חיי אדם: הרב צבי יפונה • תיעוד מיוחד

7:45 - קם לתפילת שחרית בבית הכנסת 'בני שילשים דקוסון', ברחוב בן פתחיה בבני ברק, שם מנהל כגבאי את המניין השני, כבר עשרות שנים.

9:15 - חוזר לביתו, לומד קצת "בשביל הנשמה", מתחיל להתעסק בהזמנות הספרים, עונה לכל הטלפונים שהצטברו מהבוקר ומתארגן ליציאה מהבית.

10:30 - מגיע לחנות בדסלר. ממלא את הרכב בהזמנות של הספרים שהתקבלו בישיבות, ויוצא אל היעד.

12:12 - היעד הפעם ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות.

12:45 - מגיע לרחבת הכניסה לישיבה, פורק את הרכב מהסחורה, מסביב כבר מתקבצים בחורי חמד, כששאלת השאלות המדהדת במקום היא: "יפונה, מה חדש?"

13:30 - מזרז את אחורני הקוראים והקונים, למהר לבית-מדרש לתפילת מנחה, וכשהוא מפטיר ספק אלי ספק לעצמו: "ההנאה שלי היא כל יום להגיע לישיבה אחרת, לתפילת מנחה".

14:00 - חוזרים לעמדה השוקקת בחורים, כשהוא מייעץ לכל אחד על הספרים הנבחרים. לאחד הוא מתחשב ומוזיל את מחיר הספר, לשני הוא ממליץ על ספר מסויים. וכן הלאה.

15:30 - מתחילים באיסוף הספרים. סוגר הכל, חוזר לבני-ברק. הבחורים מסביב מטים שכם, עוזרים לקפל, כשהשאלה הפעם היא: "מתי אתה חוזר לכאן, יפונה?"

16:10 - מגיע הביתה. אוכל צהריים. הולך לנוח. בדרך עוד מסדר את רשימות ההזמנות של הבחורים בפעם האחרונה.

18:30 - יוצא לחנות ברחוב דסלר. נעמד מהצד השני של הקופה עד הערב, כשרוב הקניות בשעות אלו הם בעיקר ספרי בר-מצווה. מידי פעם נכנסים בני משפחות שאירסו את בתם, כדי לקנות ש"סים וכדומה. עונה לכל אחד ומייעץ, ככל שהוא יכול לעזור.

22:30 - סוגר את החנות, והולך להתפלל ערבית בבית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא. לאחר מכן פונה הביתה, לאגור כוחות ליום חדש.

כמה מילים על

מושב תפרח
"המקום הוא מדבר שממה במלא מובן המילה, אך מלא תורה גדושה עד בלי די. הנסיעות לשם היו ארוכות מאוד. בשנים עברו, עם רכבי הישן, הנסיעה לשם הייתה לוקחת לי שעות רבות, וכשהגעתי לשם עם רכבי באותו יום, והתחלתי לפרוס את הסחורה, באו בחורים ואמרו לי בצער, שהיו כבר היום כמה מוכרי ספרים. אני בתוך ליבי התעצבתי, אך החלטתי לפרוס את ספרי, ופרנסה משמים. עודי מהרהר, הגיעו לפתע שתי משפחות מצרפת שהתארחו באותו יום בתפרח, וכשהבינו שאני מוכר ספרים, פשוט לקחו ארגזים ומלאו אותם בספרים, עד שהשאירו אותי כמצולה שאין בה דגים. באותו רגע למדתי, לא משנה איך ומה יעשו כדי להתפרנס - הקב"ה שולח תמיד את הפרנסה".

רבי ברוך מרדכי אזרחי
"הוא תמיד מקבלני בסבר פנים יפות. כל זמן שאני מגיע, הדלת פתוחה בפני. יום אחד הוא שואל אותי אם יש לי את הספר 'ר חיים הלוי על הרמב"ם'. אני כולי תמיהה על פני. שואל: וכי לראש הישיבה אין את הספר 'ר חיים הלוי על הרמב"ם'?

"קם ראש הישיבה לעבר ספרייתו העצומה, ושלף לי משם את הספר שלו, כשהוא כולו קרוע ובלוי, ואומר לי: תדע לך ר' צבי, שאני את הספר הזה לא מוכר בעד שום הון שבעולם, תסתכל עליו ותבין. אני פותח את הספר בעדינות, ורואה את ההקדשה בספר: 'לברוך מרדכי, מאימא'. אין מה להוסיף על כך. רק אומר שראש הישיבה אמר לי: השקעתי בספר הזה הרבה עמל וכח, אני צריך עכשיו אחד חדש".

