היסטוריה של תקלות • הליכודניקים מתגעגעים לעידן ה'צעטלאך'

בבחירות הפריימריס של הליכוד ממשיכות התקלות שהחלו מאז הבוקר (א). והבחירות ייערכו עד חצות וייתכן ויימשכו גם מחר.

בינתיים מנסים מתפקדי הליכוד לממש את זכותם הדמוקרטית ואת פתקי החיסול/מומלצים שבידיהם, ולהצביע עבור המועמדים אותם הם בחרו (ו/או אחרים בחרו עבורם), אך חלקם הגדול של הניסיונות מסתיים ללא הצלחה.

בחלק מהמקומות לא ניתן להצביע עד עתה, במקומות אחרים תוקנו התקלות - אך מי שהיה והסתלק לא בטוח שיוכל לחזור בשנית. בגבעת זאב, טורחים להדגיש בליכוד, הצביע ראש הממשלה ללא תקלות.

עוד בנושא:
• דילים, שטיקים ורשימות חיסול • הליכוד מציג: פריימריז

מיד לאחר שסימן את מה שסימן קרא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחברי הליכוד לבוא "לחגיגה של הדמוקרטיה בליכוד", ולממש את זכותם לקבוע "מי יהיה בנבחרת השלטון בשנים הקרובות במדינת ישראל".

טוב, יתכן שהוא נסחף קמעא. אחרי הכול לדמוקרטיה הזו לא תמיד יש פנים של חגיגה. ובכל הנוגע לנבחרת השלטון, מיקומם של החברים ברשימה אינו אפילו בגדר המלצה לראש הממשלה בבואו לקבוע את נבחרת ממשלתו.

מה גם שהחגיגה לא ממש פעלה כשורה.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

לפני ארבע שנים, עת הגיעו מתפקדי הליכוד אל הקלפי, מה שהיה אמור להיות מהלך בחירות מאורגן להפליא, אפילו ממוחשב, הפך לבוקה ומבולקה. העיכובים נמשכו לאורך כל שעות היום, כאשר תורים ארוכים של ממתינים משתרכים מחוץ לעמדות ההמתנה, מחכים לנס שיגאל אותם מבזבוז הזמן המשווע. הם הקדישו אמנם, מכל הלב, את זמנם היקר - ביום שהוא יום עבודה לכל דבר, אבל לא חשבו להקדיש לשם כך שעות כה רבות.

רבים מהם נטשו, כועסים, את עמדות ההצבעה. אחרים, שכבר הצליחו להיכנס, עמדו מיואשים מול המסכים, בוהים בהם בחוסר הבנה. על מה עליהם להקיש? כמה פשוטה הייתה שיטת 'הצעטלך' הוותיקה, כמה מסובכת שיטת המחשוב החדישה. "תנו לי פתקים", התחנן ליכודניק זקן, אך נותר ללא מענה. אפילו יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, נאלץ להיעזר באחד ממומחי המחשבים כדי לדעת איך בדיוק מצביעים. "זו חשאיות? ככה מנהלים בחירות?" – תמהו רבים, שצפו בדיילי ההסברה המצטרפים כלאחר כבוד אל המצביעים המבולבלים.

"המצביעים הגיעו לא מוכנים", האשימו במל"ם, החברה שמחשבה את העסק. אך איש מלבדם לא קנה את הבדיחה.

בהמשך 'מצאו' מהו מקור התקלה. טרקטור, שפגע בסיב אופטי מרכזי של חברת בזק, הוא שהביא לתקלת התקשורת החמורה באזור כולו. אלא שגם לאחר שתוקנה - המשיכו התקלות לרדוף את הקלפיות ואת המצביעים. התורים המשיכו להתארך עוד ועוד, המצביעים התייאשו, חלקם שבו על עקבותיהם, אבל בליכוד התעקשו שלא להפסיק את ההצבעה.

