מה קרה שם בליכוד, בין ליברמן לכחלון? • טור מיוחד

שבוע של טלטלות עברו על הליכוד. שבוע שנפתח בברית המפתיעה עם 'ישראל בתינו' המשיך עם ה'מפלגה' הוירטואלית של כחלון והסתיים היום בקול דממה דקה.

שבוע חלף מאז מילאו את אולם 15 שבגני התערוכה, מריעים ל'בוס' בקריאות קצובות של "ביבי, ביבי".

אל מול המיקרופונים דיברו כולם בשבחו, איש מהם לא העז לספר כמה בטנו מלאה בכעסים על הצעד החד צדדי שעולל להם עם צירופו של אביגדור ליברמן לחיק מפלגתם. על חשבונם.

חלקם הטיחו כלפיו בשיחות של אחד על אחד את ביקורתם, אבל נענו ב'מריחות' נוסח "היו סקרים מבהילים, ירדנו לשפל, היינו מפסידים את הבחירות". שמעו, הפנימו, משום מה האמינו, והמשיכו הלאה מנענעים בראשם לאות "כן למנהיג".

אילולי אחד, אמיץ, שישב שם בין הקהל ופתח את פיו, לא היינו זוכים לשמוע כי לצעד שעשה ראש הממשלה יש גם מתנגדים.

היה זה השר מיקי איתן שלא התאפק וכמו ב'בגדי המלך החדשים' העז לזעוק את האמת המרה. לא נתנו לו לאמר אותה על הבמה קבל אולם ופעילים, אבל הוא לא ויתר ולו אף על מיקרופון אחד כשהוא שופך את מרת ליבו לכלי התקשורת השונים.

אבל קולו לא הצליח לחולל זעזוע כלשהו. בלשכה הראשונה פטרו אותו בתזוזת יד קלה, כפי שמגרשים זבוב טורדן ולא מאיים.

המראה של כחלון

עד שבא משה כחלון והציב בפניהם מראה אמיתית.

בשיחה עם מקורביו הם מגוללים את קורות הימים האחרונים. (כחלון עצמו מנוע מלדבר, כך שלא ניתן לקבל אישור רשמי לדבריהם).

בין השאר הם יודעים לספר על ביקורו אצל רבי דוד אבוחצירה מנהריה, שהוא זה ששכנע אותו שלא להתמודד במפלגה משל עצמו. "למה לך, תעבור קשיים רבים מדי", כך אמר הרב, לדבריהם.

כך או כך, הם מתחילים מבראשית, ליום בו פרסמו נתניהו את ליברמן את תוכנית האיחוד המפתיעה שלהם.

כחלון לא ידע על המהלך של ביבי את ליברמן עד לשעות הצהרים של יום חמישי בו הוא פורסם.

כשנודע לו, הוא מאד לא אהב את מה ששמע: אין זה סוד שכחלון החליט לפרוש מהליכוד שכן בקדנציה הנוכחית הוא לא יכול היה להתקדם. אחרי שאייש שני משרדים בכירים, רק משרד האוצר מהווה שדרוג, ואת האוצר ביבי סירב להבטיח לו.

התוכנית של כחלון הייתה לשבת בשקט למשך 4 שנים ואז להפציע ולהתמודד על ראשות המפלגה.

כניסתו של ליברמן לזירה לא באה לו בטוב. ההערכות מדברות על תוכניות גרנדיוזיות של מי ששימש פעם כמנכ"ל התנועה: האחת – להכניס לשורות המרכז חבר'ה שלו, בהמונים, וכך להשתלט על קודקודי התפקידים בתנועה, כולל אולי ראשות המפלגה עם לכתו של נתניהו.

השנייה – והיא בעלת סיכויים נמוכים יותר – אם וכאשר נבואתו של ארתור פינקלשטיין לא תתממש והשלם לא יהיה גדול מסך חלקיו - יעמוד נתניהו במוצאי הבחירות מול תחושת כשלון ומול גוש שמאל שיקבל את מלאכת הרכבת הממשלה.

הסבירות היא שבמקרה כזה ימהר לפרוש מתפקידו ומספר 2 שלו, אביגדור ליברמן, הוא זה שיירש אותו. בשלב ראשון כיו"ר אופוזיציה, ובהמשך יעשה הכול כדי להיבחר מחדש לראשות הממשלה. תוכניות מהסוג הזה ידחקו אוטומטית את כחלון מכל תפקיד עתידי.

