ט"ז תשרי התשפ"ה
18.10.2024

במרכז דיוני הבג"צ: החרדים • "הקצבאות מונעות מהאברכים לעבוד"

בג"צ קיים היום דיון אחרון בנושא קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים • המדינה טענה: "הקצבאות נועדו לעודד אברכים להשתלב בשוק העבודה" • השופטת מרים נאור תהתה: "איפה ההיגיון?" • בעתירה נוספת העוסקת בגיוס חרדים לצה"ל, הבהירה המדינה ברורות: בני הישיבות יגוייסו בהדרגה

ביהמ"ש העליון. צילום: פלאש90
ביהמ"ש העליון. צילום: פלאש90

היום (ג), קיים בג"צ דיון מכריע ואחרון בעתירה לביטול קצבאות לאברכים ולתלמידי ישיבה, שהוגשה לפני כשנתיים.

העתירה הוגשה על ידי עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, התאחדות הסטודנטים, תנועת אומ"ץ, המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, ברית נאמני תורה ועבודה, ותנועת ישראל חופשית.

הדיון נערך היום בבית המשפט העליון בירושלים, בהרכב שופטים שיכלול את הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל.

העותרים ביקשו את הפסקת קצבאות הבטחת ההכנסה שמקבלים יותר מ-10,000 אברכים מהמדינה, בטענה כי הדבר נעשה בניגוד לפסק הדין של בג"ץ מיוני 2010 והינו מפלה סטודנטים ואוכלוסיות אחרות.

הקצבאות מוענקות מאז תחילת שנות ה-80 לאברכים, שהם ונשותיהם אינם עובדים והם אבות לשלושה ילדים או יותר. הקיצבה החודשית עומדת על כ-1,000 שקלים ועלותה למדינה מוערכת בכ-135 מיליון שקלים בשנה.

אורי רשטיק, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר כי "אנחנו מקווים כי יגיע לסיומו מאבק ארוך שאנו מנהלים לא רק למען ציבור הסטודנטים, אלא למען החברה הישראלית כולה. מדינת ישראל צריכה לטפח את הציבור הצעיר והיצרני במדינה".

המדינה לעומת זאת טענה, כי ההחלטה מהווה "מנוף לשינוי חברתי-תרבותי המכוון להגביר את השתלבות האברכים הנזקקים בשוק העבודה".

השופטת מרים נאור מתחה ביקורת על הדברים ושאלה: "איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה? ההיגיון אומר שאם לא תתן לו כסף, הוא יהיה חייב לעבוד". בתום הדיון שקלו השופטים להעביר את התיק להרכב מורחב.

עו"ד אורלי ארז לחובסקי, המייצגת את העותרים יחד עם עו"ד גלעד ברנע, אמרה בדיון כי החלטת הממשלה להמשיך ולשלם את הגמלה "עוקפת את פסק הדין של בית המשפט הנכבד הזה ועושה אותו פלסתר".

נציגת המדינה עו"ד חני אופק, אמרה כי יש לאחד את התיק עם העתירות העומדות נגד הפטור לחרדים משירות צבאי משום שמדובר ב"תהליכים דומים" של השתלבות חרדים במשק. העותרים מתנגדים למהלך.

עתירה נוספת מתנהלת בבג"ץ לגיוס בני ישיבות. העתירה הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר בנושא גיוס חרדים לצה"ל.

במסגרת תשובתה לעתירה הבהירה המדינה כי גיוס מיידי של כל בני הישיבות בלתי אפשרי אך לפי התוכנית יגוייסו בני הישיבות בהדרגה.

לתשובת המדינה צורפה טבלה לפיה מתכנן צה"ל לגייס אלפי חרדים החל מהשנה הקרובה. כאשר תחילה יגוייסו 6,670. וב-2015 יעמוד המספר על 8,000.
בג''צ חוק טל גיוס בני ישיבות צה''ל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}