כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

האם כולם חשודים?

"אימתי צץ לו האיסור על בני זוג לשבת האחד ליד רעותו?" • הרב חיים יוסף נקש, ראש כולל בפתח-תקווה, במאמר-תגובה נזעם על מאמר שפורסם ב'המודיע' בשבח 'קווי מהדרין' • פולמוס

אוטובוס 'מהדרין'  בירושלים. צילום: פלאש90
אוטובוס 'מהדרין' בירושלים. צילום: פלאש90



מהדרין. מילת הקסם הכה-פופולארית לאחרונה במחוזותינו. מהדרין - לא במזון, מהדרין - לא בבין אדם לחבירו. מהדרין - לא בבין אדם למקום. מהדרין - לא בשום משמעות אחרת, מלבד: מהדרין - הפרדה בין נשים לגברים.

בחרתי לחתום בשמי המלא, שכן אנוכי אחד בודד, אך בתוך עמי אני חי. על-פי התחושות והאמירות - ישנו חלק לא מבוטל מן העם, העומד מאחורי דברים אלו, אותם תקראו בשורות הבאות.

היום, ערב חג השבועות, פורסמה כתבה בעיתון 'המודיע', תחת שם העט ה. הלל. הכותבת (רגע, אשה שתכתוב באותו עמוד בו כותב עיתונאי? זה לא מסתדר כל-כך... זה לא צחוק רבותי) מתארת בשפה ציורית ומרתקת, מכמירת לב ממש, את התערובת הנוראה השוררת באוטובוסים בבני-ברק. היא חוזרת ומדגישה: כן, הנוראה!

היא מתארת את מה שהיא רואה, ומזדעזעת: גברים יושבים מאחורי נשים, נשים יושבות מאחורי הנהג, ואפילו (שומו-שמים – התוספת לא במקור) בני זוג היושבים אחד ליד השני.

ואני, אחד העם, פשוט מצטמרר לנוכח האימה האוחזת את אשת-החיל הצנועה והחסודה. ממתי התנהלות של קבוצה מסויימת, בה (אך לא כולם) לא יושבים בני זוג אחד ליד השני, הפכה לנחלת הכלל? אימתי צץ לו האיסור הזה שאוסר על בני זוג לשבת האחד ליד רעותו? הלנוצרים דמינו, ל'ברית החדשה' הקשבנו? שם, אסור בכלל להתחתן, וגם לא לכל העם, אלא רק לכמרים שבהם. האם זו הדת היהודית?!

אם רשימה כזו יכולה להתפרסם בעיתון מכובד, המיועד לכלל האוכלוסיה, סימן שכל הסכרים נפרצו. אשה הקובלת על כך שבני זוג יושבים יחד באוטובוס. מה יש, מה קרה? הם בני-זוג. הם נשואים כדת וכדין על-פי דת משה וישראל. מהיכן נובעת החרדה הזו והתדהמה מבני זוג היושבים יחדיו? האם נגזר על כולנו מעתה להפרד מנשותינו במתחם הציבורי? הן עוד מעט גם ללכת ברחוב יחדיו לא נוכל.

ואל תאמרו לי: "לא, זה לא יקרה". כי כל מה שלא חשבנו שיקרה, כבר מתרחש לנגד עינינו. למה שזה ייעצר כאן? הרי החרדה והאימה מאיש ואשתו ההולכים יחדיו תגרום לאיסורים נוספים. והכל בשם ה"מהדרין".

אותה ילדה קטנה וחמודה, אשר מצוטטת באותה רשימה של ה. הלל, תמהה לנוכח בני הזוג: "למה האבא הזה לא יושב עם כל האבאים?" - והאם מתמוגגת לנוכח השאלה הכה-טהורה הזו (כלשונה). והשאלה האמיתית שצריכה להיות היא: "אימא, למה המשפחה שלנו לא יושבת ביחד?"...

