מאחורי הקלעים של ש"ס • זה שוויתר, זה שמחה וזה שנכנע

השבוע הוגשה רשימת ש"ס חלכנסת. מאחורי הקלעים התנהל מאבק עז. עד שהרשימה הוכנה.

ונפתח במוותר:

אין זה סוד כי רבני משפחת אבוחצירה היו מאד רוצים לראות נציג משל עצמם ברשימת ש"ס לכנסת.

בשעתו פורסם כי אחד מבני המשפחה, יעקב בן חמו, עשה את דרכו לנהריה כדי לבקש את ברכת גיסו, רבי דוד אבוחצירה, למהלך של השתלבות ברשימה. הוא קיבל את הברכה, שב ירושלימה אל ביתו שבהר נוף, אבל אז גילה כי הסיפור כולו דלף לכלי התקשורת.

מביתו של רבי דוד מיהרה לצאת הכחשה: רבי דוד כידוע לכל לא מתערב בפוליטיקה, גם לא דורש נציגים. בהמשך סובב בן חמו בבתי של שאר רבני המשפחה, בנתיבות ובבאר שבע, כשהוא זוכה לברכתם החמה.

לפני כשבוע ערך סיבוב נוסף, הפעם אצל רבני 'דגל' ובראשם הגראי"ל שטינמן, הגר"ח קניבסקי והגר"נ קרליץ. כולם בירכו, כולם עודדו, אלא שאיש מבין המברכים לא התכוון לרגע להתערב באופן כזה או אחר בהרכבת רשימת ש"ס לכנסת, תפקיד המסור בידיהם של מועצת חכמי התורה - אצלם שלף הרב משה יוסף את הפתק אותו הכין מראש.

בתחילת השבוע הבין בן חמו כי הרשימות הולכות ומתגבשות וכי לא ברור האם הוא בפנים אם לאו.

מה גם ששמועה שמע לפיה בביקורו של אריה דרעי בביתם של הרבנים למשפחת אבוחצירה הוא שב והתחייב להם כי אינם צריכים לנציג משל עצמם ברשימה, וכי "אני הנציג שלכם בכנסת".
הרבנים סברו וקיבלו.

באחד מימי תחילת השבוע החליט יעקב בן חמו לעשות את תפילת השחרית שלו בבית הכנסת בו מתפלל אריה. אחרי התפילה ניגש אליו, ופתח את הנושא. "שמע לי, רד מזה", יעץ לו אריה ברוח חברית, והסביר לו למה אין סיכוי, סיפר לו על החלטת המחליטים על הרשימה שלא לשבץ הפעם נציגי חצרות כאלו ואחרות. "אם אין לכך סיכוי, למה להילחם על כך?", יעץ לו.

לשבחו של בן חמו ייאמר כי במקום 'לעלות על בריקדות', במקום לעשות מלחמות ולהפעיל תותחים, הוא החליט לשמוע לעצתו הטובה של דרעי ולרדת מהעץ. "אם זוהי החלטת הרב, אני מתכופף לה", אמר.

מוחה ולא בפעם הראשונה

מי שסירבו לקבל בקלות את 'רוע הגזירה' הם אנשיו של הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה. אין זה סוד כי גם הוא ביקש מבית הרב לשלב את אחד מאנשיו ברשימת ש"ס לכנסת, בעיקר אנשים המכירים את תל-אביב והציבור החרדי שבה וכאלו שיוכלו לפעול למען המטרות החשובות הללו בכנסת.

ברוח ההחלטה הנ"ל גם בקשת הרב מאיה לא נענתה.

בחדר ישיבות מועצת חכמי התורה ניסה הרב מאיה ללחוץ ולבקש, אך משהבין שהרשימה כבר סגורה וכי אין אפשרות לשנותה שב לשתיקתו. אלא שאנשיו הקרובים, אלו שכבודו חשוב להם ביותר, החליטו שלא לשתוק ומיהרו להתראיין בכלי התקשורת השונים כשבקולם נשמעת מחאה גדולה.

