למה סטר ה'חזון איש' לאחיינו האהוב?

החשש הגדול מסופת ההוריקן המאיימת על ארה"ב, הביא כמה מיהודי לייקווד לפנות לגראי"ל שטיינמן, ולשאול אותו במה עליהם להתחזק עקב המאורע.

הגראי"ל ענה להם כי יש "להתחזק בשמירת השבת, ובדגש על נושא הטלטול בשבת". לאחר מכן הרחיב הגראי"ל להסביר שהרבה פעמים מטלטלים ברחובות העיר בלי לבדוק אם יש עירוב כדין, ויש לבדוק היטב את הדברים, לסיום נפרד מהם הגראי"ל בברכה "שלא יארע נזק לשום יהודי".

בהמשך סיפר הגראי"ל לבני ביתו כי בעיירה בריסק היה אביו הרב נח צבי זצ"ל ממונה לבדוק את העירוב, והיה נוסע כל ערב שבת עם סוס ועגלה סביב העיר לבדוק אם העירוב תקין. והרבה פעמים היו צריכים לתקן את העירוב מפני ה'שקצים' שהיו מקלקלים את העירוב בכוונה, ואפילו בשבת עצמה היה קורה שהיו מקלקלים את העירוב, והיו צריכים לקרוא לגוי שהיה יודע לטפס על עמודי חשמל [עם נעלים מיוחדות] שיתקן את העירוב.

היות שהחמין (הצ'ולנט) של בני העיר היו מונחים בתנור של האופה המקומי, כשהיה העירוב מקולקל היו מבקשים מגוי שיביא את החמין לבית.

הוסיף הגראי"ל סיפור נוסף, ששאל ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שלמה ברמן זצ"ל את החזון איש, למה כשנקרע העירוב באמצע השבת זה לא נחשב 'מתעסק'. ולמה יוצאים להכריז שלא לטלטל, הרי גם אם יטלטלו אין זה אלא 'מתעסק' באיסור דרבנן. אלא שהחזון איש לא השיב לשאלת אחיינו, ובמקום תשובה סטר לו קלות על לחיו!

בני ביתו של הגראי"ל שאלו אותו "ומה באמת התשובה לשאלתו של הגר"ש ברמן?" ענה להם הגראי"ל ש'מתעסק' זה רק במקום שחסר לו ידיעה ב'חפצא' של הדבר, למשל מי שמתכוון לקחת ירק תלוש ותלש את המחובר וכדומה, אבל כשכל הנידון הוא חילוק בדין, כזה דבר לא נחשב 'מתעסק'. ומכיוון שהחילוק בין רשות הרבים לרשות היחיד הוא חילוק בדין, ולפעמים ההבדל אף אינו נראה לעין - לא אומרים על כזה דבר שהוא 'מתעסק'.

עוד בנושא:
• ארה"ב בפאניקה: הוריקן סנדי בדרך לחוף המזרחי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!