חברון
"אני בוגר הישיבה. התחלתי שם את לימודי עוד במכינה של הישיבה שנקראה אז 'תפארת צבי'. לאחר מכן המשכתי באופן טבעי לישיבת חברון. לאחר נישואי עברתי ללמוד בכולל 'היכל התלמוד' שיש לו קשר של קיימא עם ישיבת חברון. בעיני הישיבה מסמלת את המקום שבו תורה, ראש בריא, ומידות טובות בין אדם לחבירו נפגשים ביחד".

ספרים
"כבר בתור אברך צעיר פתחתי במגבית למען אוצר ספרים של הכולל. ה'אוצר' היה במצב של אפס ספרים. לאחר תקופה ארוכה שהעמדתי אוצר ספרים ראוי לשמו, קרא לי יום אחד הרה"ג ר' נתן צבי קעניג זצ"ל לחדרו, ואמר לי שכאות הוקרה על מאמצי, הוא נותן לי את כל סדרת הספרים שחיבר. נורא התרגשתי, והרהבתי עוז לפניו, כשלקחתי את הספר הראשון שחיבר, והנחתי אותו לפניו כדי שיכתוב לי כמה מילים. ואז הוא כתב לי הקדשה חמימה ביותר על הספר, שעד היום נמצא איתי".

אבא זצ"ל
"אבי, הרב מרדכי יפונה זצ"ל, היה יהודי מהדורות הקודמים שלמד תורה ועבד, כדי לא לעשות תורה קרדום לחפור בה. הוא עבד כמודד ואדריכל ומיפוי טופוגרפי לקק"ל. אני מצעירותי היתה לי המשיכה לספרים, וכשהתחלתי לעסוק בזה לפרנסתי, אבי ליווה אותי מידי יום, ואף שימש לי כנהג תקופה ארוכה, והיה משבח אותי ומעודד על שזיכיתי להיות המסייע ללימוד התורה בישיבות.
יום אחד הפתיעני כשקנה לי רכב. לאחר מכן התברר לי כי שבר תוכנית חסכון בשביל לקנות את האוטו. כשנשאל על כך, אמר שזה היה בשביל להקל עלי, ולהגדיל את לימוד התורה בישיבות, ושואכל להפיץ את הספרים בכל מקום ומקום".

יום הדין
"בימים נוראים אני מתפלל בישבת 'סלבודקה'. לאחר התפילה נגשתי כהרגלי בקודש לרב הגאון רבי יצחק קלמנוביץ שליט"א, לברך ולתברך לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. לאחר לחיצת היד, כשאני כבר ממהר לפנות את המקום לבא אחרי, אחז בידי הגר"י קלמנוביץ ואמר לי בזה הלשון: 'שיהיה לך אגוט ייאר, ואני מאוד מאוד מודה לך על זה שאתה מפיץ את ספרי, ועוזר שתורתי תתפשט בין כל הלומדים, ישר כח לך!!!"

"הייתי פשוט בפתעה שיהודי כזה צדיק וקדוש יודה לי על דבר שבעיני ניראה לי כל-כך טיבעי אצלי, למכור עוד ספר לעוד לומד. כל הראש השנה המילים האלו הידהדו בראשי בעוז והרגשתי שמחה וסיפוק רב על הברכה לה זכיתי. בשולי הדברים אציין שבפורים עומדים אצל הגר"י קלמנוביץ שליט"א עשרות להתברך מפיו, וידוע שברכותיו עושות פרי".

בר מצווה
"יום אחד, כמה ימים לפני הכנס בני שיחיה לעול תורה ומצוות, כשמכרתי ליד ישיבת 'בית מתיתיהו', ניגש אל רכבי הגאון הגר"ב וייסבקר שליט"א, קנה אצלי את הספר 'שאגת אריה'. אני מביט לעברו לאחר הקניה ורואה את ראש הישיבה פונה לצד, נוטל עט וכותב הקדשה בפתח הספר. בעודי מתפלא על הצעד הזה, ניגש אלי ראש הישיבה, שכבר סיים לכתוב את ההקדשה, וקורא לי ואומר: קניתי ספר זה במיוחד לבנך, לרגל הכנסו לעול תורה ומצוות, איחל לי מזל טוב ורוב נחת והלך לדרכו".

קישורים:
חיי אדם: שמחה פאלוך • תיעוד מיוחד
מדור חדש באתר: חיי אדם • תיעוד מיוחד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!