"יש מצב לפיו הרב מאיה יבקש להסיר את שמו מרשימת חברי מועצת חכמי התורה וכן יבקש לשחררו מהתפקידים השונים הקשורים בתחום החינוך, סוף סוף יוכל לשבת וללמוד בלי הפרעה", אמר לי אחד ממקורביו.

סביר להניח שגם אם יבקש, הגר"ע ילחץ עליו להמשיך ולהישאר, אמרתי לו, והוא הסכים איתי.

אגב, זו אינה הפעם הראשונה בה דרישותיו של הרב מאיה אינן נענות בידי קודקודי ש"ס, אולי משום שהוא אינו יודע לדרוש בתוקף את דרישותיו. בשום ראיון איתו לא הביע תרעומת ו/או תלונה כזו או אחרת על הנהגת ש"ס, את הדברים הללו מרבים מקורביו לומר בשמו. מעולם לא הצלחתי לרדת לעומק הסוגיה ולהבין האם הוא עומד מאחורי כל מילה אותה הם אומרים בשמו.

הנכנע שלקח פיקוד

אין זה סוד כי את השבוע הנוכחי סיים אריה דרעי ואפילו לא חצי תאוותו בידו.

ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר, כשקלט כי הרמזים השונים שניתנו לו בידי הקודקודים על סיכוי טוב להעניק לו את תואר היו"ר לא הולכים להתגשם, עברו עליו כמה וכמה דקות לא קלות. היה עליו לעבוד על עצמו, לכבוש את מידותיו, ולהחליט שממשיכים הלאה.

היו מאנשיו מי שדרשו ממנו להגיב בתקיפות, לומר שאינו מוכן להפוך למכונת הקולות מבלי שילווה לכך גם תואר ממשי, אך אריה דפק על השולחן והיסה את כולם. החלטתו הייתה נחושה: ממשיכים, וביתר שאת.

כמנהיג, החליט אריה ליטול פיקוד, להשליט את השכל על הרגש, ולא להישבר.

מחד, הוא קיבל לידיו את כל הסמכויות הדרושות כדי להפעיל את מערכת הבחירות, ויותר מכך: כדי לשלוט על השטח, חלומו הגדול מאז ומעולם והדבר אותו רצה יותר מכל. מאידך: הדבר אינו מגובה בחתימות רשמיות, גם לא בתואר הנכסף של יו"ר, כך שמספיקה מעידה אחת קטנה שלו והכול יכול להילקח ממנו אפילו ללא התראה מוקדמת.

אז נכון, ברור לכולם שלא זו הכוונה וכי בבית הרב בהחלט נחושים לתת לו לרוץ קדימה ללא כל הפרעה, אך יחד עם זה וודאי שבבוא העת, כשיישבו להכריע על שאלת היו"ר, יילקח כל צעד שלו בחשבון, כל תמונה שלו שהורמה בידי פעיליו, כל סטירה, כל מכה, כל שירה של "אריה". לא פשוט לעבוד כך.

היו ממקורביו שאף פיתחו ביום חמישי האחרון תיאוריה לפיה הכנסתו לש"ס הייתה תרגיל בלבד: הכניסו אותו, מנעו ממנו להגיש רשימה משל עצמו, וברגע האחרון, ביום חמישי האחרון בו ניתן היה להגיש רשימה, נתנו לו את סטירת הלחי המצלצלת של 'תמשיך לעבוד בשלישיה'.

אלא שאריה לא רצה אפילו לשמוע על כך. מבחינתו, ניתן לו מבוקשו: סמכויות מלאות. ובגילו שלו מה שיפריע לו זה לא תארים ושאר מיני מספרים של מקומות. הוא בא לעבוד, לא לשחק בתארים, הבהיר לסובבים.

ההחלטה הנחושה הזו שלו בהחלט נסכה עידוד על סובביו, שנשמעים נחושים לגמרי לעשות את השבועות הקרובים כשהם כמעט ישנים בשטח. מעיר לעיר, מישוב לישוב, מנקודה לנקודה.

היעד היחיד שעומד מול עיניו של דרעי: עוד ועוד מנדטים בבחירות. ולא, איש לא יצליח להסיט אותו מהיעד הזה. לא אויביו, גם לא אוהביו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!