גרסת הראיס • מסמך בלעדי

מעל 200 ימים חלפו מאז הבחירות העקובות מדם בעיר הבירה ירושלים. הימים הללו, בהם העיר מונהגת על-ידי ראש עיר חילוני, הפתיעו לא מעט נציגים חרדים. ההתייחסות הלויאלית של ראש העיר החדש לציבור החרדי בסוגיות העומדות על הפרק הוכיחו לנציגות החרדית, כי למרות ההפסד הצורב בבחירות, עדיין נשארה אוזן קשבת בקומה השישית בכיכר ספרא.

ראש העיר הצהיר ערב הבחירות כי הוא מגיע עם אג'נדה אחרת. הוא דיבר על ראית הכלל, שותפות עם כל חלקי האוכלוסייה, ועוד ביטויים שיפים לימי בחירות, אך בדרך-כלל נמוגים יחד עם אדי האלכוהול של מסיבת הניצחון.

אבל ברקת מנסה להוכיח כי הוא בליל יום הבחירות. ברקת מתנהג אחרת. הוא באמת משתדל לתמרן בין הרצונות של כלל האוכלוסיה, אך הצבורים הרבים והמנוגדים שקיימים בעיר מקשים עליו עד למאוד את העבודה.

הציבור החרדי נמצא בתקופה רגישה מאוד. על הפרק ישנם מוספר נושאים בוערים, המונחים כחומר נפץ על שולחנו העמוס של ראש העיר. בין הנושאים: פיטורי הסייעות, הבחירות לרבנות עיריית ירושלים, פתיחת החניונים בשבתות, וסגירת בית הכנסת בקרית יובל.

שוטטנו בעיריית ירושלים על מנת ללקט מידע על כוונותיו של ראש העיר. לשמוע מעוזריו כיצד הוא רואה את המצוקה החרדית. דיברנו עם נציגים חרדים בעיריית ירושלים, ודובבנו גם את עוזריו החילונים.

המסמך הבא יתאר את השקפת העולם של ראש העיר בסוגיות הסבוכות; יביא פרטים ראשוניים על דרכי פעולה חדשים שברקת מתכנן ליישם בשכונות החרדיות; ויפתח חרך הצצה לקומה השישית בכיכר ספרא, שבעבר מלאה במנייני מנחה מזדמנים, והיום שינתה מראה ונראית כמו סניף של איגוד הסטודנטים.

נזקי 'חוק נהרי'


הנושא הראשון אותו ביררנו, היה דווקא השפעתו של חוק נהרי על רשתות החינוך החרדיות. אין ספק שמאז חוקק החוק לא ראו המוסדות יום טוב אחד. העברת האחריות לתשלומי המשכורות מכתפי העירייה לכתפיים המצומקות של רשתות החינוך - התבררו כטעות חמורה.

הרשתות מאשימות את עיריית ירושלים שאינה מעבירה את התקציבים הנדרשים. בעירייה משיבים מלחמה: הכתובת הייתה על הקיר. ישנם 200 נפגעות כתוצאה מהחוק, אבל כולם ראו שאנחנו במסלול התנגשות. הנציגים החרדים הבקיעו גול עצמי, ומנסים לגלגל את האחריות על העירייה.

השר אלי ישי רתח כשגילה את הליקויים בחוק נהרי. לטענת מקורבי ברקת, הם הציעו לטפל בנושא מיד עם תחילת הקדנציה, אך נענו בשלילה מצד הנציגות החרדית, שם קיוו למרוח את החוק בבג"ץ עד בלי די.

גם הרשתות החרדיות לא פעלו לקדם את פני הרעה - במודע. בעצה אחת עם הנציגות החרדית, הם החליטו שלא לשתף פעולה, מה שגרם לנזק עצום. גם היום יש כסף בעירייה המיועד לעבור אל הרשתות, והם לא באים לקחת. הם החליטו לחכות לתיקון בחוק. האצבע המאשימה בעניין זה צריכה להיות מופנית כלפי הנציגות החרדית וכלפי רשתות החינוך, אומרים המקורבים.

הפיתרון יכול לבוא בשתי צורות: תיקון בחוק. בימים אלו הנציגות החרדית עובדת עליו במרץ רב. כולם מבינים שעד שחוק נהרי לא יתוקן, קללתו מרובה מברכתו.