"זה לקח הרבה יותר זמן ממה שאנשים יכלו לצפות", אמרה אוולין גורדון, מצביעה, תושבת עלי, ל'דה מרקר'. "בפעם האחרונה שהצבעתי בפריימריז כל התהליך לקח 15 דקות. הפעם חיכיתי 45 דקות", תיארה. מחשב איטי, מצביעים בלתי מוכנים, תקלות חוזרות ונשנות - כל אלו היו בעוכרי השיטה הממוחשבת. "אנשים לא ידעו שהם חייבים לבוא עם המספרים של המועמדים שלהם, והשמות לא מספיקים", הסבירה, או לפחות ניסתה להסביר.

המארגנים עמדו על שלהם, אינם מבינים על מה ולמה יצא הקצף. "מקישים על מספר ומקבלים מיידית את השם", אמרו. ושכחו כי לא לכולם התהליך הממוחשב הוא כל כך פשוט, וכי אנשים מתקשים להסתדר בכוחות עצמם. בעיקר היו אלו המבוגרים, שעבורם היווה המחשב 'קופסה שחורה' בלתי מוכרת. להם התאימה שיטת הפתקים והמעטפות כמו כפפה ליד. נכון שמחוץ לקלפיות הוצבו מדריכים, אולם בוחרים רבים סברו כי הם יודעים מה לעשות וויתרו על עזרתם האדיבה. רק בהיכנסם לקלפי, בעומדם מול המחשב, הבינו לאיזה בור נפלו.

400 מחשבים, מסכי מגע, סימון מספרים, הצגת שמות אוטומטית בידי המערכת, תצוגת תמונות הנבחרים בסיומו של התהליך. 12 נבחרים ברשימה הארצית, נציג מחוזי ושני עולים. כמה פשוט, כמה מסובך.

הכל התחיל עם העבודה

נחמת רבים היא אפילו לא חצי נחמה, אבל בשעתו ניסו בוחרי הליכוד להתנחם בכך שגורל הקלפיות הממוחשבות שלהם היה די דומה לגורלם של קלפיות העבודה, שבחרה את רשימתה רק שבוע קודם לכן.

59 אלף מתפקדים היו אמורים לבחור את נבחרת התנועה לכנסת הבאה. 275 הקלפיות הממוחשבות כבר היו ערוכות ו'מזומנות', ההבטחות היו מרשימות. ב-10 בבוקר פותחים, בתשע וחצי בערב מסיימים, כארבעים וחמש דקות לאחר מכן כבר יש תוצאות.

הממצאים בשטח היו מאכזבים וקשים, הקריסה הייתה מוחלטת. "פלונטר של חוטים לכל הכיוונים", הגדיר אחד מהבוחרים את מה שראה בהיכנסו לקלפי. "בעיטה קטנה, וכל המערכת קורסת", תיאר.

וכגודל ההבטחה, כך גודל האכזבה. מפלגת העבודה הייתה אז ראשונה לערוך בישראל בחירות ממוחשבות. היתרונות היו ברורים מראש: כל בוחר יכול להצביע בכל מקום, ללא כל קשר למקום מגוריו, זירוז התהליך, קבלת תוצאות כמעט מיידית, ועלות יום בחירות נמוכה בהרבה. איש לא תיאר לעצמו איך יתנפץ כל החלום. 257 עמדות הצבעה ב-159 אזורים, כולם מחוברים אל מרכז המחשוב שבבית חברת טלדור, חברת ה-IT שניצחה על הפרויקט. פיילוטים של מערך הקלפיות הוצגו בידי טלדור שוב ושוב, הכול פעל כשורה, ועדת הבחירות של העבודה אישרה את הפרויקט, הכול היה נראה טוב ויפה.

אבל אז החלו החריקות. כבר בתחילת היום התגלו התקלות החמורות במערכת. תחילה ניסו לפתור אותן בעזרת דחיית שעת סיום ההצבעה, כשהתגלה היקף התקלות וחומרת הבעיות, הבינו כי יש לבטל את יום הבחירות ולדחותו למועד מאוחר יותר. מועד, שבו יככבו מחדש השיטות הישנות והמוכרות לכולם.

