לראשונה בתולדות המדינה: ישיבת הסדר גם לחילונים
לראשונה בתולדות המדינה: ישיבת הסדר גם לחילונים
- י"ז כסלו התשע"ג
מוסדות שחילונים ודתיים לומדים בהם בצוותא קיימים בכל הארץ, אבל זוהי המדרשה הראשונה שמאפשרת גם לחילונים להצטרף למסלול המשלב לימודי יהדות ופילוסופיה עם שירות בצה"ל.
מדרשת השילוב נמצאת בחדר האוכל הנטוש של מבוא חמה: הוקמו שם בית מדרש מאולתר, חדר אוכל וכיתות לימוד בשטחים פתוחים.
ישיבת ההסדר החילונית הוקמה רק לפני כשלושה חודשים, וחברים בה 40 בוגרי תיכונים מכל רחבי הארץ.
בתום החורף צפויה המדרשה לעבור למשכן קבע במושב המעורב נטור, כנראה מתוך אידאולוגיה של חיים משותפים.
"אני כבר 12 שנה חולם על הקמת מוסד כזה", פותח אביה רוזן (47) בעיניים בורקות. "זה תמיד מה שרציתי לעשות". לדבריו, "המכינות הקדם-צבאיות עוסקות באכפתיות חברתית, אבל רציתי עומק. לא חוויה, אלא בית היוצר של הברל כצנלסון הבא".
הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר במעלה אדומים, אך הוא קודם כל בנו של הרב ישראל רוזן, מרבני הציונות הדתית המוכרים, ויש שיגידו השנויים במחלוקת בעקבות פתיחותו המחשבתית ודעותיו הייחודיות. רוזן לימד בישיבה התיכונית חיספין שבגולן, אך הבין שהוא מחפש משהו אחר. החיפוש הזה הוביל אותו לעמוד במשך כעשור בראש המכינה הקדם-צבאית החילונית מיצר, אבל זה לא הספיק לו. "הבנתי שהיהדות צריכה לעלות קומה. האנרגיה בחברה הישראלית
מחפשת יהדות רלוונטית לכל", הוא מסביר. "בית המדרש היהודי חייב להיות פתוח לכולם, בלי הבדלים מגזריים".
הוא הקים את הישיבה עם איתמר לפיד בן ה-43 עוסק ביהדות מזה 20 שנה דרך המדרשה באורנים,
לפיד מציין כי החליט להיענות להצעתו של רוזן אחרי הרבה מאוד שנים של עבודה עם המכינות הקדם-צבאיות. "הגיע הזמן לדבר הבא, לדעתי הציבור הישראלי מוכן".
רוזן: "אנחנו יושבים על תקנה חדשה שנמצאת בתהליך אשרור. כל העניין נמצא בדיון משפטי, ולצערי אין תקציבים בינתיים, אך המסלול מאושר ומשרד הביטחון אישר את דחיית השירות". לרעיון של רוזן ולפיד הצטרפו כבר גופים אחרים המעוניינים בהקמת מוסדות דומים: בית מורשה, ארגון מיתרים והמועצה האזורית גולן - שהקצתה שטח למדרשה במושב נטור.
מסלול המדרשה שונה ממסלול ישיבות ההסדר הדתיות. הצעירים מתחייבים לארבע שנים וחצי: השנה הראשונה מתרכזת בעיקר בבית המדרש, שם לומדים יהדות, פילוסופיה וציונות ברמה גבוהה. במקביל משתלבים התלמידים בעבודות בקהילה ומתנ"סים בעבודות חינוך מגוונות. לאחר מכן מתגייסים התלמידים לנח"ל - הקרביים משרתים יחד ואילו בעלי הפרופיל העורפי משתלבים בתפקידים שונים.