אחד מעוזרי ברקת לוחש את הפיתרון השני, והדברים מתפרסמים כאן לראשונה, ונדרש עוד מאמץ גדול להביא את הדברים לידי השלמה. בלשכת ברקת מתכננים הקמת חברה שתשמש כחברת בת של העירייה, ותוקדש לנושא החינוך החרדי. החברה תספק את שירותי הרשתות החרדיות ותשלם את משכורות העובדות. החברה הזאת תשמש כספקית שירות לעיריית ירושלים. משפטנים חרדים בכירים מעורבים בסוד העניין, ומנסים לגבש הסדרה חוקית של המהלך. באם יצלח המהלך הוא יועתק לערים נוספות המחפשות פיתרונות לפירצה שיצרה חוק נהרי.

פיטורי הסייעות


הנושא השני שעומד על סדר היום הוא פיטורי הסייעות. בנושא זה יש תמימות דעים שהעירייה פעלה שלא כשורה, בצורה לא אתית ולא אנושית. אנשי ברקת מנסים להסיר ממנו את האחריות. הם טוענים שלא ידע מהמהלך ועודכן על הפיטורים רק בדיעבד. התירוץ מעלה אי אלו תהיות על הליך קבלת ההחלטות בעיריית ירושלים, אך זהו התירוץ הרשמי.

גם הסיפור הזה מתברר כבעיה משפטית. ב-20 השנים האחרונות שילמה עיריית ירושלים למוסדות לחינוך מיוחד תשלום בצורה בה היא משלמת לספקי שירות אחרים. הווי אומר, במקום לשכור גננות שילמדו את ילדי החינוך המיוחד, שכרה העירייה רשת שלימה, ושילמה לה על השירותים אותם היא מעניקה. ברשתות הללו הועסקו גם סייעות שקיבלו את משכורתן ישירות מהעירייה. לאחרונה הגיעה חוות דעת משפטית, לפיה העירייה לא יכולה להעסיק עובדות ברשתות הנחשבות לנותנות שירות לעירייה. כיוון שכך, הפקידות בעיריה הוציאה באופן מידי מכתבי פיטורין לכל הסייעות.

כאן נכנסו לעובי הקורה חברי מועצת העיר יוסי דייטש ויצחק פינדרוס. השניים, שזוכים לשבחים מקיר לקיר בעיריית ירושלים על עבודתם, עלו ללשכת ברקת, והציגו בפניו את העוול שנעשה לסיעות שפוטרו ללא התראה, מיום ליום.

ברקת שמע את הדברים - והיה המום. אף אחד לא עדכן אותו. למרות שהוא נמצא בעיצומה של העברת לשכתו ללשכה המשופצת, הוא טיפל בנושא.

אתמול (ד'), לאחר טקס קביעת המזוזות בלשכתו, הוא זימן את הגורמים הנוגעים בדבר ונתן הוראה חד-משמעית להקפיא את הפיטורין. הוא ביקש לנסות לשלב את כל 93 העובדות בתפקידים אחרים בעירייה. בימים הקרובים ינסו בעירייה לשלב אותן במחלקות השונות.

רבנות העיר


הבחירות לרבנות העיר ירושלים מעסיקות את כל המי ומי בציבור החרדי. לטענת אנשי ברקת, המועמדים החרדים מבזבזים את כוחם לריק. "רבה הראשי של ירושלים יהיה מהציבור הדתי לאומי", אומרים מקורביו, גם אלו החרדים. יש תמימות דעים לא מוסברת בקשר לחוג ממנו יבוא הרב הבא. את בטחונם הם תולים בדיאלוג עם אנשי ש"ס. אך הם מוסיפים שמגעים נערכים גם אנשי הגרי"ש אלישיב, ועוד צפויות הפתעות רבות. לטענתם, קיים סיכוי טוב שייבחר מועמד דתי לאומי בתמיכה חרדית.

• הדיל עם הד"ל שלא היה • מיוחד
• הרב ימכר בהיתר מכירה

עמדת ברקת בנושא ברורה. להבדיל מראש ערים אחרים שהתערבו לטובת מועמד זה או אחר בגלל אינטרסים פוליטיים, ברקת חף מכל אינטרס. רצונו היחיד הוא להביא לכיסא מועמד ציוני. הוא מעדיף שהמועמד יהיה מקובל גם על הציבור החרדי, אבל זה לא באמת חשוב לו. אחד ממקורביו החרדים (אין לו הרבה כאלה) מבטיח לנו שנהיה המומים לראות באיזו הסכמה רחבה יבחר הרב הבא. למרות שהוא יהיה ציוני דתי.

על שמו של המועמד הוא לא הסכים להמר.

פרשיית החניונים


פרשיית החניונים, שנחשפה באתר 'בחדרי חרדים', עוררה רעש גדול. כפי שדיווחנו בשעתו, הרבנים הביעו הסכמה שקטה למהלך פתיחת החניונים.

