"דווקא עכשיו יש להדגיש חשיבות לומדי התורה"

מה רוצים הפלשתינים? מדינה בלי יהודים? מה רוצים הישראלים? מדינה בלי ערבים? מה ההבדל העקרוני ביניהם?

ההבדל המעשי הוא שרוב היהודים רוצים לחיות בארץ ישראל בשקט ובשלום לצד השכנים הערבים עד לביאת המשיח. רוב הערבים לעומתם, רוצים להרוג יהודים עכשיו, ואחר כך לחיות בשלום עם הזבובים והשממה.

לטענתם, היהודים הם פולשים זרים שגורשו מאירופה, ברחו מארצות ערב וכבשו את אדמות פלשתין השלימה מתש"ח ועד תשכ"ז - ועד בכלל. רוב היהודים אינם טוענים שהערבים כובשים זרים כי הם היו כאן לפניהם. רק יהודי מאמין בה' ובתורתו, יש לו זכות לטעון שזו ארצנו. גם אם הערבים היו כאן לפנינו, זו ארץ אשר הקב"ה נתן אותה לנו "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". גורשנו מכאן לפני אלפיים שנה ועדיין יש לנו זכות לחיות בארץ ישראל.

טיעון זה אינו מוסרי כאשר הוא בא מפי מחללי שבת הכופרים בנותן התורה ובתורה מסיני. מי שאינו מאמין בקדושת התורה כחוקה המחייבת כל יהודי, אין לו שום זכות מוסרית לטעון לבעלות כלשהי על ארץ ישראל.

גם 'דתי', שמאמין ב'זכותו' של יהודי לחלל שבת ולעבור על איסורי התורה, הוא כובש זר בפלשתין הכבושה מן הירדן עד הים. אותה תורה המעניקה לנו את הזכות על ארץ ישראל, שוללת מאתנו את "הזכות הדמוקרטית" לעבור על חוקי התורה ומצוותיה. כשם שהדמוקרטיה אינה מכירה בזכותו של עבריין לעבור על החוק ולא לשלם מיסים למדינה. אם הוא עושה זאת אין לו זכות לחירות מבית הסוהר והוא עומד למשפט וזכויותיו וקנייניו משועבדים לחוק החילוני. להבדיל אלף אלפי הבדלות על אחת כמה וכמה, אין תורת ישראל מכירה ב'זכותו' של עבריין לעבור על חוקי ה' דאורייתא ודרבנן.

למשטר חילוני אין זכות טיעון מול הפלשתינים

פעמים רבות מוזכרת עזה בימי השופטים ובספרי הנביאים. כמעט תמיד היא קשורה לצרות שעשו הפלישתים לישראל בעוון עזיבת התורה. הדרך היחידה להילחם בפלישתים בהצלחה טמון בפסוק: "ויאמר דוד אל הפלישתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבקות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת וגו'. וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה' כי לה' המלחמה ונתן אתכם בידנו" (שמואל א יז).

משטר חילוני הכופר בחוקת התורה ובזכות לומדי התורה ושומרי המצוות כמגיני הארץ, אין לו זכות טיעון מוסרי מול הפלישתים. ערביי הארץ זועקים: "ליסטים אתם שכבשתם ארץ שבעה עמים". התשובה מצויה רק בידי יהודים המאמינים בה' אלוקי ישראל שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. לומדי התורה יכולים להסתמך על הרש"י בפסוק הראשון בתורה, כי הם מקיימים את התורה עד הפסוק האחרון. הם ניצבים עם דפי הגמרא מול גלית הפלישתי כדוד המלך בשעתו. "כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

הדברים צריכים להיכתב ולהישמע דווקא בימים אלה, כאשר אויבי ומשנאי ה' בתשקורת, מאשימים את לומדי התורה שבמקום להתפלל לשלומם של יושבי הארץ הנתונים להתקפות טילים מעזה ולשלום החיילים המגוייסים לשדות הנגב, הם מתפללים נגד גזירת גיוס בני הישיבות. האמת היא שכל יהודי חרדי מתפלל למען שלום תושבי הדרום שרובם קרובים יותר ליהדות החרדית, מאשר למתבוללים השולטים בתשקורת ובמערכות המשפט החילוני. רוב גדול של החיילים בשדות הנגב, מאמינים בה' אלוקי ישראל. החיילים מבקשים להתפלל עליהם ותולים עינים מייחלות לתפילתם של תינוקות של בית רבן ולומדי התורה.

אלפי בני ישיבות מוסיפים בתורה ובתפילה לשלומם של החיילים והתושבים בדרום בפרט ובכל הארץ בכלל.

יחד עם זאת אין ספק שגזירת הגיוס שמטרתה להוציא את לומדי התורה לתרבות רעה, היא סכנה בטחונית לא פחות משהיא סכנה רוחנית. אנחנו מאמינים בני מאמינים כי כל תכלית קיומו של עם ישראל היא שמירת התורה ואמונת ישראל. כל קיום הישוב היהודי בארץ ישראל תלוי בלימוד התורה. אם אין לומדי תורת ישראל, אין זכות קיום לישוב יהודי בארץ ישראל. יש מספיק גויים רבים ועצומים בכל יבשות תבל. מי שרוצה לחיות כגוי, אין לו שום סיבה להידחק בגיטו העברי הנצור בארץ ישראל.

היהדות הנאמנה שרויה בימים אלה, במלחמה כפולה, גשמית ורוחנית בעת ובעונה אחת. הפלישתים מעזה וערביי האזור כולו נלחמים נגדנו בחרב ובחנית. באותה עת התקשורת והמשפט החילוני נלחמים נגד דת תורתנו הק' והזכות ללמוד תורה בארץ ישראל. הם עושים זאת בהסתה מאסיבית בתשקורת, היוצרת איבה בקרב הציבור הישראל השרוי במצוקת מלחמה. לכן צריך להתפלל בחזקה: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו". יהודי אינו עשיו ועשיו אינו יהודי.

בני עשיו וישמעאל משגרים חיצים וטילים, והבג"צ המתנכר גוזר גזירות גיוס וחוקי אפליה נגד לומדי התורה. אלה בטילים ושקרים נגד ישראל בעולם ואלה בחיצי רעל החודרים בלב הישראלים המוסתים נגד לומדי התורה. ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד.

זה הזמן לאמץ את תושבי הדרום והחיילים המאמינים בשדות הנגב אל לבנו, להתפלל לשלומם שישובו בשלום לבתיהם בלי שום נזק. זה הזמן שלומדי התורה יזכו בתורתם את עם ישראל כפי שאמרו חז"ל - שומרי העיר הם אלה הלומדים תורה. על כתפיהם של בחורי הישיבות, מוטלת התפילה לשלומם ולהצלתם של כל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה וכו'. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!