השחרור שהוליד חג לדורות • טור

בשבוע הבא יתכנסו ברחבי הארץ והעולם רבבות אלפי ישראל לחוג בצוותא את חג הגאולה י"ט-כ' כסלו, ימי שחרורו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, ממאסרו ברוסיה הצארית, בשנת תקנ"ט (לפני 214 שנים).

מסופר שאחרי השחרור היו חסידים שביקשו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', ושאלו את דעת רבנו הזקן. הרבי לא הסכים ואמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה (מעשה במובן של סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא".

הרבי ניבא אז כי יום זה ייקבע "למועד תמידי בישראל". ואכן, מאות ואלפי ההתוועדויות של חג הגאולה שמתקיימות ביום הזה בכל רחבי תבל מדי שנה בשנה הן עדות חיה להתגשמות דבריו הקדושים.

ראש-השנה לחסידות

באיגרת של אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש הוא מכנה את י"ט בכסלו 'ראש-השנה לחסידות'. כשם שבראש-השנה ניתנת החיוּת לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע והברכה של פנימיות התורה, וכל אחד ואחד מישראל יכול לשאוב כוחות חדשים ללימוד החסידות ולהליכה בדרכיה.

כאשר האיגרת הזו הגיעה לווילנה סיפר עליה רב אחד לגאון הידוע רבי חיים-עוזר גרודזנסקי, ואותו רב לגלג על החסידים שהוסיפו עוד 'ראש השנה' על ראשי-השנה המנויים במשנה. רבי חיים-עוזר חש מכבר תרעומת על אותו רב, שהנהיג כמה הקלות במנהגי ישראל, והגיב: "אצלם מתווסף ואצלנו מתמעט"...

ואכן, זה הדבר שמאפיין את החסידות לדורותיה – היא תמיד מוסיפה, מתעצמת ומתחזקת. דווקא בשעה שבעולם מנשבות רוחות רעות וגוברים הקשיים לשמור על טהרת חיי היהדות המקוריים, אין החסידות מסתפקת בשמירה על הקיים, אלא מוסיפה אור וקדושה, עד שהיא גם פורצת אל מחוץ לגבולותיה, כדי להפיץ את אורה לכל אדם מישראל.

שואבים כוחות מחודשים

לשיא פריצתה מגיעה החסידות בדורנו. ספר ה'תניא', ספרו של בעל הגאולה, נדפס בכל רחבי תבל ומצוי כמעט בכל בית יהודי. רעיונותיה של החסידות התפשטו בכל חלקי העם ונעשו דבר מובן מאליו, עד שרבים מתקשים להאמין שמקורם בשיטת החסידות.

חג הגאולה מלמד אותנו לא להתרשם מקשיים ומהפרעות. את המסע של עם-ישראל אל הגאולה אי-אפשר לעצור, כשם שלא היה אפשר לעצור את התפשטות אורה של החסידות. ביום זה נשאב כוחות מחודשים, על-ידי התחזקות בלימוד תורת החסידות, שהיא ההכנה האמיתית לביאת המשיח. נאחל אפוא איש לרעהו ולכל עם-ישראל, בלשון החסידית הידועה:

חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!