"טרם הבחירות התבדחו במפלגה שתקלה כמו שהייתה בבנק הפועלים בשבוע שעבר, אשר שיתקה אותו כמעט לחלוטין לא תקרה לנו", אמר ליאור רוטברט, מנכ"ל מפלגת העבודה, בראיון ל'דה מרקר'. "במבחן התוצאה טעינו", הודה. וסיפר על כי למעלה מ-50 אחוזים מהקלפיות לא תפקדו, ועל תקלות מכל סוג אפשרי. מחשבים שאינם פועלים, מחשבים שנתקעו תוך כדי עבודה, ח"כים שתמונתם לא הופיעה על המסך ואשר לא יכלו להיבחר, ושאר תקלות שונות ומשונות.

בליכוד נכנסו ללחץ, ערכו בדיקות וניסו להסיק מסקנות. בסופן, גילו שאננות רבה. "הסבירות שיקרה לנו מה שקרה במפלגת העבודה שואפת לאפס", התרברב מנכ"ל הליכוד, גד אריאלי, לפני יום ההצבעה. לכאורה, מאז הפאשלה הגדולה של העבודה, הם ערכו בדיקות חוזרות ונשנות למערכת של מלם, ובטחונו של אריאלי היה רק תוצאה של הכנות יסודיות אלו. "במפלגת העבודה הייתה תוכנה אחרת לגמרי", אמר. בסיומו של יום בחירות מתסכל, התברר כי טעה ובגדול.

מה אמרו בליכוד אז?

גדי אריאלי, מנכ"ל הליכוד דאז, היה מודע היטב לסיכון אותו לקח בהחליטו על עריכת בחירות ממוחשבות, אולם כפי שאמר אז, "בישראל של שנת 2008 אני חושב שמדובר במילה האחרונה ועשיתי את מה שהיה נכון לעשות".

שוחחתי עמו אז, לצורך כתבה שהכנתי לשבועון 'בקהילה', והוא ניסה להצטדק.

"אולי אם הייתי עורך היום את הבחירות הייתי ממפה אחרת את הקלפיות, אולי הייתי מוסיף עמדות, אולי מתחשב פחות בשיקולים פוליטיים ותקציביים, אבל צריך להבין שיש גבול עד כמה ניתן לחרוג מתקציב נתון".

למען האמת, כבר לאחר יום הכשל בעבודה, הוא קלט מה עלול לקרות לו, והחל להתארגן בכיוון. "בקשנו להגדיל את מלאי המחשבים, אבל אז התברר שכדי להשיג עוד מסכים בעלי מגע אצבע דרוש פרק זמן של כשלושה שבועות, אותם לא היה ברשותנו. ובכל זאת, לא זה מה שתקע. להערכתי, היה זה הסיב האופטי שגרם לתקלה ולאיחור של כשעתיים באזורי שוהם, מודיעין, מבשרת, ירושלים ובית שמש.

"מה שקרה הוא שהבוחרים התחילו להצביע באיחור, וזה גרר אחריו את הכשל. היו לנו כ-40 עמדות בכל אזורי ההצבעה, ואם נכפיל את מספר העמדות ונחשב על פי משהו כמו 6,000 בוחרים, הרי שנקבל בסביבות ה-140-150 בוחרים לעמדה. מצד שני צריך לזכור שבבוקר מגיעים פחות אנשים. אני חושב שהעובדה שהוספתי עוד שעתיים להצבעה בלילה הביאה לאיזון במצב".

• לא התייאשתם מנושא המחשוב? תחזרו על השיטה גם בבחירות הבאות?

"בוודאי. בתחילת ימי האינטרנט היו גם בו תקלות חוזרות ונשנות. מישהו חשב להתייאש ולהפסיק להשתמש בו?! לא. להפך, במבט לאחור אני חושב שנעלמו מן האופק המופעים הבלתי נחמדים של ארגזים עם פתקי דילים, לא היו כמעט קולות שנפסלו ונשרפו, בסך הכול אני מרוצה. מתוך כ-5,000 הצבעות היו כ-60 הצבעות פסולות בלבד, וגם הן של אנשים שקמו ועזבו את העמדות לפני שסיימו. זמן קצר אחרי ההצבעה כבר יש תוצאות מדויקות, ובסך הכול יש הרבה מעלות לשיטה.