• חניון 'קרתא' לא יפתח בשלב זה בשבתות
• חניונים בשבת, בהכשר הבד"ץ • חשיפה


לגבי הניסוח יש מחלוקת עזה: האם הייתה זו הסכמה שקטה או רק ידיעה בעלמא עם התחייבות שלא לצאת נגד ההחלטה, אך ודאי שהנוסחה הגיעה בהידברות.

אמנם לא יוציאו מכתב אישור למהלך בעיתון 'יתד נאמן', אומרים בעירייה, אבל מכיוון שההסכם שהתגבש הבטיח שלא יהיו חילולי שבת, הרי שהאלה הייתה ציבורית והרבנים הבטיחו שלא יצאו למאבק. אגב, ללשכת ראש העיר הגיע מכתב מחאה מ'הוועדה למען השבת' על פתיחת החניונים, אך ככל הנראה מדובר בהליך פורמלי בלבד.

את הפגנת 'העדה החרדית' המתוכננת מקבלים בלשכת ראש העיר בזלזול מופגן. 'העדה', אומרים שם, יוצאים למאבק משיקולי אגו בלבד. הם כועסים על כך שלא דיברו איתם קודם. אבל הטענה שלהם לא קבילה, הם אומרים. הרי הם לא מכירים בעירייה, אז איך אפשר להידבר איתם?

בלשכה מעריכים כי ההפגנות לא יתפתחו. הניואנסים שבמודעות העדה מבהירות כי אין כוונה להלהיט את השטח. כותרות הכרוזים מדברות על מחאה נמרצת. אין ניסוחים כמו הזדעזעי ירושלים ועוד ניסוחים מהסוג המוכר ממערכות קודמות.

על המכתב שמציגים ב'עדה', בו מודיע קצין מהמשטרה שהם לא ביקשו מהעירייה לפתוח את חניון ספרא בשבתות, מגיבים בעירייה בזעם. הודענו למשטרה כי באם הם לא חוזרים בהם בתוך 48 שעות מהדברים, אנחנו נוציא את המכתב שברשותינו.

כשאנחנו שואלים מה כתוב במכתב של המשטרה, הם אומרים, שהמשטרה הורתה לפתוח את חניון קרתא, ורק לאחר מאמצים הצליחו לדחות את רוע הגזירה, ולגרום שחניון ספרא ייפתח ללא חילול שבת.

נציג חרדי מסביר את ההבדל בין עמדת הגרי"ש אלישיב לעמדת 'העדה'. הגרי"ש רואה את צמד המילים 'סטאטוס- קוו' כמילים שנועדו לשמר את המצב מבחינת המהות. לא להפר כללים שהשתרשו. ב'עדה' רואים את זה כצילום המצב בדיוק איך שהיה. בזמן ראש העיר הקודם היו הרבה שינויים, שהתחייבו מכורח המציאות, הם מזכירים, ואז הם לא מחו. כשיש ראש חילוני הם רוצים צילום מצב מדוייק. זה לא יעלה על הדעת.

בית הכנסת בקרית יובל


הנושא האחרון הוא שכונת קרית יובל. השכונה צוברת כותרות בתקשורת הכללית, והפכה למין סמל ליחסי חילונים-חרדים. ישנם גורמים אינטרסנטים בשכונה המלבים את המאבק, וקידשו מלחמה בחרדים. ברקת יזם פורום משותף לציבורים השונים בשכונה, אך הוא הפסיק את פעילותו אחרי שתי פגישות.

ככלל, בלשכת ברקת אומרים כי לא מקובל עליו טענות על 'התחרדות' השכונה. אלו טענות לא דמוקרטיות. כל אחד יכול לגור היכן שהוא רוצה, ואין שכונות חילוניות לחלוטין.

אמש (ד') הוציא בית המשפט צו סגירה לבית הכנסת שנחנך לא מזמן בקרית יובל. בית המשפט פסל את בית הכנסת מחמת שימוש חורג שעושים המתפללים בבניין שרכשו בכסף מלא. למרות שעמדת העירייה הייתה לאפשר שימוש חורג, פעל היועץ המשפטי נגד עמדת ראש העיר, ולא הגן על בית הכנסת בבית המשפט.

הנציגים החרדים בעירייה עושים מאמץ לפעול להקצאת שטח עירוני עבור בית הכנסת. גם בלשכת ברקת מבינים כי באם המריבות ימשכו, יאלצו להקצות לחרדים שטח. הטיעון עלה גם בפגישות שהתקיימו עם החילונים: אם תמשיכו להילחם תגרמו לכך שהעירייה תהיה מחויבת להקצות שטח רשמי לבית הכנסת ולמוסדות חרדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!