נכון, חסידים ואנשי-מעשה, מעוניינים להתנהל בצורה הייחודית גם באוטובוס וגם ברחובות. לשם כך נתנו בספרי המוסר והחסידות עצות מועילות ביותר, שהפשוטה שבהן היא "הורדת המשקפיים" או "עצימת העיניים". בכל מקרה, יש בהחלט מקום להקצאת אזורים לגברים "המהדרין" בנפרד מנשים; אך מכאן ועד חרדה מבני-זוג היושבים יחדיו הדרך עוד ארוכה (או בעצם, כבר קצרה מאוד).

הסיסמה המוטחת בראש כל חוצות גורסת: "כופים עלינו תחבורה מעורבת". סליחה, ומה עם שאר העם: "כופים עלינו תחבורה שמפרידה בין בני-זוג ומשפחות". עד כדי כך שכותבת הרשימה תמהה "למה הזוג המדובר מפר את האידיליה". האם יש לכך הצדקה? זהו, האידיליה מעתה היא שבעל ואשתו, אינם יכולים לשבת יחדיו ולשוחח במהלך הנסיעה מירושלים לבני-ברק? או בתוככי העיר עצמה?

ואני מוכרח לשאול, הלסדום דמינו - לעמורה היינו? הפסו אמונים מבני-אדם? האם כל אחד חשוד על כל דבר? האם כל אחת חשודה על כל דבר? הן בני ישראל קדושים כולנו. מעולם לא צווינו כדבר הזה, ואין לו שום הצדקה!

• • •

הנה, התבשרנו כי בליל שבועות הקרוב מסמנים העסקנים שתי דרכים נפרדות, אחת לנשים (ארוכה) ואחת לגברים (קצרה), בדרך אל הכותל המערבי. נכון, יש בעיה של נוער הולל ומשתולל. בהחלט. אך מה עם משפחות נורמטיביות, המעוניינות ללכת יחדיו אל הכותל המערבי. כן, ללכת יחד. מה, זו מילת גנאי? שאיש ורעייתו ירצו ללכת יחדיו? שמשפחה תרצה להתנהל ביחד בדרך?


גם בבית המקדש, עליו מצביעים כל הנוגעים בדבר, שהתקיים בו "תיקון גדול" בעליה של עזרת הנשים בשמחת בית השואבה, לא מצינו שההפרדה התקיימה כבר בדרך אצל עולי-הרגלים. אדרבה, כולם הגיעו יחדיו, ורק בשערי הבית התפצלו.

אז מה, מעתה יפרידו אותנו כבר מהבית? יעמדו סדרנים (כך על-פי התכנית) וינווטו שחס-וחלילה לא תלך אשה עם בעלה ואיש עם רעותו?

ובכלל, אם זו דרישה של הציבור - מדוע צריך סדרנים? ואם כל הציבור היה ורצה להפרד מעל משפחתו באוטובוסים, אז למה באמת האשה הכבודה הבחינה שזה לא קורה? הרי הציבור רוצה. הציבור מעוניין.

התשובה הברורה לכך היא: הציבור לא מעוניין! לפחות חלק ניכר ממנו, שמעוניין להתנהל עם משפחתו, כמקובל מדורי-דורות, לאורך כל הדורות בקרב העם היהודי. בקצב הזה, כאמור, לא נוכל עוד מספר שנים (או אפילו חודשים) לצאת יחד מפתח הבית.

התהליך המצמרר קורה לנגד עינינו.

• • •

כיום, כבר לא מקבלים למוסדות משפחות שאין להן לפחות מספר טלפון אחד מאושר. גם כאלו שעובדות בחנות ללא פיקוח. עוד מעט לא יקבלו כאלה שנוסעים עם נשותיהם (שומו שמים) באוטובוס. ובעתיד - לא יקבלו כאלה ההולכים יחדיו ברחוב.

עוד עלולה ילדה אחת תמימה לשאול את אימה: "אימא, למה אבא כל הזמן בורח מאיתנו?"...


תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 152 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}