"צריך לזכור שספר בוחרים ממוחשב מאפשר להצביע בכל מקום בארץ, וגם זה מתכון לצרות. אם, נניח, אנשים שהיו אמורים להצביע בחדרה החליטו להצביע דווקא בתל-אביב, זה ייצור עומס על הקלפיות בתל-אביב. קשה לצפות מראש כמה יצביעו בכל אזור ואזור. בנוסף, היו שינויים של הרגע האחרון. בתחילה אישרו 10 סימונים ועוד אחד, אחר כך אישרו 12 סימונים בארצי עוד אחד לאזורי ועוד אחד לעולים. במסופים לא הספקנו להתארגן לכל השינויים הללו, וזה בא לידי ביטוי. אנשים הגיעו לעמדה, ראו שצריך לסמן יותר סימונים, ונבהלו. כל השינויים הללו נערכו רק בשבוע שבועיים האחרונים, ואני מודה שלא הצלחנו להכין לכך את האנשים כמו שצריך.

"היו גם כאלו, שעיכבו את התורים סתם בגלל שלקח להם הרבה זמן. כשביקשו מהם להזדרז הם כעסו ואמרו 'מה, אתה תגיד לי כמה זמן לשבת פה?!' עבדנו כל הזמן עם טיימר, אחר כל כמה דקות נכנסנו לקלפי וזרזנו את האנשים, אבל לא כולם נענו לקריאה. לא תמיד זה באשמת המחשוב. לדוגמה: היו 4-5 קלפיות שנסגרו מאוחר בגלל ירידת גשמים חזקה. ובכלל, אני חושב שפתרנו את כל הבעיות בכך שהקלפיות נסגרו ב-1 בלילה במקום ב-11".

• יש לך רעיונות לשיפור לקראת הפעם הבאה?

"אני חושב שאם היו מוצגים הנבחרים בעזרת תמונות ולא בעזרת מספרים, זה יכול היה להקל על הבוחרים, אבל יש פה בעיה עם הכבדה על התוכנה בקבצי תמונות רבים. אולי יכלו לערוך את התוכנה באופן ידידותי יותר. השתדלנו מאד, תלינו פלקטים צבעוניים בקלפי ואנשים יכלו ללמוד מהם על תהליך הבחירה, ובכל זאת זה לא עבד כמו שצריך. אני בטוח שבזמן הקרוב נתכנס ונפיק לקחים, כך שעד לפעם הבאה הכול יהיה שונה".

• תשלמו למלם עבור השירות מבלי לקזז להם בשל התקלות?

"אני לא יודע, עוד לא שילמנו ועוד לא דנו בנושא. יש סעיפים בחוזה שמדברים על אפשרות של תקלות, וכמובן נבדוק ונראה. הייתי מסכם ואומר שבמקום ציון של 100 קבלנו ציון של 80, אבל תמיד יש מקום לשיפורים, וכך נעשה. צריך לזכור שהלכתי על הפרויקט הזה באומץ לב, ולא צריך להביט רק על התקלות.

ארבע שנים תמימות חלפו, דומה כי הלקחים לא הופנמו.

ברקת חייב את הכתר לקריסת המחשבים?

אם תרצו, כשלים ממוחשבים היו לא רק במטות המפלגות הגדולות. גם מטה פרוש, בבחירות המקומיות בירושלים, נעזר בשירותי מחשוב נרחבים ו'סבל' בדיוק כמותם - מקריסה מוחלטת. יוסי דייטש, מי שהיה ממונה על הנושא, ניסה אז להסביר לי למה.

