בג"צ: "למה לא לגייס בני ישיבות מבוגרים?"

שופטי הבג"צ דרשו (ה') הבוקר משר הביטחון אהוד ברק להסביר מדוע לא יגייס מיידית את כל תלמידי הישיבות עד לגיל 30.

במהלך הדיון גילו השופטים, הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל, כי משרד הביטחון לא נערך לבצע את הליך הגיוס של בני ישיבות שגיוסם כבר נדחה ואשר גילם עולה על גיל 19.

השופטים הוציאו צו על תנאי לברק ולפיו עליו לנמק מדוע אינו פועל לגייס גם אותם, תוך 30 יום.

העתירה הוגשה בידי התנועה לאיכות השלטון, שדרשה צו ביניים לגיוס כל בחורי הישיבות, אך השופטים סירבו להוציא צו ביניים בנושא.

מתשובת המדינה לבג"ץ עולה כי כבר בקיץ הקרוב יחל צה"ל לגייס את בני הישיבות ש"תורתם אומנותם", כך שבמהלך השנתיים הקרובות יגוייסו כ-14 אלף חרדים בני 18 ו-19, והחל משנת 2015 יגוייסו באופן סדיר בני ה-18.

יחד עם זה, הבהיר צה"ל, אין בכוונתו לגייס כ-40 אלף חרדים בני 20-30 הנמצאים במאגר הגיוס. "ההסדר שגובש בצה"ל מתמקד בהווה ובעתיד, ולא בתיקון העבר", הייתה לשון התגובה. עוד נכתב בתגובה כי בעקבות פקיעתו של חוק טל אין הבחנה בין מיועד לשירות ביטחון רגיל לבין מיועד שתורתו אומנותו.

בנוסף, מנתה המדינה מספר אילוצים שבעטיים החליט צה"ל שלא לגייס את כל 49,000 בני הישיבות עד גיל 30 שנכללו במסגרת חוק טל בטרם בוטל בידי בג"ץ. בין הסיבות: הצורך להסדיר את שירותם של החרדים לצד נשים, ההכרח לתכנן את שילובם של עשרות אלפי חיילים בבת-אחת, קשיים משפטיים והצורך לבחון את התאמתו של כל אחד מבני הישיבות.

בצה"ל הבהירו כי הגיוס שייעשה תוך שנה לא יהיה גיוס מלא בן שלוש שנים אלא גיוס לשירות מקוצר. אם לא יוסדר הנושא בחקיקה, אמרו בצה"ל, יהא עליהם לבחון אותו מחדש. יחד עם זה, הוסיפו, הם מעדיפים שלא לגייסם בשל מגבלות קליטה וטיפול.

בצה"ל אף ציינו מספר אילוצים שמשפיעים על הגיוס הקרוב ובתוכם סוגיית שירות הנשים. "שילוב האוכלוסייה החרדית בשירות הצבאי צרך להיעשות בצד קידום הנשים בשירות הצבאי, ומבלי שהדבר יפגע בשירותן של הנשים בצה"ל", נכתב בתגובה. "היקפי גיוס גדולים של תלמידי הישיבות יפחיתו את היכולת לשבצם במסגרות שירות הומוגניות ובסביבת שירות שאין בה נשים. בהתאמה, השילוב יצטרך להיעשות תוך נקיטת הרגישות המתחייבת". בין השאר יש לספק לחיילים תנאים ההולמים את אורח חייהם כולל מזון כשר לפי הגישות השונות, שיעורים וימי עיון, תמיכת מפקדים ועוד.

בתגובתם אף ציינו כי יש צורך בהיערכות משמעותית לקראת שינוי חד בהיקף מחזור הגיוס, דבר שאורך זמן וגוזל משאבים רבים. מאחר וצה"ל אינו מסוגל לגייס את כל מי שקיבל דחיית גיוס באופן מיידי, ההעדפה היא לגייס את הצעירים בני ה-18.

מה גם, הוסיפה המדינה בתגובתה, לנוכח העובדה שמדובר בגיוס בכפייה, ללא הסכמתו של הציבור החרדי. "יש להיערך לקראת האפשרות שאלפי בחורי ישיבות יסרבו להתייצב ולשתף פעולה בנושא זה בין המשטרה הצבאית לבין משטרת ישראל".

לדברי המדינה, מתכוון צה"ל לשלב את בחורי הישיבות באחת משלוש המסגרות הבאות:
שלושה גדודים לוחמים חדשים, הרחבת המסלול הטכנולוגי מ-800 חיילים כיום ל-1,500 בשנה הבאה ו-2,250 משנת 2016; ו-1,000 חיילים ביחידות לא-צבאיות (משטרה, בתי סוהר ועוד).

באשר למצב הנתון בשטח, דיווחה המדינה כי 800 ילידי 1996-1995 כבר התייצבו בלשכות הגיוס ו-200 מהם כבר קיבלו צווי גיוס ליולי 2013. שנתון ילידי 1994 מונה 10,500 בחורי ישיבות, ש-2,600 מתוכם הם דחויי שירות ויזומנו להליכי מיון במחצית הראשונה של 2013. ל-4,000 נוספים נשלחו ונשלחים צווים לתחילת הליכי המיון שיחלו עוד החודש, ואילו 3,900 הנותרים יזומנו להליכי מיון עד יולי 2013 ויגויסו בקיץ הבא.

עתירה נוספת שצורפה לבג"ץ עוסקת באיסור על המדינה לתמוך תקציבית בישיבות, וזאת בשל העובדה שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל. הפרקליטות השיבה ואמרה כי שר החינוך, גדעון סער, הוציא קריטריונים מעודכנים המשקללים את הדרישה הנ"ל, וכי המגבלה החלה מאוגוסט האחרון ועד לפברואר הבא.

במקביל העבירו שר הביטחון, אהוד ברק, ושר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, למזכירות הממשלה הצעת החלטה שתאפשר את המשך קליטתם של חרדים בשירות האזרחי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!