סלעי מחלוקת בש"ס • מאבקי שליטה בין הבכירים

האמנם אחדות בש"ס?

מול התקשורת עדיין מתאמצים מרכיבי המפלגה החרדית הגדולה לשדר עסקים כרגיל. אך המפלגה, שהציגה רק לפני כחודש מצג של אחדות משולשת, מתקשה לשמור על אווירת האחדות בשטח, לשנס מותניים ולעבוד בשיתוף פעולה.

לכל הצדדים ברור כי יום למחרת הבחירות ייפתח קרב הסכינים הגדול, אלא שאחרי שהמנדטים יהיו מונחים בכיס, אין זה משנה. אך האם יצליחו לשמור על מצגת האחדות עד לבחירות?

הנה קוריוז קטן, המצביע על הקשיים שאליהם כבר נקלעה המפלגה.

תל ציון הוא ישוב קטן ליד ירושלים. כ-600 משפחות בסך הכול, לא ביג דיל. בעוד מספר שבועות ייערכו שם הבחירות המקומיות, עד כה רצו כל הפלגים שם במפלגה אחת גדולה. דגל, אגודה, ש"ס – כולם כאחד.

אלא שקבוצה קטנה בת כ-40 משפחות לא צורפה לאיחוד הנ"ל. המדובר הוא בקבוצה בשם "עטרת מנשה", בראשות הרב אשר עבאדי. הקבוצה מציגה את עצמה כחסידי ברסלב, אלא שיש הטוענים כי מדובר בכת.

לדברי המקור שפנה אלי, פרסם בד"צ, לפני מספר שנים, מכתב נגד הקבוצה, אלא שעד כה לא הצליח הלה להמציא בידי את המכתב.

כך או כך, הצליחה הקבוצה בדרכים משפטיות כאלו ואחרות לנכס לעצמה את השם "ש"ס", והגם שרוב מצביעי ש"ס במקום מודעים לכך שלא מדובר ב'ש"ס אורגינלית', יש הטועים ומצביעים לה.

לקראת הבחירות הקרובות נסע לשטח חיים ביטון, מנהל מטה הבחירות מטעם אריה דרעי, שוחח שם עם מי ששוחח, והחליט שחבל על הפירוד וכי צריך לעשות איחוד שורות. ב"עטרת מנשה" דרשו מכתב הכרה, כולל היענות עתידית לדרישותיהם המקומיות, הם אף קיבלו מידיו את המכתב.

מכאן והלאה התעוררה סערה גדולה בשכונה: היתכן, לגיטימציה של ש"ס לקבוצה 'הזו'?

"עד היום, אצל אלי ישי, דבר כזה לא היה קורה", אמר לי אחד מקודקודי השכונה בזעם גדול. הוא הוסיף כי קבוצות גדולות מתכוונות הפעם שלא להצביע, ורק בגלל שהמפלגה הגדולה כוללת את 'עטרת מנשה'. גם קודקודי המפלגות הגדולות, אגודת ישראל ודגל התורה נשמעו זועמים מאד. "מדובר בקו אדום אותו עברה ש"ס", הם אומרים.

מאחורי הקלעים קיים מאבק סמוי ובלתי מתוקשר בין דרעי לישי בשאלה מי מנהל את השטח.

לגבי הבחירות, ברור לכל שדרעי מנהל אותן, באמצעות בא כוחו ביטון, אך מה לגבי הבחירות המוניציפליות אליהם יתחילו המפלגות להיערך מיד לאחר הבחירות הכלליות? מתברר, שההסכם בין ההנהגה המשולשת לא הועלה על הכתב ולא נחתם בידיהם, כך שדברים רבים נותרו מעורפלים, ולא רק שאלת היו"ר שתוכרע מיד לאחר הבחירות.

בשיחה עם אנשי ישי הם נשמעו כועסים מאד לגבי נושא תל-ציון, בו הם רואים רק דוגמה למקומות אחרים בהם עתידות להתעורר בעיות: "נתי לסרי הוא מנכ"ל המפלגה, הוא שאמור להחליט לגבי מה קורה בשטח", הם אומרים.