בתום שתי שנות שירות חוזרים החברים לחצי שנה במדרשה, ולאחריה הבנים שבים לצבא לשנת שירות נוספת, והבנות יכולות להמשיך את הלימודים במדרשה וללמוד הוראה. במשך שנות הלימודים במדרשה יוכלו התלמידים להשתלם בקורסים לקראת תעודת הוראה ותואר ראשון בחינוך, שיוכלו להשלים עם תום השירות.
מדרשת השילוב נמצאת בחדר האוכל הנטוש של מבוא חמה: הוקמו שם בית מדרש מאולתר, חדר אוכל וכיתות לימוד בשטחים פתוחים.
ישיבת ההסדר החילונית הוקמה רק לפני כשלושה חודשים, וחברים בה 40 בוגרי תיכונים מכל רחבי הארץ.
בתום החורף צפויה המדרשה לעבור למשכן קבע במושב המעורב נטור, כנראה מתוך אידאולוגיה של חיים משותפים.
"אני כבר 12 שנה חולם על הקמת מוסד כזה", פותח אביה רוזן (47) בעיניים בורקות. "זה תמיד מה שרציתי לעשות". לדבריו, "המכינות הקדם-צבאיות עוסקות באכפתיות חברתית, אבל רציתי עומק. לא חוויה, אלא בית היוצר של הברל כצנלסון הבא".
הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר במעלה אדומים, אך הוא קודם כל בנו של הרב ישראל רוזן, מרבני הציונות הדתית המוכרים, ויש שיגידו השנויים במחלוקת בעקבות פתיחותו המחשבתית ודעותיו הייחודיות. רוזן לימד בישיבה התיכונית חיספין שבגולן, אך הבין שהוא מחפש משהו אחר. החיפוש הזה הוביל אותו לעמוד במשך כעשור בראש המכינה הקדם-צבאית החילונית מיצר, אבל זה לא הספיק לו. "הבנתי שהיהדות צריכה לעלות קומה. האנרגיה בחברה הישראלית
מחפשת יהדות רלוונטית לכל", הוא מסביר. "בית המדרש היהודי חייב להיות פתוח לכולם, בלי הבדלים מגזריים".
הוא הקים את הישיבה עם איתמר לפיד בן ה-43 עוסק ביהדות מזה 20 שנה דרך המדרשה באורנים,
לפיד מציין כי החליט להיענות להצעתו של רוזן אחרי הרבה מאוד שנים של עבודה עם המכינות הקדם-צבאיות. "הגיע הזמן לדבר הבא, לדעתי הציבור הישראלי מוכן".
רוזן: "אנחנו יושבים על תקנה חדשה שנמצאת בתהליך אשרור. כל העניין נמצא בדיון משפטי, ולצערי אין תקציבים בינתיים, אך המסלול מאושר ומשרד הביטחון אישר את דחיית השירות". לרעיון של רוזן ולפיד הצטרפו כבר גופים אחרים המעוניינים בהקמת מוסדות דומים: בית מורשה, ארגון מיתרים והמועצה האזורית גולן - שהקצתה שטח למדרשה במושב נטור.
מסלול המדרשה שונה ממסלול ישיבות ההסדר הדתיות. הצעירים מתחייבים לארבע שנים וחצי: השנה הראשונה מתרכזת בעיקר בבית המדרש, שם לומדים יהדות, פילוסופיה וציונות ברמה גבוהה. במקביל משתלבים התלמידים בעבודות בקהילה ומתנ"סים בעבודות חינוך מגוונות. לאחר מכן מתגייסים התלמידים לנח"ל - הקרביים משרתים יחד ואילו בעלי הפרופיל העורפי משתלבים בתפקידים שונים.
בתום שתי שנות שירות חוזרים החברים לחצי שנה במדרשה, ולאחריה הבנים שבים לצבא לשנת שירות נוספת, והבנות יכולות להמשיך את הלימודים במדרשה וללמוד הוראה. במשך שנות הלימודים במדרשה יוכלו התלמידים להשתלם בקורסים לקראת תעודת הוראה ותואר ראשון בחינוך, שיוכלו להשלים עם תום השירות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות