הכירו: הפנים החדשות של 'האיחוד הלאומי' • פרופיל

רגע לאחר שעוצבה סופית רשימת 'האיחוד הלאומי' לכנסת הבאה, הכירו את המועמדים השונים, החדשים והותיקים.

מספר 1 ברשימה - יו"ר האיחוד הלאומי - ח"כ אורי אריאל

ראשון ברשימה, יו"ר המפלגה, ח"כ אורי אריאל, המכהן כיום כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

אורי אריאל נולד בג' בטבת תשי"ג בעפולה, לאביו יצחק - ממייסדי טירת צבי, ולאמו נעמי - ניצולת שואה שהצטרפה לקיבוץ.

הוא גדל בקיבוץ טירת צבי, למד בבי"ס האזורי הקיבוצי בשדה אליהו, והתגייס לסיירת שריון, פלס"ר 7, בשנת תשל"א (71').

כעבור שנתיים, נלחם בחזית המצרית בצפון סיני במלחמת יום הכיפורים. השתחרר בשנת 1975 בדרגת רב סרן, לאחר שבתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת חרמ"ש.

מיד אחרי הצבא, הצטרף אריאל לגרעין מישור אדומים ובמשך כשנה וחצי התגורר בגפו כשהוא הדייר היחיד בהתנחלות החדשה.

בתשל"ז נישא לחגית מקיבוץ מעגן מיכאל.

הם עברו לישוב החדש שהקימו - כפר אדומים, והוא החל לעבוד ב'אמנה', תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. הוא החל כמדריך, רכז אזור, והגיע עד לפסגה כמזכ"ל.

משנת תשמ"ט (89') ועד תשנ"ט (99') שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע, בימים של תנופת התיישבות ובינוי וגם יבוש וגזירות ממשלתיות קשות מנשוא, טיפל בין השאר בהתמודדות עם הסכמי אוסלו ודאג להמשך פיתוח ההתנחלויות למרות חוסר התמיכה של הממשלה.

שימש במשך כשנה ראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון, ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. עם הפיכתה של בית אל למועצה מקומית, התמנה לראש המועצה הממונה הראשון של בית אל. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים, ולאחר הירצחו של רחבעם זאבי (גנדי) בידי מחבלים בתשרי תשס"ב, נכנס במקומו לכנסת.

ח"כ אריאל צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת בחצי הראשון של שנת 2003, והיה אחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתפו בכל הישיבות וההצבעות . בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם אריאל במקום השישי ברשימת האיחוד הלאומי, אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל הוצב אריאל במקום התשיעי ונבחר לכנסת.

מאז הוא משרת בכנסת וממלא שורה של תפקידים בועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים, הועדה לביקורת המדינה, ועדת החינוך, וכיו"ר ועדת תקציב הביטחון.

אריאל פעיל גם למען פולארד, בלובי החקלאי, למען הסיבוב החודשי בשערי הר הבית, בפעילות רבה למען ישובי יש"ע והחינוך הדתי לסוגיו, ואף הצליח לגייס את רוב המפלגות בכנסת לתמיכה בחוק קק"ל שיזם, שישמור את אדמות הלאום בידי יהודים בלבד.

אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות, ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה.

כיום הוא מסייע לעליות היזומות לחומש. ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במגורשים, והוא מתווך בין המגורשים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

אריאל משמש בכנסת כיושב ראש השדולה למען פולארד, מבקר אותו בכלא ופועל רבות למענו שנים רבות. בחודש דצמבר 2010, בעקבות כינוס מיוחד של השדולה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש לממשל בארצות הברית בקשה רשמית לשחרור פולארד, לראשונה מאז כליאתו.

אריאל תומך בהמשך ואף הגברת קצב העלאת קהילת הפלאשמורה לישראל,‏‏ והוא פעיל בסיוע ליהודי אתיופיה. בין השאר, יזם את חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח.

מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל בחקיקה בתחומי החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.

ב-8 ביוני 2009 נבחר אריאל לנציג האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים על חודו של קול אחד‏‏. ב-2012 מונה אורי אריאל ליו"ר הועדה לביקורת המדינה.

מספר 2 - הרב אלי בן דהן

הרב אלי בן דהן (58) הוא יליד קזבלנקה ואב ל-9 ילדים. תלמיד ישיבות נתיב מאיר, מרכז הרב וכולל האידרא בגולן.

בן דהן הוא רב סרן במיל. והוא כיהן כקצין אג"מ באגד ארטילרי.

בן דהן מחזיק תעודת הוראה, והוסמך לרבנות על ידי הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, הגאון רבי מרדכי אליהן זצ"ל והגאון רבי אברהם שפירא.

לבן דהן יש בעל תואר ראשון במינהל עסקים, ותואר שני של תוכנית המנהלים של ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

בין השנים 1983-1989 שימש כראש לשכתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, החל משנת 1989 ועד 2010 שימש כמנהל בתי הדין הרבניים. במקביל שימש במהלך התקופה כמנכ"ל משרד הדתות ומנכ"ל הרבנות הראשית במינוי זמני, כיו"ר הדירקטוריון של המרכז הארצי למקומות הקדושים וחבר ההנהלה המצומצמת של הקרן למורשת הכותל.

מספר 3 - זבולון כלפא

זבולון כלפא (50) הוא אב ל-6 ילדים וסב ל-3 נכדים. יליד מושב שרשרת - שם גדל והתחנך. למד בישיבת ההסדר בכותל ובימית, ונטל חלק פעיל בתוכנית לעצירת הנסיגה מסיני ובשיקום הישיבה ובנייתה מחדש בנווה דקלים. לאחר נישואיו עבר ללמוד בכולל מר"ץ במבשרת.

עם סיום הלימודים יצא לעשיה חינוכית בדרום - בכפר מימון - שם ניהל את הפנימיה ביב"ע, לאחר מכן ניהל את המדרשה באיתמר, ומשם עבר להתגורר בעצמונה שבגוש קטיף. בעצמונה שימש כמזכיר היישובים נצרים ועצמונה, ובמקביל כחבר מליאת המועצה וחבר הנהלת המועצה. בנוסף עסק במיזמי בניה שונים בגוש קטיף. בתקופת הגירוש היה מהפעילים הציבוריים הבולטים נגד התוכנית.

ריכז את כל אזור הדרום במשאל מתפקדי הליכוד, ארגון השרשרת האנושית דרך כל ההפגנות והפעולות השונות. לאחר הגירוש עבר להוביל את שיקום הקהילה וחבל הארץ המתחדש במזרח לכיש. הקים את עיר האמונה בנתיבות שם התגוררו המפונים כ-8 חודשים, והיה ממובילי המיזם ורכישת קיבוץ "שומריה" אליו עברו משפחות המפונים.

כיום משמש כמזכיר היישוב שומריה, חבר המליאה, וחבר הנהלה במועצה האזורית 'בני שמעון' וכן משמש כמנהל קהילה בקיבוץ דביר (השומר הצעיר), וחבר מזכירות אמנה.

מספר 4 -אורית סטרוק

אורית סטרוק (52) היא תושבת חברון מזה 30 שנה, אם ל-11 ילדים ולכתריסר נכדים. פעילת זכויות אדם, המכהנת כיו"ר ארגון זכויות האדם ביו"ש.

נולדה למשפחת עורכי דין ירושלמית מסורתית, למדה בתיכון ליד"ה בירושלים, בכיתה י"א חזרה בתשובה והחלה ללמוד בגשר ובמכון מאיר. יחד עם זאת הפכה לבת בית אצל הרב חיים דרוקמן, שגם שידך אותה עם תלמיד ישיבתו (אור עציון) הרב אברהם סטרוק – רב בישיבת מכון מאיר.

הזוג התגורר בעיר ימית, ולאחר פינויה עברו להתגורר בישוב היהודי בחברון, שם מכהנת אורית כמנהלת המחלקה המשפטית – מדינית של הישוב.

סטרוק הייתה ממיסדי ארגון זכויות האדם ביש"ע, בראשו היא עומדת כיום. במסגרת פעילותה בארגון הגישה תלונות במח"ש ותביעות בבית המשפט נגד שוטרים שתקפו מפגינים במהלך פינוי עמונה, ובמחאה נגד תוכנית ההתנתקות. סטרוק עומדת בראשות השדולה למען א"י בכנסת. אורית היא 'פנים מוכרות' לכל מי שמסתובב בכנסת, שם היא נוכחת רבות לצורך פעילותה השוטפת.

מספר 5 - הלל הורוביץ

הרב הלל הורוביץ (48), (רס"ן במיל') הוא תושב חברון למעלה מ-35 שנה. אב ל-9 ילדים, נשוי לנעמי, אשת חינוך.