תחילה הוא הסביר את השוני בין השיטה הקודמת לבין השיטות החדשות. "עד היום היה בידינו מאגר של מצביעים פוטנציאליים, כ-55,000 בני אדם ירושלמים, המזוהים כמצביעי יהדות התורה. איך עבדה השיטה בקלפיות? בכל קלפי נכח משקיף מטעמנו, היינו נותנים לו בתחילת יום הבחירות דף מהדפים שכונו בשם 'דפי האלף', כמספר המצביעים הרשומים עליהם. לכל מצביע היה מספר משלו, וכאשר הוא הגיע לקלפי, יו"ר הקלפי אמר בקול את פרטי המצביע כשהמשקיף מותח קו בסרגל על שורת פרטי האיש. אחת לשעה היינו שולחים שליח, לקחת מהמשקיפים השונים את הדפים, ובמטה היינו מצליבים את השורות המסומנות עם רשימת המצביעים הכללית, כשאנו יודעים מהנתונים הללו למי צריך להתקשר ולזרז אותו להצביע, ומי כבר מימש את זכות ההצבעה שלו".

• נשמע מיושן, שיטה עתיקה, אבל אם היא פעלה כמו שצריך, למה הייתם צריכים 'לחפש צרות' ממוחשבות?

"השיטה הקודמת הצריכה לוגיסטיקה מורכבת ביותר. בירושלים, למשל, יש כ-600 קלפיות, ולא פשוט להעסיק כל כך הרבה אופנוענים ולהריץ אותם סביב כל שעות היממה מקלפי לקלפי. מדובר בהוצאה כספית גדולה מאד, הרבה יותר מהשיטה הממוחשבת, וגם רמת המהימנות של שיטת הסימונים הזו אינה גדולה. לפעמים שכחו לסמן, לפעמים ההצלבה לא הייתה מדויקת, היו טעויות".

• איך פועלת השיטה הממוחשבת?

"בחור חרדי המציא שיטה, לפיה מחלקים לכל משקיף פלפון מיוחד, המקודד על פי מספר הקלפי. ברגע שנכנס לקלפי מצביע שלנו, המשקיף מקליד את מספרו למכשיר שבידו, לוחץ פעמיים על כפתור השליחה (SND) והנתון מועבר און-ליין למטה המרכזי. שיטה דומה, אגב, פעלה בנתניה (במטה של הרב שר, צאנז, לנידאו ש.ג.), ושם זה פעל כמו שצריך. אצלנו זה קרס, כפי הנראה בשל קידוד לא נכון של הקלפיות. קשה לדעת האם המתכנתים לא קידדו נכון מראש, או שאולי המשקיפים בקלפי ביקשו לעדכן וטעו. באופן מעשי 350 הפלפונים שהופעלו על ידינו באזורים בהם ישבו משקיפים שלנו, לא פעלו באופן תקין".

• תשלמו לחברה את מלוא המחיר?

"למען האמת, כבר שילמנו. חברות פוחדות לתת שירות תמורת הבטחה של תשלום אחרי הבחירות ודורשות הכול מראש, כי הרי יכול להיות שמפלגה תבנה תקציב על בסיס מספר מוערך של מנדטים ובסופו של דבר לא תקבל אותו ולא יהיה בידה את מלוא הסכום הכספי אותו תכננה לקבל".

• לא חשבתם על אפשרות של קריסה? של אי קידוד נכון? לא בדקתם מראש את הכול?

"בהחלט בדקנו. במשך לילות ארוכים ישבנו במקומות שונים וניסינו להפעיל את המערכת כדי לבדוק אם אין תקלות. ראשית בדקנו האם יש קליטה, כי יש קלפיות ששוכנות במקלטים שונים ופחדנו מהיעדר קליטה. לקחנו צוות ששילמנו לו הרבה מאד כסף ואשר כל תפקידו היה לבדוק את המכשירים לפני הבחירות, ובכל זאת השיטה קרסה. אני לא רוצה להיות מאלה שמאשימים את חברת המחשבים, זה לא יהיה נכון ולא יהיה צודק. יש גם פאשלות שלנו.

