אנשי המקום ה-120 לכנסת • ומי ביהדות התורה?

עם הגשת הרשימות לכנסת ה-19 בימים רביעי וחמישי לקראת סוף השובע האחרון, עיקר מוקד תשומת הלב הופנה לעבר המקומות בצמרת הרשימה.

אבל, לפעמים כדאי לבדוק גם מה קורה במקום האחרון ברשימה, השמור בדרך כלל לסמל - איש רוח או פוליטיקאי העבר של המפלגה, המייצג את התנועה מחד, ומתמודד לכנסת, אבל רק על הנייר, מאידך.

לא כל המפלגות מגלות אופטימיות כי יזכו ב-120 מנדטים, ולכן אצל רובן הרשימה נקטעת הרבה קודם לכן.

הליכוד: נאמן ביתו של בגין

המקום האחרון בליכוד שמור ליחיאל קדישאי.

קדישאי נולד בשנת 1923 בפולין ועלה ארצה באותה שנה.

היה חניך בית"ר וחבר האצ"ל מ-1940. ב-1942 התנדב לבריגדה היהודית שפעלה במסגרת הצבא הבריטי במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

באירופה הוא רכש בחשאי נשק עבור המחתרת. לאחר שהשתחרר ב-1946 נשאר באירופה ופעל שם במסגרת האצ"ל להעלאת ניצולי השואה לישראל.

ב-1948 חזר ארצה באונייה אלטלנה. היה שליח בית"ר בדרום אפריקה. שימש כמזכיר סיעת החירות ב-1964.

בשנים 1970–1977 היה מנהל לשכתו של מנחם בגין.

הוא עמד בראש ארגון שסייע למשפחות השכולות של חללי האצ"ל.

כיום, עוסק קדישאי בהתנדבות בענייני ציבור ובהנצחת מורשתו של בגין.

העבודה: הנשיא החמישי

יצחק נבון המוצב במקום ה-120 של רשימה העבודה כיהן כנשיאהּ החמישי של מדינת ישראל.

הוא נולד בירושלים ב-1921.

הוא מצאצאי משפחתו של ה'אור החיים' הקדוש.


בשנים 1946–1949 עמד בראש המחלקה הערבית של "ההגנה" בירושלים. בשנים 1949–1951 כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. ב-1951 התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ, משה שרת, ובשנים 1952–1963‎ היה מנהל לשכת ראשי הממשלה משה שרת ודוד בן-גוריון.

בשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י. לאחר האיחוד של מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.

הוא המשיך לכהן התפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל עד לבחירתו כנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.

עם תום תקופת כהונתו הראשונה, פרש ונמנע מתקופת כהונה שנייה, כדי להתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה.

נבון נבחר לכנסת האחת עשרה (1984), ולאחר הבחירות מונה, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות, והחזיק בתפקיד זה עד לשנת 1990.

מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים מכהן נבון כיו"ר של גופים ציבוריים שונים: חברת "נאות קדומים", שמורה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ך ובתלמוד, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. כמו כן מכהן נבון כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיום היהודי-ערבי בישראל.

יהדות התורה: נאמן בתי גדולי ישראל

במקום ה-120 ניצב הרב שמואל אפשטיין, נאמן ביתו של הרב שך זצ"ל, איש עסקים ממייסדי דגל התורה, חבר הנהלת יתד ואיש סודו של הגר"ח קניבסקי שליט"א. בנו משמש כנהגו של הגר"ח.

לבני: התעשיין מכפר ורדים

המקום האחרון ה-49 של לבני, שמור לזאב סטף ורטהיימר.

הוא נולד בשנת 1926 בגרמניה. בשנת 1937 עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

ורטהיימר למד בבית הספר היסודי תל-נורדאו בתל אביב. בגיל 16 נשר מהלימודים והחל לעבוד בחנות למכירת ותיקון מצלמות. במקביל לעבודתו למד אופטיקה, בין היתר אצל פרופסור עמנואל גולדברג.

ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצטרף לחיל האוויר הבריטי ושירת כטכנאי ציוד אופטי.

ב-1947 פעל במסגרת התעשייה הצבאית של ההגנה ועסק בפיתוח תותח ללא רתע. במסגרת תפקידו, נשלח לצרפת ולבלגיה ללמוד כיצד מייצרים קנים. במהלך מלחמת השחרור היה לקצין טכני בחטיבת יפתח. הוא המשיך לעסוק בפיתוח נשק והשתתף בפיתוח מרגמות.

ורטהיימר התחיל לעבוד ברפא"ל אולם פוטר ב-1952 כי לא היה לו תואר של מהנדס. לאחר התפטרותו, הקים בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה בו ייצר סכינים, כלים לחיתוך מתכות וכן לוחיות מתכת מושחזות, את התוצרת שיווק בעצמו כשהוא רכוב על אופנוע. בית המלאכה שגודלו היה כ-20 מ"ר התפתח למפעל "ישקר", מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי (כגון מחרטות). "ישקר" גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה למדינות זרות וב-1962 אף הוקם בהולנד מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית וחברת "ישקר".

ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים ועקב האמברגו הצרפתי למכירת נשק למדינת ישראל, הקים את "להבי ישקר", מפעל לחישול להבים למנועי סילון, כדי לסייע למאמץ הביטחוני. ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים". עם לקוחות המפעל נמנים יצרני מנועי הסילון בעולם: "רולס רויס", "פראט אנד ויטני" ו"ג'נרל אלקטריק".

בשנת 1976 נמנה גם עם מייסדי התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש), ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית.

ב-14 בספטמבר 1978 התפצלה ד"ש, וורטהיימר הצטרף, יחד עם אמנון רובינשטיין ואחרים, לחלק שכונה התנועה לשינוי ויוזמה, שלאחר פיצול נוסף קיבל את השם "שינוי - מפלגת מרכז". ב-1981, התפטר מהכנסת וחזר לעסקיו ולפיתוח הגליל.

ב-1981 היה שותף בהקמתו של כפר ורדים, שעם השנים הפך ליישוב הקהילתי הגדול בצפון ישראל.

ב-1982 יזם את הקמת גוש תפן ואזור התעשייה "תפן" בגליל המערבי, ובמרכזו כפר ורדים. אל אזור התעשייה עבר מפעל "ישקר". אזור התעשייה גדל וכיום מכיל מפעלים רבים.

ב-5 במאי 2006 נרכשו 80% מקבוצת "ישקר" שבבעלותו ובבעלות בנו על ידי חברת ההשקעות של וורן באפט בסכום של 4 מיליארדי דולרים. עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר למשפחה העשירה בישראל ומספר 188 בעולם, ובשנת 2007 הונו הוערך בכ-4.4 מיליארד דולר.

ש"ס: מזכיר ה'מועצת'

במקום האחרון בש"ס מוצב הרב רפאל פנחסי

נולד ב-1940 באפגניסטן, למשפחת פנחסוב, מהעדה הבוכרית.

עלה לישראל ב-1950 והתגורר בבני ברק

למד בתלמוד תורה רבי עקיבא בבני ברק, בישיבת היכל התלמוד בתל אביב ובכולל חזון איש בבני ברק. שירת בצה"ל כסמל דת במחנה צריפין.

פנחסי ניהל חברה לעיבוד יהלומים.

בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1973 הוא התמודד במקום השני ברשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שזכתה בשני מנדטים.

בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1978 הוא רץ במשותף עם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ברשימת "למען בני ברק התורתית", הוצב במקום הרביעי, ונבחר לכהן במועצת העיר.

לקראת הבחירות בשנת 1983 הוא התמודד בראש רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שקיבלה שלושה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה וכיהן כסגן ראש העיר‏.

היה ממייסדי ש"ס וכיהן כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

בכנסת ה-12 היה סגן יו"ר הכנסת ובכנסת ה-14 כיהן כיו"ר ועדת הכנסת וסיעת ש"ס. בממשלות ה-21 וה-22 כיהן כסגן שר העבודה והרווחה, בממשלה ה-23 היה סגן שר הפנים, בממשלה ה-24 היה שר התקשורת ובממשלת יצחק רבין כיהן תחילה כסגן שר האוצר ואחר כך כסגן שר הדתות.

בשנת 1997 הרשיע בית משפט השלום את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין, וגזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס‏.

כיום פנחסי מכהן כמזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס.

הבית היהודי: ראש הישיבה

במקום האחרון ברשימת ה'בית היהודי' מוצבת אישיות תורנית: הרב אברהם צוקרמן.

נולד ב-1915 בליטא. למד בישיבת אושמנה ובישיבת בית יוסף בפינסק, של רשת ישיבת נובהרדוק אצל הרב יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר". בישיבה בפינסק.

בשנת תרצ"ו עלה לארץ והמשיך ללמוד בישיבת בית יוסף בבני-ברק אצל הסטייפלר.

הושפע מהרב משה צבי נריה. ומחורף ת"ש שימש כר"מ בישיבת כפר הרא"ה.

לשיטתו, חובתו ההלכתית של אב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות.

לאחר פטירת הרב נריה מונה לראש הישיבה בכפר הרואה.

שימש כיו"ר ישיבות בני עקיבא עד שלימים מונה הרב חיים דרוקמן ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, והרב צוקרמן נושא בתואר ראש ישיבות בני עקיבא.

יש עתיד של לפיד: המשורר מבגדאד

יאיר לפיד מילא את רשימתו עד המקום ה-120.

מי שהוצב שם הוא רוני סומק שנולד ב-1951 בבגדאד, ועלה ארצה בשנת 1953.

למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.

היה מדריך חבורות רחוב, ובשנים האחרונות מלמד ספרות ומנחה סדנא לכתיבה יוצרת. פרסם 10 ספרי שירה.

על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס רמת-גן לשירה 2010.

סומק נשוי ומתגורר ברמת גן.

נתונים המועמדים מבוססים על ויקיפדיה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!