אל תבקשו לשלוט על הילד שלכם • תבלין לשבת

וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ:

אומר רש"י: אבא אמר לי "מטל השמים ומשמני הארץ", זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ.

שור וחמור: "דרך ארץ לומר על שוורים הרבה שור". אדם אומר לחבירו, "בלילה קרא התרנגול", ואינו אומר "קראו התרנגולים". ואשלחה להגיד לאדוני: "להודיע שאני בא אליך. למצוא חן בעיניך: שאני שלם עמך ומבקש אהבתך".

נשאלות כמה שאלות:

א. ויהי לי הוא לשון עבר, והנה אנו רואים שיש לו גם עכשיו, אם כן היה לו לומר 'יש לי'?
ב. למה מפרט יעקב מה יש לו, למי זה מועיל, ובכלל, מה אנו יכולים ללמוד מזה?
ג. ואשלחה שוב בלשון עבר, כאשר הוא שולח אותם עכשיו ממש?
ד. יעקב רוצה שלום עם עשו או רק למצוא חן, ומה קודם למה?

שליטה היא אחת הדברים שכל אדם כמעט רוצה: שליטה בחיים, שליטה על עובדים, על הילדים, על התלמידים - כל אחד בתחומו שלו.

אין זה דבר רע להיות בשליטה, והרי כל עניינם של חסידים הוא להשליט מוח על הלב.

אבל יש תנאי אחד לשליטה - מצד מי היא מגיעה.

מי שולט במי?

יש את אלה אשר מפילים הכל רק על הקב"ה, ללא לקיחת אחריות כל שהיא על חייהם או על חיי הסובבים אותם (ילדים, תלמידים), גם זה לא דבר טוב, ובוודאי שכל אחד צריך מידת מה של שליטה.

מסופר על חסידים שישבו להתוועד ברוסיה הקרה עד השעות הקטנות של הלילה. והנה, נגמר להם המשקה ואין להם 'לחיים'.

רץ אחד החסידים לחפש בקבוק - אבל כל החנויות כבר נסגרו, והנה הוא רואה גוי שיכור בקרו רחוב.

החסיד מבקש מהגוי לקנות ממנו את הבקבוק שברשותו - אבל הלה לא הסכים, החסיד ניסה לעלות את המחיר פי שנים, אבל הגוי נשאר בשלו, לבסוף, לאחר ששילש וריבע את הצעתו, אמר החסיד לגוי: "טיפש, מחר תוכל לקנות ארגז בסכום הזה". "ארגז?" שואל הגוי, "ידידי, הארגז שתתן לי מחר לא שימושי עבורי, כי אחרי שאסיים לשתות את הבקבוק הזה אני אשלוט בכל מוסקבה".

בדומה לכך, יש הורים שמחפשים שליטה מלאה בילדים, ויש מורים שמחפשים שליטה בתלמידים.

והנה לכם כמה נקודות:

א. העבדות הסתיימה במצרים, מאז ועד היום אף אחד לא הצליח לשלוט בעם ישראל, ובודאי לא בתינוקות של בית רבן.

ב. ילדינו חשים את מה שאנו לא אומרים - הרבה יותר טוב ממה שאנו כן אומרים, לכן הם מרגישים מאיפה נובע הרצון שלכם בשליטה.

ג. לרוב שליטה נובעת מפחד, או פחד מה יהיה עם הילד, או פחד להיכשל, או פחד שהילד ירגיש שאני לא חזק מספיק.

ד. למרות שעשו היה אמור לכבד את יעקב, כי הלו מכר לו את הבכורה בצורה מכובדת ומרצון חופשי. יעקב ידע מול מי הוא עומד, וכדי לזכות ביחסים איתו - יעקב היה מוכן לשכוח כל מה שהוא יודע על החיים, ואף למחוק את כל הרכוש שיש לו. כך גם עלינו לפעמים לשכוח הכל ולא לחשוב שאנו יותר חכמים מהילדים או התלמידים, להקשיב להם ללא שיפוט או התנשאות.

עוד מספר נקודות:

ה. כדי שתוכלו לעמוד נכון מול ילדכם ולא חלילה בהשפלה או כניעה, אלא מתוך מקום של רצון לעזור ולעשות את הדרך ביחד - חשוב שתזכרו טוב מה שיש לכם להציע למסע הזה, אבל תזכור שהדברים שאתם מביאים איתכם הם בגדר המלצה לילד ולא חובה.

ו. אחד הדברים החשובים ביחסים עם ילדים זהו קבלה, שתהיה לילד יכולת קבלה ממכם כהורים, לכן יעקב לא הסתפק בשלום עם עשו, אלא גם רצה למצוא חן בעיניו.

ז. אכן כל מה שהיה ליעקב היה מהקב"ה, אבל יעקב עשה את הכלי לשפע של הקב"ה, על זה אכן מגיע לו קרדיט. יעקב לא היה מאלה שרק יודעים להגיד 'השם יעזור' - אלא גם דאג לכך.

ח. באחת ההרצאות שלי בפני מורים התבקשתי לתת כלי לשליטה בכיתה, וכך אמרתי: מה זאת אומרת לשלוט בכיתה? כאשר הילדים שקטים ונותנים לך לעביר את החומר הנלמד בשקט ואז אתה הולך הביתה שמח וטוב לב. אבל מה קורה כאשר הילדים משתוללים ולא ממושמעים, אתה כמורה או כהורה יוצא מדעתך, מרוגז, ואף מאבד מצב רוח כתוצאה מהתנהגותם. אז מי שולט, אתה או הילדים - ששולטים היטב במצב רוחך?

כאשר אתה זוכר, מבין ומאמין בפרט אחד מאוד יסודי, ויותר מזה מאוד חשוב, אתה שם בכיתה - כי הקב"ה בחר בך, כי הקב"ה נתן לך את הכישרון ואת היכולת לעמוד שם ולטפח את ילדיו, ולא לשלוט בהם. ואתם הורים זכיתם שהקב"ה יתן לכם דווקא את הילדים אלה (ואני אומר את זה בתור אבא לילד הסובל מ-CP) סימן שיש בכם את היכולת לגדל אותם ולטפח אותם, והקב"ה סמך עליכם - תסמכו גם אתם עליו, ותאהבו את ילדיכם שהם ילדיו, תחנכו אותם מתוך האהבה הזאת ואז תראו פלאים.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:
א. האם אתה יכול למצוא סיבה שהילד יעשה את מה שאתה מבקש אבל לא רק מתוך כבוד?
ב. כאשר אתה מבקש מילדיך לעשות דבר מה, האם אתה יכולים למצוא את המילים הנכונות שהיו גורמות גם לך לעשות את אותו הדבר מתוך רצון, חשק והתלהבות?

יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!