הרב הורוביץ, גדל במרכז שפירא על ברכיו של הרב חיים דרוקמן. למד בישיבת בית אל וישיבת מרכז הרב, שם קיבל את ההסמכה לרבנות מהרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל לשעבר. לאחר שירותו בסדיר, התגייס לרבנות הצבאית כאיש קבע ומונה על ידי אפי איתם לרב חטיבת גבעתי בתקופת האינתיפאדה הראשונה, תפקיד שמילא במשך שנים רבות, החל מתשמ"ז.

לאחר שסיים את תפקידו בצה"ל, המשיך בתחום החינוך כר"מ בישיבת ההסדר בקריית ארבע. בפעילותו הנמרצת קידם את פרויקט 'נעלה לחברון' של משרד החינוך לתלמידי ותלמידות מערכת החינוך ולתנועות הנוער בני עקיבא, עזרא, אריאל ואחרות.

בשנתיים האחרונות משמש כיועץ התיישבות לראש העיר נצרת עילית בטיפול בתופעת ההגירה השלילית מהעיר. הורוביץ כיהן כיועץ בכיר במשרד החינוך בתקופת כהונתו של צבי הנדל כסגן שרת החינוך.

הורוביץ עוסק במשך שנים בעשיית חסד, רווחה וצדקה למען משפחות נזקקות תוך מעורבות חברתית גדולה בזכות הקשרים הבינלאומיים שצבר בשנות הפעילות שלו. בתקופת הגירוש מגוש קטיף, משפחתו עברה לכפר דרום כדי לתמוך במתיישבים ומונה על ידי התושבים להנהגה ביישוב ותמיכה אישית בהם לאחר שפונו מהבתים.

מספר 6 - נחי אייל

נחי (נחמן) אייל (50) נולד בירושלים, הוא אב ל-7 ונשוי לרחל. למד ביב"ע אור עציון בראשות הרב דרוקמן, הוא גר ברובע היהודי והיה חניך בסניף בני עקיבא מרכז.

אייל התגייס לצה"ל בשנת 1981 במסגרת גרעין נח"ל והשתתף במלחמת שלום הגליל. כיום משמש כסמג"ד הגמ"ר בחטיבת בנימין. לאחר שחרורו היה רכז מחוז ירושלים בתנועת הנוער בני-עקיבא ומנהל בעיתון 'נקודה'. היה גם שותף להקמת הישוב שדמות מחולה בבקעת הירדן על תשתית היאחזות שלח בה שירת כנחלאי. שימש כמדריך חברתי ומשקי של היאחזות נח"ל ברוש, עבד כחקלאי, שימש כרבש"צ וייסד ביישוב את המדרשה ליהדות על שם ינאי ויינשטוק הי"ד בן הגרעין שנפל במלחמת של"ג.

בשנת 1991 נקרא נחי ע"י הרב חנן פורת זצ"ל לשמש כמנכ"ל עיתון הילדים 'אותיות', ומשם המשיך לעשייה ציבורית רבה - מנהל ישיבת יריחו (תפקיד בו הוא נושא עד היום), הקים וניהל את המכינה הקדם צבאית אלישע, כיהן כעוזר פרלמנטרי של ח"כ חנן פורת ז"ל, חבר סניף ישראל של הקונגרס העולמי וחבר ועדת הכספים של ההסתדרות הציונית.

במהלך השנים הקים בהנחייתו של חנן פורת זצ"ל את פרויקט אורות חסד, ואת עמותת תנועת אורות שעוסקת בנושאי חינוך וערכים בין השאר באמצעות הפצת העלון השבועי 'מעט מן האור', כמו גם בהקמת גרעינים קהילתיים ברחבי הארץ. משמש כיו"ר הוועד המנהל של הקרן לעצמאות ישראל וחבר בוועד המנהל של התיכון "צור ישראל".

בשנת 2004 בעקבות תוכנית העקירה מגוש קטיף הקים את "הפורום המשפטי למען א"י" הפועל לשמירת זכויות האדם, הבטחת תקינות השלטון ושמירה על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל והעם היהודי, והוא משמש בו כמנכ"ל עד היום.

במהלך השנים סייע להקמת העמותה הסביבתית "ירוק עכשיו" וסוכנות הידיעות "תצפית", ויזם את פרויקט "מאמינים במשטרה" שמטרתו שילוב בוגרי מכינות וישיבות הסדר בתפקידי הליבה של משטרת ישראל, וטיוב כח האדם שלה. בשנת 2010 הקים את בית הספר עובדה ללימודי עיתונאות, בו הוא משמש כיו"ר, בשנת 2012 מונה לחבר דירקטוריון של קק"ל. משנת 1999 ועד היום נחי משמש כמנכ"ל של מפלגת תקומה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!