"צריך להבין שקשה מאד להסביר לכל כך הרבה פעילים איך להפעיל את המכשירים. מדובר בקרוב ל-700 פעילים, ולא פשוט להסביר להם פרטים טכניים מסובכים שכאלו. איך בודקים את הטענת המכשיר, איך מקודדים אותו במקרה של תקלה. לא כל הפעילים הם ברמה גבוהה מבחינת יכולתם הטכנית, וזה מתכון בדוק לתקלות".

• מה הלאה? בבחירות הבאות תוסיפו להשתעשע בשיטות ממוחשבות?

"אני לא מאמין שזה יקרה. תאמינו או לא, אבל השיטות הישנות הן הטובות ביותר. הן אולי לא מוצלחות ב-100 אחוזים, אבל בהחלט יש להן 80 אחוזי אמינות. גם אם הן כרוכות בהוצאה כספית גדולה יותר, דפיקות הלב שהיו לנו ביום הבחירות, כולל לאכול אחר כך את הלב, לא שוות את זה. תחשבו על מטה, שתפקידו להתקשר לאנשים הביתה ביום הבחירות ולזרז אותם לבוא להצביע. כתוצאה מכך שהמערכת לא פעלה באופן תקין, התקשרו להרבה מאד אנשים שכבר הצביעו וקראו להם ללכת להצביע. אנשים כעסו, צעקו 'כבר הצבענו', זה היה מאד לא נעים.

"קשה לי לומר מה אעשה בבחירות הבאות, כי אולי בסופו של דבר אומר שכדאי לשכלל את השיטה ולדאוג שהיא תפעל כמו שצריך. ובכל זאת כרגע מה שיש לי לומר הוא שהשיטות הישנות היו אמינות יותר. פתאום נכבה לך המכשיר ואתה צריך להזין לו נתונים מחדש, אך לא הקשבת היטב בזמן ההדרכה, ואין לך מושג איך עושים את זה. אתה מקודד מספר של קלפי, אבל זה לא המספר הנכון, ובקיצור, הכול קורס. הפעילים שלנו הם מגיל 18 ועד גילאי 50 פלוס, לא כולם יודעים להפעיל מערכות משוכללות, ולא קל ללמד את כולם את המלאכה".

• היית אומר שזו הייתה אחת הסיבות לכישלון בבחירות?

"לא, אין כל קשר בין הדברים. אם בבחירות הקודמות הביאה יהדות התורה 43,000 מצביעים ועכשיו הבאנו 54,000 מצביעים, אין כאן כל פאשלה. לא כולם הצביעו כפי שרצינו שיצביעו, אבל האנשים הגיעו להצביע. להפך, אני רואה הצלחה בנתונים שהצגתי. איך קרה שאנשים הגיעו להצביע למרות הכישלון הגדול? אגלה לכם. בעיצומו של יום הבחירות, כאשר קלטנו מה קורה ואיך הכול קורס לנו, גייסנו מהרגע להרגע את בנות הסמינרים, שעברו מבית לבית, מדלת לדלת ובשיטות של 'הקש בדלת' וידאו עם בני הבית האם הצביעו ואם לא, זירזו אותם להצביע.

"למען האמת, אני חושב שאילו היינו מנצחים את הבחירות, אף אחד לא היה זוכר לנו את הפאשלות, שהרי בכל מערכת בחירות יש תקלות, הכול קורס ויש בלגן. הדברים אינם מתקתקים כפי שזה קורה בצבא (או לפחות כפי שמצפים שיקרה בצבא). אילו היינו מנצחים, היינו שיכורי ניצחון מכדי לזכור את התקלות. מאחר ולא ניצחנו, צפות ועולות הפאשלות ומחפשים אשמים".

מה שהיה הוא שיהיה. האם הכשלים הנ"ל הם שהביאו לבחירתו של ניר ברקת לראשות עיריית ירושלים? מי יידע. האם הכשלים דהיום הם שיביאו לליכוד רשימה שונה ממה שהייתה אמורה להיות? – דומה כי לעולם לא נדע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!