מצד שני, הם לא מכחישים כי את הדפים החתומים בחתימתו של הגר"ע יוסף ואשר מיועדים למועמדים השונים אשר בכל עיר ועיר מקבל לידיו ביטון ולא לסרי, מה שאומר שבבית הרב רואים בו מי שאמור לטפל בנושא השטח.

בשיחה עם אנשי דרעי הם נשמעו מופתעים, סיפורה של עטרת מנשה לא היה ידוע להם, ועושה רושם שביטון פתר את הבעיה שם כראות עיניו וכפי הבנתו. יתכן שפניה רשמית של קודקודי ג' ודגל אל דרעי עצמו תוכל להביא לפתרון הבעיה על הצד היותר טוב.

המעניין הוא כי פנייה אל אנשי אטיאס, בבקשה לדאוג להתערבותו בנושא, כמי שהוצב בהנהגה כ'שלישי שמכריע' נתקלה באדישות. אטיאס אינו מעוניין להתערב בנושאי השטח, הבהירו לי. אם כן, מהו תפקידו בשלישית ההנהגה? – ניסיתי להבין. מטה הסברה, היא התשובה הזמנית, ומה לאחר הבחירות?

מי יודע. וככה זה כשמכריזים על אחדות משולשת מבלי לחתום מראש על כל הפרטים.

האם אין ספרדים מוכשרים?

ברקע תצטרך התנועה המפולגת להתמודד עם בעיות קשות, גם מבית, ולא רק מכיוונו של ח"כ חיים אמסלם, שיעשה הכול כדי לעשות להם את החיים לא קלים.

השבוע הצליח מייל שנחת על שולחנם של עיתונאים רבים להביא להרמת גבה ולניסיון להבין מיהו המקור למייל.

הניחוש הראשון היה "אנשי אמסלם", אך לא: בידי ההוכחה כי מדובר בקבוצה שהיא 'פנים ש"סית' - אופוזיציה פנימית.

וזה לשון המייל, שנשלח בידי מי שמציג את עצמו בשם יועץ סתרים ו/או אלי לוי.
המייל עצמו הביע 'זעזוע' ממינויו של אשכנזי לכוורת של אריה דרעי (אברהם קרויזר).

"לא, אנחנו לא גזענים, אבל אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה", היה לשון הכותבים, שתהו האם ביהדות התורה יש עובד אחד מבני עדות המזרח.

"לא, באמת אין. בושה לנו כמפלגה", כתבו, והעלו מן האוב גם את מינויו של אשר גולד (אשכנזי, אויה...) לכוורת של אטיאס.

"האם חסרים אנשי תקשורת ספרדים מוכשרים מתוכנו?" – המשיכו ותהו. "לא, ככה לא מנהלים מפלגה, ככה לא יוצרים אהדה".

החבר'ה חתמו "תלמידי מרן" והבטיחו כי לא יילכו לקלפי "בעד מי שלא מקיים רצון מרן". כמי שמכירה את הנפשות הפועלות העומדות מאחורי המייל, תאמינו להם, הם לא יילכו לקלפי, כלומר אולי יילכו אבל ש"ס לא יטילו.

הערה קטנה, בשולי המכתב, הבהירה כי לא מדובר באנשי אמסלם. הגם בש"ס מי שניסו לראות בהערה מעין ניסיון של טשטוש עקבות. "כאילו זה לא בא מאמסלם, ברור שכן".

"בהזדמנות זו נבהיר כי מחאתנו נגד האיש אמסלם גדולה עד מאוד בשל בגידתו במרן וגזלת המנדט משס", היו דברי הסיום. אמת: הכותבים אינם אנשי אמסלם, גם לא יצביעו לו.

לא נסלח לדרעי על התרגיל המסריח

עד כאן, סיפור שגרתי של תפוצת מיילים, לא מעניין במיוחד.