כחלון, כמו שאר הליכודניקים, הבין והפנים שאם נתניהו החליט 'אין מה לעשות', והמשיך לעשות חושבים בקשר לעתידו הפוליטי. שותפו למחשבות היה חברו הטוב כרמל שאמה-הכהן, אף הוא מזרחי ומאד חברתי, שניהם 'לא מתים' על ח"כ חיים כץ... ובקיצור, יש להם הרבה מן המשותף.

כאשר הציעו לו חברים קרובים לבדוק הקמת מפלגה משל עצמו, פטר אותם בחיוכו המפורסם. כאילו התבדחו איתו. אבל כשהגיע לידיו הסקר שהעניק לו 20 מנדטים התחלף החיוך במבט רציני. 18 אלף שקל, זה כל הסכום אותו נזקק אחד ממקורביו לשלם עבור הסקר, והוא החליט להשקיע.

מפלגה בברכת ביבי

השאלה הבאה של כחלון, זו שליוותה אותו במהלך הימים הבאים, הייתה: מאיפה נלקחים המנדטים הללו? כלומר, אם הם נלקחים מהליכוד 'אין על מה לדבר', אבל אם מגוש השמאל למה לא? תמיד אפשר אחרי הבחירות להעניק אותן כגוש לנתניהו.

בשלב ראשון האשליה הייתה לסגור את הרעיון על כל פינותיו מול ביבי ולצאת לדרך בברכתו, גם אם לא תהיה רשמית.

בפגישתם הראשונה הגיע נתן אשל רק כדי לגשש. לראות אם האיש רציני. אשל היה סבור כי הוא לא, כי מדובר בכתבות עיתונאיות בלבד, כאלו שאין מאחוריהן כל בדל של מחשבה רצינית. הדיבורים אודות תוכנית הגוש הביאו את אשל למסקנה כי האיש העומד מולו רציני יותר מרציני.

ולא, הוא ממש לא אהב את רעיון ה'איחוד אחרי הבחירות'. מניסיון, קשה לסמוך על נאמנותו של יו"ר מפלגה בת 20 מנדטים שימלא הבטחות שנתן לך לפני הבחירות. "גם אם תקח מאה מנדטים מהשמאל, הבוס לא רוצה בכך", הבהיר. ובכלל, הבטחת הרי שאינך עוזב את הליכוד.

אל קו התפר הזה נכנס אחד ממקורביו של השר כחלון, שהחל לנהל מו"מ עם ח"כ חיים אמסלם, יו"ר תנועת 'עם שלם' במטרה להשתמש בפלטפורמה של מפלגתו.

הובהר לאמסלם כי כחלון הוא שיעמוד בראש הרשימה וכל אופציה אחרת אינה מעשית, והוא הבין והסכים. כששמעו על כך בש"ס מיהר אחד מאנשיו של אריה דרעי לפנות לראש המטה של כחלון וביקש לקבוע פגישה 'בשקט'.

תוך כך המשיכה מסכת לחצים מכיוון לשכתו של נתניהו. בליל שישי, בסביבות חצות, ישב כחלון עם החבר'ה, "כבר אז הבנו שהוא נעול שלא לרוץ לבדו", אמרו חבריו. במוצ"ש זה גם דלף סופית לתקשורת.

כאן הבית של כחלון

רק לפני שבוע, בשיחה עם יעקב וידר, פעיל חרדי, מסניף בני ברק של הליכוד, הוא הצדיק בכל לב את נתניהו.

מה אתה אומר על ההצגה שהייתה פה הערב? – שאלתי אותו בערבו של יום שני. "יחסית למה שקורה במקומות אחרים (ותחשבי לכיוון הבית) זה בסדר גמור", אמר לי.

שאלתי אותו אם הוא מכיר את הדעות של ליברמן ואם זה לא מפריע לו. "הוא ישתנה", הבטיח לי, בטענה שליברמן עשה הצגה יותר ממה שחשב עלינו באמת. "הוא לא שונא חרדים", סיכם ואמר.

