"ר' ייד, כביסה עשית? ואת הסלולרי כבר הטענת?"

"יש לנו חשמל!" היה מודפס על דף נייר בגודל A4 שהוצמד לגדר בסמוך לכביש. מעל הדף היה חוט מאריך, עם מפצל רב שקעים. "בואו תטעינו את הפלאפונים שלכם", קראה המודעה.

כן, מי היה מאמין שהמעצמה הגדולה בעולם, עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות, לא תוכל להתמודד עם גברת בשם סנדי, שהופיעה משום מקום והפכה באחת אזורים שלמים למדינת עולם שלישי. לולי הכיתוב מתחת לחלק גדול מהתמונות שתיעדו את הסופה, הייתי בטוח שהן צולמו אי-שם באפריקה.

אין חשמל, אין מים, אין דלק. בעצם יש, בכל עיר עם כמה מאות אלפי תושבים, יש איזו תחנה אחת שפועלת. למי שתהה, זה רק לדלק, כי הסולר אזל כבר מזמן.

"נס חנוכה!" כתב הזמר מיכאל שניצלר, "היה לי מספיק דלק להסתובב ב-8 תחנות"... "הצלחתי למלא טנק דלק", פרסם בערי וובר בהתלהבות, "אם מישהו צריך קצת - שיעדכן אותי".

טוב, בארץ אנחנו יודעים שמתלהבים מטנק דלק מלא, אבל באמריקה הגדולה? די גאלדענע מדינה? אולי אם הם היו מחמירים כמו החזו"א, היה להם לפחות גנראטור.

יכולתי לדבר עם הורי דרך מכשיר הסלולר, כי כמה בתים מהם גרה אחותי, ואצלה עדיין יש חשמל. גם את כל האוכל מהמקפיא מיהרו להעביר אליה, לפני שיתקלקל, אבל כמה כביסות יכולה לעשות מכונה משפחתית קטנה? גם על זה חשבו באחד מארגוני החסד, שם קיבצו רשימה של כל הבתים שהתנדבו לכבס, והפנו את הנצרכים אליהם.

דבר נוסף: בזמן שבארץ מזג האוויר נעים, שם כבר ממש קר, במיוחד בלילות. ולישון בבית עם ילדים קטנים ללא אפשרות חימום, זה ממש לא דבר פשוט.

ולא יכלתי להתעלם מזה: היה נדמה לרגע שמישהו זיהה איזו פרצה של מחירי טיסה זולים, ורץ לספר לחברה שיקנו כרטיסים מהר לפני שישימו לב שם - בחברת התעופה. וכך היה כתוב: "הפיצו! ארגון ה'אר. סי. אס. פי.' מחלק מוצרי מזון לכל דיכפין, 24 שעות ביממה, 2716 הילי אוו. גנראטורים עם חשמל במקום להטענת פלאפונים".

וכך, עוד ועוד מעשי חסד מאנשים פרטיים. יהודי החפץ בעילום שמו שפתח אולם במונסי והאכיל לכל דכפין כיד המלך.

מוסר השכל: קודם כל אנחנו רואים מה שווה כל ה'כוחי ועוצם ידי'. יש דברים שכמה שנהיה חזקים ומשוכללים, אי-אפשר להתמודד אתם. ומנגד, הרי "ממנו לא תצא רעות", אז אנחנו מקבלים תזכורת נעימה כמה טוב לעמך בית ישראל, כמה עשייה עבור הזולת קיים אצלנו. כל ארגוני החסד השונים, הצלה, חברים, שומרים, ידידים, מתעסקים (ויסלחו לי, אם שכחתי מישהו), מאגדים כוחות להטיב עם הברואים.

ומסתבר שאפשר לעשות חסד גם ללא אלימות. אשריכם ישראל!

בלי מלחמות קרדיטים, חטיפת מפתחות, פינצ'ור גלגלים, הכפשת הארגון השני. כי בחפ"קים בגולה, מכניסים אורחים ועובדים בשיתוף פעולה גם עם מישהו שעל האפוד הזוהר שלו יש כיתוב אחר.

וסליחה שאני חוזר על זה כבר פעם שנייה: ארגון שנושא צמוד ללוגו את המילה "חסד", ומתנדביו מתנהגים באלימות כלפי יהודים אחרים, פשוט מוציא אותי מדעתי. כן, כל פעם מחדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!