"הכל קרס. צעקתי שיקחו את הילדים" • שארף משחזר

"כשכבר הבנתי שהטיל נפל אל תוך הבית שלי, קיבלתי החלטה שאני נשאר לחיות, והקב"ה עזר לי, והנה אני יושב כאן", כך מתאר שמוליק שארף, שאיבד ביום חמישי האחרון את אשתו מירה הי"ד בפגיעת טיל בביתם בנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, את היממה שאחרי, בראיון וידאו בלעדי עם 'בחדרי חרדים'.

את שארף פגשנו ביחידת הטראומה בבית החולים תל השומר, דקות אחדות לפני כניסת השבת. הוא סובל מפגיעות ראש וגפיים, ובנו הבכור בן ה-4, יוסף יצחק, מאושפז בבניין אחר במרכז הרפואי 'שיבא', כשמצבו מוגדר קל עד בינוני.

"אני זוכר את הפיצוץ, נפל עלינו טיל, הכל עף, נשבר", הוא משחזר את רגעי האימה. "צעקות, ובכי מעל ומעבר, בשארית כוחותיי לקחת את הילדים והכנסתי אותם לחדר. בעוד שהכל נופל וקורס צעקתי לשכנים שיכנסו לבית ויקחו את הילדים, חיפשתי את אשתי, אבל לא ראיתי אותה".



שתי בנותיו, חנה בת שנתיים וחצי וגאולה בת שמונה חודשים, אושפזו בתחילה בבית החולים קפלן, אך בהמשך הועברו לתל השומר, כדי לשהות יחד עם בני המשפחה. בנס, הן נפצעו באורח קל.

שמוליק ירד למטה בכוחות עצמו. "ראיתי הכל, אינה דומה שמיעה לראייה, אני זוכר את כל מה שהיה, ראיתי את הנס מול העיניים שלי. יש פתגם חסידי שאומר, תחשוב טוב יהיה טוב, והנה ברוך ה' חשבתי טוב - והנה אני יושב לפניך ומדבר, וברוך ה' הילדים שלי חיים. אני מודה להקב"ה על מה שיש ואני שמח עם מה שיש".

כשבנותיו הקטנות ראו אותו בפעם הראשונה, הן קצת נבהלו. "הבת הגדולה שלי קצת נלחצה לראות אותי כפי שאני, את בני הגדול, עדיין לא ראיתי מאז שהוא הגיע לכאן, אבל אפשר לומר ברוך ה' שאנחנו אחרי הסכנה, וכעת אנחנו מבריאים".

צפו בראיון המלא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!