מורן אטיאס, פעיל ליכוד מקרית ביאליק, מיהר להגיח לכיווננו. וכשהוא מחבק את וידר הכריז: "ערבים, חילונים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, אתיופים – הכול – אנחנו אחים". אחר כך מיהר לשלוף כיפה לבנה צחורה מכיסו ולשימה על ראשו. כבוד לאתר החרדי שמראיין אותו.

בקטע הזה, למען האמת, אין עליהם, על הליכודניקים.

"ושלי יחימוביץ לא תשכנע אף אחד מחברי הליכוד להצביע לה", המשיך בנאומו החד משמעי. לרגע דומה שהפחד שלהם מהשמאל המתגבר והולך הוא שהביא אותם לתמוך בצעד המוזר של יו"ר הליכוד. "הרי היה חשש שליברמן יתמוך במפלגה שמאלנית אחרי הבחירות", הוא ממשיך להסביר לי, אז בא נתניהו והקדים את הקמת הקואליציה כבר כעת. איך בדיוק מתאים ליברמן, אדם שמסוגל לחבור לשמאל, לתנועת הליכוד? מסובך מדי.

ביום שני עוד היה מורן בטוח בעצמו ש"משה זה הבית שלו" וש"הוא לא יעזוב לשום מקום". כן, כואב לו הלב על שהוא עזב את הליכוד. אבל הוא לא ילך לשום מקום, היה הוא בטוח. נתניהו, לעומתו, לא נראה היה כל כך בטוח בעצמו בנושא. אם היה בטוח, לא בטוח שהיה כל כך מחבקו לעיני כל.

"הוא לקח פסק זמן לעשות לביתו", הבטיח לי מורן, "הוא ייקח חלק פעיל ומרכזי במערכת הבחירות, וזה הכי חשוב". ולא ידע מה יוליד אותו שבוע. ועד כמה ירסק לו השבוע שיבוא את מילותיו.

"ואני מבטיח לך שאם משה כחלון יתמודד על ראשות המרכז, הוא יזכה בתמיכה של 90 אחוז", סיים את דבריו.

מסורת ואהבת העם

גם ח"כ דני דנון הרבה לדבר על "מסורת ואהבת העם" כערכי יסוד של תנועת הליכוד.

עם יד על הלב, שאלתי אותו, אתה אוהב את המהלך לצירוף ישראל ביתנו, מהלך שבוצע מאחורי גבכם?
"יכול להיות שהדרך הייתה יכולה להיות שונה" - הוא מאלו המעיזים לפתוח פה - "להתייעץ, לדבר".

טוב, גם כשהוא התחתן היו לו בבטן פרפורים. יצליח, לא יצליח. את החבירה לליברמן הוא רואה באופן דומה. לא ברור אם תצליח או לא, אבל ככה זה. "זה יעבוד? לא יעבוד? – קשה לדעת, אבל בשביל לשמור על ארץ ישראל ועל ירושלים זה כדאי".

ארבע שנים הוא פעל למען ארץ ישראל ותורת ישראל, עכשיו, הוא מצפה מהליכודניקים החרדים, המקיפים אותו במהלך הראיון עמו, גם יצביעו לו. הוא כמובן מבטיח לעיין אחר כך במחשבים ולבדוק. גם אנחנו נעקוב כמובן.

גם ח"כ מירי רגב היא מאלו שאינם מהססים לפתוח פה כשצריך, גם לא נגד ראש הממשלה. אבל הפעם, בניגוד לפעמים רבות בעבר, היא העדיפה ליישר קו ולהצדיק את החיבור עם ישראל ביתנו.

כן, לדעתה מה שחשוב הוא "שהליכוד יישאר בשלטון" ושלנתניהו תהיה "ממשלה יציבה". "נתניהו נתן פייט לשלי יחימוביץ וליאיר לפיד", לדעתה. וכמובן, גם היא אינה יכולה שלא להזכיר את ה'25 בנובמבר', היום בו תיקבע הנבחרת הבאה של הליכוד, עם מירי רגב 'החברתית' בפנים. "אישה שעושה ופועלת"...

אני מזכירה לה שנתניהו לא תמיד אהב את גילוי הלב שלה כשיצאה נגדו. "הוא דווקא מאד אוהב ומכבד את זה", היא מתעקשת. הנה, הוא שמע לה ולא העלה את המע"מ על פירות וירקות. הוא גם אמר פה בוועידה שצריך לעשות הכול כדי להוריד את מחירי הדיור, "מה שאני אומרת כבר ארבע שנים".

