משקים ויורקים

בית המשפט העליון דן היום (א) בהרכב של 9 (!) שופטים בעתירה נוספת של התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר, התובעים שלא להאריך את יישום 'חוק טל'.

• היום: דיון בבג"ץ האם לבטל את 'חוק טל'

רק ביום חמישי האחרון גילה יוסי יהושע, הכתב הצבאי של 'ידיעות אחרונות' לקוראיו, שבבסיסי צה"ל בקריה בתל-אביב, בתל השומר, ובעוד מחנות מרכזיים, משובץ בעל תפקיד 'אחראי במיוחד' המוגדר 'מש"ק ממטרות' (מש"ק, למי שאינו מצוי בסוד התרת ראשי התיבות הצבאיים, הוא 'מפקד שאינו קצין'), שמתפקידו להגיע מדי יום לבסיס, לפתוח את הממטרות, לסגור אותן בתום ההשקיה ו... הביתה.

ואל תחשבו לרגע שלחייל הדואג שצה"ל ימשיך לפרוח ויישאר ירוק, לא נדרשים כישורים מיוחדים. מאחר והתפקיד הנחשק מחייב את נושאו לפעול בעיקר במדשאות, מאיישים אותו כדורגלנים וספורטאים, שממש כמו הגששים הבדואים במדבריות, גם הם חיים את המדשאות וחשים אותם אפילו דרך הנעליים. 'מפקדים' טובים הרי אמורים להכיר היטב את פני השטח...

באותה ידיעה מדווח יהושע עוד, כי בחלק מהבסיסים גם קיים תפקיד של 'מש"ק עיתוני בוקר', שתפקידו למיין את העיתונים לפי סדר חלוקתם, לפני שהוא עוזב הביתה לקרוא בהם בעצמו עם קפה הבוקר.

עוד לפני ש'החוש השישי' בודק את האפשרות לקבל תקן דומה למש"ק שיסדר גם לו את עיתוני הבוקר, אנחנו תוהים להיכן נעלמה מתוך הידיעה תגובתם של אותם צעקנים, המטרידים את המוסד המשפטי העליון בישראל, מטפטפים ארס בציבור, ויורקים שנאה בכל פעם שמדובר ב'טל', חוק טל, הבא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות, וכיצד זה הם ממלאים פיהם מים כשמדובר ב'מטר' של הממטרות בצה"ל?

ספרא וסייפא


כלי התקשורת הכלליים לא עטו הבוקר ברעבתנות על מאבקי השבת שהתחדשו בירושלים. לעומת ההפגנות הדומות בעבר, הפעם לא הפך הנושא ל'אייטם' מעורר עניין מיוחד ולא חרג, באופן יחסי כמובן, מהפרופורציות של דיווח מתבקש. ב'מעריב' אמנם מופיע אזכור ותמונה גדולה בעמוד הראשון, ב'ידיעות אחרונות' היא קטנה יותר ומודפסת רק בשוליו, אך בשניהם, כמו גם ב'הארץ', הידיעה עצמה נדחקת עד לעמודים 7-8 מעמודי החדשות. עורכי 'ישראל היום' הרחיקו אותה מעיני הקוראים אפילו רחוק יותר - עד לעמוד 16.

המגמה המאופקת של התקשורת בהתייחסות למאבק השבת בירושלים, השתקפה כבר בעיתונים המקומיים בסוף השבוע.

שנים מתוך שלושת העיתונים המובילים בירושלים - 'כל העיר' של 'הארץ' ו'זמן ירושלים' של 'מעריב' - התעלמו לחלוטין מהכוונה לפתוח את חניון ספרא בשבת ומכל ההשלכות שיהיו לצעד זה. רק 'ידיעות ירושלים' של 'ידיעות אחרונות' שרבט ידיעה בנושא. גם זו היתה ידיעת 'פרווה' - לא בשרית, כפי שמתבקש מהכתב החרדי ארי גלהר, ולא חלבית כצפוי מהכתבת ציפי מלכוב, שכתבו את הידיעה במאמץ משותף וכאילו מאוזן.

איך זה שהתקשורת הכללית שומרת הפעם יחסית על אובייקטיביות יחסית ואינה נותנת גיבוי מתלהם לקוראיה החילוניים?

