך היה במהלך כל השבועות האחרונים, כך היה גם ביום חמישי.

פרוש נכנס לתמונה לאחר שקיבל טלפון מאיש המזוהה עם 'הפלס'. האיש הציע הצעה, לפיה יינתן לכרמל המקום השמיני ברשימת 'יהדות התורה', מקום לא ריאלי, "רק כדי לאפשר לכולם לרדת מהעץ", כדבריו.

לשבחו של פרוש ייאמר שהוא לא רץ להפיץ את הסיפור בכלי התקשורת, אדרבה, הוא עשה הכול כדי למנוע פרסום. טלפון לאחד מבני משפחתו המתגורר בשכונת בעלזא הירושלמית שמצא לו דירה מתאימה לפגישה סודית שאיש לא יידע עליה, תוך זמן קצר נאספו למקום הוא, הרב אוריאל קוק, שי גדסי ויוסף פטרוב - משמשו הקרוב של הגר"ש אויערבך.

ההצעה נידונה, האפשרויות נותחו בקפידה, הטלפון לבית הגראי"ל לא איחר לבוא. הסירוב היה מנומס ומכובד, כיאה לכבודו ולמעמדו של הפונה. למה סירוב? ובכן, ראשית משום שהגראי"ל אסר על כל משא ומתן, שנית, משום שברור לכל כי ההמשך להצעה שכזו יהיה "אבל תנו לגיטימציה לעיתון". העיתון הוא קו אדום, כאמור, והגראי"ל רואה בו מלחמה על טוהר ההשקפה, כך ש'אין על מה לדבר'.

עד כאן ניסיונות התיווך, שמן הסתם לא ייפסקו גם במהלך השבועות הקרובים, אולי אפילו יתגברו.

עוד מילה טובה על המתווך פרוש: למרות כל מה שעבר במלחמתו על ראשות עיריית ירושלים, ולמרות שידע שאנשים מתוך הציבור החסידי נתנו את קולם לניר ברקת, מעולם לא עלתה בדעתו אפשרות של פילוג רשמי ב'אגודת ישראל'. אף שידע שלא יעבור את אחוז החסימה, גם ב'נצח', יודעים שאין להם שום סיכוי אמיתי לעבור, עם זאת, לעיתים שיקולי נקמה גוברים על שיקולים רציונאליים, ובכל זאת, הרהור שכזה לא חלף במוחו של פרוש לפני ארבע שנים.

אם יש מישהו שראוי להיות מתווך, הרי הוא ח"כ מאיר פרוש, האיש שידע לנצור את לשונו ולא לסכסך בפומבי את היהדות החרדית. ואפילו הוא לא הצליח לשבור את מחסום ה'לא נושאים ונותנים', לתשומת ליבם של כל המפרסמים ידיעות על 'משא ומתן'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!