ואין לך בבטן שום,שום, שום ביקורת? – אני מנסה בכל זאת לשמוע ממנה את דעתה האמיתית. לא, כשיש לה ביקורת היא אומרת אותה, הפעם אין לה. יפה כוחו של נתניהו בשכנוע, אין ספק.

ביבי לא מזגזג

לח"כ יריב לוין יש רק מילים טובות לומר על הציבור החרדי בכלל, ועל ציבור המתפקדים החרדי בליכוד בפרט. "הציבור החרדי הוא ציבור חיוני", הוא אומר.

ואתה לא חושב שחבירתו של ליברמן לליכוד תשבש את ההרמוניה הזו? – אני שואלת אותו.

לא, הוא ממש לא חושב ככה. "אני חושב שמעצימים את הנושא, אחרי הכול גם בישראל ביתנו יש חברים מסורתיים ודתיים. וכמובן, צריך לעשות הכול כדי לשמור על ארץ ישראל ועל מסורת ישראל.

כעו"ד אני שואלת אותו מה דעתו על ההליך הלא ממש דמוקרטי שהתרחש כאן. אבל לדעתו מדובר בהליך תקין לחלוטין. "הגיעו אנשים מכל קצוות ארץ, ובכלל, לדעתי ביבי יכול היה לעשות בחירות חשאיות וגם בהן היה עובר ברוב גדול. כיו"ר ועדת הכנסת מי כמוהו מבין ויודע כי קשה לעבוד עם מפלגה בת 27 מנדטים, וכי צריך לקבץ כמה שיותר.

גם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, סבור שהמהלך של נתניהו נכון ונחוץ. "חשוב מאד שהממשלה הזו תמשיך ותנהיג את המדינה, כי האלטרנטיבה נראית לי מאד לא רצינית".

הוא מאד מכבד את שלי יחימוביץ', "יאיר לפיד עוד צריך להוכיח את עצמו בפוליטיקה". אבל הרעיון להביא את הנהגת המדינה לידיהם של שני עיתונאים שעם כל הכבוד למקצוע העיתונות אין להם ניסיון, הוא קצת מופרך.

"האיחוד הזה שקיבל היום גושפנקה סופית הוא צעד נוסף בדרך לשינוי. במהלך השנים האחרונות היה לנו פעם ימין פעם שמאל, חשוב מאד לשבור את זה", סבור אלקין.

אני מנסה להבין ממנו מיהו ביבי האמיתי. שהרי הוא זגזג לנו פעם לימין פעם לשמאל. פעם עם שתי מדינות לשני עמים. פעם ימין עם ליברמן. בקיצור, מיהו?

אלקין סבור שאין כאן כל זגזוג. "ברגע שהימין עולה לשלטון והמצב הבטחוני מתייצב, נושאים אחרים עולים על הפרק. ואז השמאל, שמבין שאינו יכול לקחת את השלטון על הבסיס המדיני בטחוני, מרים את הדגל החברתי ואת הדגל האנטי חרדי בנושאי דת ומדינה. כך עשה ברק כשרץ נגד נתניהו בשנת 2000, כשדיבר על גיוס חרדים ועל הזקנה במסדרון. כשעלה לשלטון שכח את הכול והחליט להחזיר אותנו לגבולות 67'. השמאל מנסה לעשות את זה גם כעת ולהסית נגד החרדים".

גם אם שלי יחימוביץ' לא עושה את זה, "לפיד עושה את זה, התקשורת עושה את זה וציפי לבני תעשה את זה בעת הצורך". הוא מקווה שהציבור למד לקח מ-99', אז נאלץ לגרש את אהוד ברק מהשלטון אחרי שנתיים בלבד. נצטרך להסביר את כל זה לציבור לפני הבחירות".

לגבי הבחירות שנערכו הערב בועידה הוא סבור שהן היו לגמרי על פי חוקת הליכוד. "אין צורך בהצבעה חשאית, מה גם שלא נאספו 400 חתימות".

למען האמת קשה שלא לזכור לאלקין ומאד לטובה את עמידתו החזיתית בעד הציבור החרדי ונגד גזירת הגיוס בכפייה. שעות על שעות הוא ישב עם חברי הכנסת והשרים החרדיים, רק כדי לנסות ולהבין איפה עוברים הגבולות ואת אלו קווים לא ניתן לחצות.