הרבה הסברים יכולים לבוא בחשבון. נראה שהעיקרי שבהם נעוץ בעובדה שלכל שבת יש גם מוצאי-שבת... בתום ההפגנות הרי יוכח בעליל שפתיחת 'חניון ספרא' לא נועדה לצרכי חניה, אלא לחימום 'מנועים' לקראת העברת הילוך להלהטת הרוחות שעוד יבואו בהמשך.

רק לפני זמן קצר, לקראת יום ירושלים, פורסם סקר רשמי שעל פיו תושבי ישראל החילוניים מבקרים, במקרה הטוב, רק פעם אחת בחייהם בירושלים. אז מי יאמין לתקשורת אם תצטט את ה'גורמים העירוניים' הטוענים ש'עם ישראל' נתקף בגעגועים עזים ועומד להציף בהמוניו את ירושלים ולפקוק אותה? מי יהיה פתי להאמין שהביקור של 'פעם בחיים' עומד להתבצע בו-זמנית על-ידי כל תושבי המדינה דווקא בשבתות הקרובות...?

קבל עם ו'עדה'


למה גם העיתונות החרדית שומרת על 'מינוריות'? זו כבר סוגיה אחרת.

נכון, בפעם הראשונה מאז הופעתו של 'המבשר', שולב היום בכותרת הראשית שלו צרוף המלים 'מקדשי שביעי' שהיה שמור עד למאבק האחרון לעיתון 'המודיע'. אבל בכל שלושת היומונים החרדים שידרו לקוראים איפוק, אם במיקום הידיעה שלא בכותרת הראשית ואם באופן ניסוחה.

ב'המודיע' ו'ביתד נאמן', שלא טרחו לספר לקוראיהם על קיומה המתוכנן של ההפגנה בגיליון ערב שבת, בולטת המגמה הזו יותר מב'המבשר', וכל בר דעת מבין מדוע.

הידיעות, כמו ההפגנה עצמה, נכפו על המערכות התקשורתיות והפוליטיות החרדיות שלא ברצונן. לאחר תקופה ארוכה החליטו ב'עדה החרדית' כי הגיע הזמן להוכיח שוב ובפעם-המי-יודע-כמה, מיהו הפטרון על שמירת אופיה וקדושתה של ירושלים ומי מכתיב בה את סדר היום. הם הצליחו לכבוש בקלות וכמעט ללא התנגדות את העמודים הראשונים של כל ה'שופרות' היומיים של הציבור החרדי, ולא רק שניים, כבעבר.

אין ספק שגם בלא הכרעה, בינתיים, בשאלת הפעלת החניונים בשבת, מדובר 'הישג' תעמולתי חשוב מאוד עבורם.

ספרא וממשיכה לספור


שבוע טוב לעמיתנו בשבועונים החרדים המתחילים היום את המרוץ להכנת הגיליון הבא. איך יתקפו את הפגנת השבת, ומה עוד ניתן לחדש שלא נכתב?

'החוש השישי' נותן לכם הצעת חינם: פנו אל משפחת ספרא, שהרימה תרומה גדולה מאוד להקמת בניין עיריית ירושלים, הכיכר שלצדו והחניון שבמחלוקת. האם התכוונו בני המשפחה החשובה הזו, שהקימה וממשיכה להקים בתי כנסת ובתי מדרש בכל תפוצות ישראל להנציח בתרומתם לחניון, יחד עם זיכרון יקיריהם גם את חילול השבת בירושלים ולסייע למיעוט הרעשני והמתריס? האם רצונם היה להקל על המבקשים להגיע עד קרוב לכותל ברכב דווקא בשבת תוך חילול קדושת היום וקדושת המקום החשוב ביותר לעם היהודי?

מי שמכיר את המשפחה השורשית הזו, מי שיודע להעריך את החשיבות שהיא מיחסת לשריד המקדש, שבטיפוחו היא משקיעה לאחרונה סכומי עתק העולים לאין ערוך על תרומתה להקמת החניון הנושא את שמה, יודע מה ישיבו נציגיה אם ישאלו.

כתבה בכיוון הזה עשויה להכריע את המערכה או לפחות להרחיק אותה מ'חניון ספרא'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!