אלא שבתיבת המייל שלי עדיין שמורה הודעה ישנה יותר, כזו שהתקבלה בתאריך 9 לנובמבר 2011 (יום רביעי).

וזו לשונה: "אריה דרעי לא זכאי לפגוע בכבוד מרן. איך לא תבוש ולא תכסה הבושה את פניך הנושאות יהירות, שחץ וחוצפה ולנסות לפגוע בכבוד מרן.

"בראיון בו שפכת את דעתך העקומה כי "גם בלעדי מרן ש"ס הייתה קמה" מבין כל אחד את הרמז העבה כביכול הרב מיותר - ח"ו ואני אריה דרעי "הגדול" בזכותי שס קיימת. אמרת וניסית להאכיל את הציבור לוקשים שאין צורך במפלגות החרדיות בכנסת-זו צביעות. מה היה אומר על כך מורך ורבך הרב שך? על זה בוודאי הוא לא היה סולח. ועל זה גם מרן בוודאי לא סולח ולא יסלח.

"מי אתה ומה אתה בכלל ומי היה מכירך לולא מרן החזיר העטרה ליושנה על ידי תפארת תנועת שס.
לא נשכח כיצד הובלת את התרגיל המסריח - ולא נסלח בקו השמאלני שאתה דוגל כיצד סובבת בכחש את מרן הגאון הרב עובדיה יוסף להימנע בהסכמי אוסלו שהרבה דמים רחצו בו על מצפונך.
ובסוף עוד הגדלת לחטוא להאשים בהסכם הדמים את מרן.

"כתלמידים נאמנים למרן הגר"ע יוסף אנו מביעים קול מחאה וזעקה על הניסיון הגלוי והמתוזמן לפגוע בכבודו של מרן פעם אחר פעם ואומרים עד כאן.

"הרב משה יוסף, הרב דוד יוסף, הרב אברהם יוסף, הרב יעקב יוסף-בניו ובנותיו -כלותיו וחתניו של מרן כיצד תשבו בשקט, על הביזיון הנורא והמתמשך. הייתכן לעבור על כך לסדר היום ואין פוצה פה ומוחה.

"אל תפחדו מהאיש שפעם אחר פעם "חוזר" ומפריח את סיסמאותיו להקים מפלגה בניגוד לרצונו של מרן – דעת תורה אמיתית- ואל תיכנעו לאיומיו. לא רוצים אותך - נמאסת"

על החתום: "תלמידי מרן הכואבים".

המייל נכתב בעקבות ראיון של דרעי, בו הביע דעה לפיה כביכול הרב שך זצ"ל הוא שהקים את ש"ס. מאותו מייל הגיע מכתב שנשלח בתאריך ה-26 לאוגוסט 2010, הרבה לפני פרישת ח"כ חיים אמסלם מהמפלגה. לכן, כל מי הרוצה לחשוד כי ידו של האחרון בדבר. לא, הוא אינו קשור לזה.

תוכנו של המכתב הראשון יוותר חסוי, פרטיו שמורים במערכת, הוא כלל מכתב אותו התבקשתי להעביר לאחד משרי ש"ס. רק זאת אומר: לא מדובר בשונאי דרעי דווקא כי אם בקבוצת אנשים שצברה עם השנים כעסים נגד מפלגת ש"ס, דרעי וישי כאחד.

מה המסקנה?

ימים אחדים לאחר סיומה של המלחמה בדרום תמו התירוצים של "לא מתעסקים בפוליטיקה בזמן מלחמה". קודקודי ש"ס ייאלצו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד, ולמען הפרוטוקול ועיני הנץ של העיתונאים הם יהיו חייבים לעשות זאת כשהם מחובקים ומאוחדים.

זה לא יהיה קל.

האם יצליחו לשמור על הצגה טובה למשך חודשיים? ימים יגידו. הסכינים ימתינו ליום שאחרי הקלפי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!