"זו דרכי בפוליטיקה, לחבר ולא לשסות. ולכן אני מאמין שכשרוצים לעשות שינוי מתבקש בחברה החרדית זה חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה עם גדולי התורה. בדרך הזו האמנתי, לדרך הזו הובלתי".ולא, זה ממש לא היה פופולארי בתקשורת, אבל הוא לא הסכים להיכנע. "ואני מאד שמח שראש הממשלה בסופו של דבר אימץ את גישתי", הוא אומר.

צחי הנגבי והחרדים

ח"כ צחי הנגבי הוא פנים חדשות בליכוד, אבל לא לוותיקי המפלגה, שעוד זוכרים את הימים היפים שלו, הימים בהם התחבק עם החברים וגם ידע לדאוג להם. מול המצלמה שלנו הוא נראה כוותיק ורגיל, כאילו מעולם לא חצה קווים יחד עם אריאל שרון אל מפלגת 'קדימה'. הפעילים, צריך לומר, מקבלים אותו חזרה אליהם באהבה גדולה, גם החרדים שבהם.

אני מנסה לשאול אותו על נתניהו, על הזיגזגים שלו מימין לשמאל ולהפך, אבל הוא אינו רואה כך את הדברים. מבחינתו, נתניהו רוצה לחתור לשלום, הוא לא מזגזג.
וידר מספר כי עם שובו של הנגבי לשורות הליכוד קבעו איתו החבר'ה החרדים פגישה, ומאז ועד היום הם בקשר איתו, קשר חיובי כמובן.

אחד מחבריו החרדיים ניגש לעברו, הם מתחבקים, והוא מאחל לו להשתבץ בלא פחות מהעשירייה הראשונה. טוב, קצת צפוף שם, אבל גם בעשירייה השנייה ישמח הנגבי למצוא את עצמו.

לסיום, איך אפשר בלי השר מיקי איתן. "כזה אומץ קשה למצוא במחוזותינו", פתחתי ואמרתי לו.

"טוב, את זה את אמרת", השיב לי, ונראה כי בתום ההצבעה ירדה אצלו קצת הרוח מהמפרשים. שוב לא היה נראה הלוחם שהיה כשהגיע אל האולם בתחילתו של הערב.

לא נותר לו אלא לקוות שהתוצאה, "שלא שמחתי עליה", תוכיח את עצמה. במשך השנים למד להפסיד וגם להרוויח, והוא כמובן יכבד את החלטת חברי הועידה.

"אני בפוליטיקה הרבה שנים, לא תמיד אתה מנצח", אבל הוא סומך על הציבור, ש"הוא לא טיפש", ושיודע לכבד אותך כשאתה אומר את דעתך. גם אם אינה מוצאת חן בעיני כולם...

"האם היה יותר טוב לליכוד שגם אני אשתוק??" – הוא תוהה. לא, הוא בטוח שעשה טוב שמילא את תפקידו. "נמשיך להיאבק", הוא מבטיח.

אתה לא מרגיש שעשו לך שטיקים? "זה חלק מהמשחק", הוא אומר, כמו משלים עם מה שהיה. "אני לא רוצה לומר 'עשו לי', אם היה לי זמן הייתי מצליח להעביר את הצעתי...וגם אז אני לא בטוח שהייתי מצליח לטרפד את האיחוד".

אני שואלת אותו אם ההצבעה הערב אינה מזכירה לו משטרים בנשיאות פוטין. ולא, הוא אינו סבור ככה. "לכי תשווי את זה ל'ישראל ביתנו'", הוא אומר.

טוב, הם חלק מכם היום. אני מזכירה לו. ולא, הוא עדיין חושב שבאופן יחסי ליאיר לפיד לשאול מופז ואחרים הם עדיין תנועה דמוקרטית. "רק שהמפסיד צריך לדעת לקבל את ההכרעה".

מיהו ביבי נתניהו? – אני שואלת גם אותו. האם הצלחת לעמוד על סודו?

ביבי נתניהו, הוא ביבי נתניהו – הוא משיב, ממש כמו פוליטיקאי מזה שנים.

צפו בראיונות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!