העיירה בוערת והילדים רוקדים • אייכלר מסביר

קיבלתי מכתב מאזרח שאיני מכירו ובו הוא מתריע על תופעה חדשה יחסית בציבור החרדי: אנשים צעירים שגדלו תחת שלטון חילוני, אינם חשים שמטרת השלטון לעקור את הכל, אך הוא נאלץ לעשות זאת באיטיות ובשיטתיות ולא להילחם חזיתית בשארית הפליטה של היהדות הנאמנה.

כאותו נער שגדל בבית השבי ואינו מרגיש כי הפריץ יכול ורוצה לשעבדו ונותן לו בינתיים לאכול ולשתות ולשחק עם האווזים, כך הציבור החרדי שאינו מבין כי רוצים להפילו ב"כור ההיתוך" הצבאי המיועד לנתק את הנוער מתורה ויהדות. הציבור החרדי אינו חושש מאלה שזוממים לבוללו בתרבות הרעה של החברה המערבית השוקעת בתהומות.

למזלו של הנער החרדי שבגר לאברך, צפו גדולי ישראל בעבר ובהווה את הסכנה ומצאו את הדרך להשתתף בבחירות וליצור כוח פוליטי שימנע את גזירות השלטון. כך התרגלנו לראות עם גדול ואדיר ההולך בדרך ה' ואיש לא מפריע לו. אדרבה, מישהו אף משיג בשבילו תקציבים כהחזרי מיסים של חלק קטן ממה אנו משלמים לשלטון החילוני. הציבור הצעיר שכח כי הזאב עומד בשער הדלת ומחכה להכנס ולטרוף גדיים צעירים ולנתקם מחי החיים וחושב שאכן אנו חיים במדינה חופשית, שבה יש חופש דת. הוא כבר לא קולט שהמדינה אינה מכירה בזכות החרדים לחיות ולגדל ילדים באורחות חיים יהודיים. בלי מאבק פוליטי אין פטור מחוק חינוך חובה, אין הכרה בלומדי תורה שתורתם אומנותם ובודאי שאין תקציבים לישיבות ולכוללים. האדישות נובעת מטעות אופטית, שנשלם עבורה מחיר כבד.

כבר היום המישטר החילוני הולך ומכביד ידו מיום ליום ומחודש לחודש, על חיי הציבור החרדי. הוא יוצר את מצוקת הדיור היזומה וחוסם כל מקור פרנסה לחרדים ושולל את כל זכויות האדם החרדי החל ממענקי לידה ועד לקיצוצים בקצבאות המגיעות לילדים על פי כל דין. אך הצעירים החרדים הם בבחינת לא חלי ולמרגיש איניש דמתרחיש ליה ניסא, בכל יום ובכל עת ובכל שעה.

תעמולת הקנאים

אצטט כמה שורות מן המכתב עצמו:

"מתוקף עיסוקי אני בא במגע עם צעירים רבים מאד מגוונים וחוגים שונים ונוכחתי בחרדים שאינם נמנים על חוגי הקנאים, אך הם אינם מצביעים לבחירות בטענות שונות על ה"פוליטיקה" וגם מנטיה לפורמקייט הרווחת היום. כאילו כל גדולי ישראל צדיקים וחסידים גאוני הדורות האחרונים, היו פחות "פרום" מאלה שאינם מצטרפים אל הקנאים במפורש, אבל האוירה בחברה שלהם, היא "שב ואל תעשה עדיף". אין לי טענה כלפי חוגי הקנאים ורבותיהם שאסרו את הבחירות. הכוונה למי שגדלים בישיבות הליטאיות ובחצרות החסידים שכל רבותיהם ציוו ב"חוב קדוש", להשתתף בבחירות, כדי להציל את שארית הפליטה מגזירות השלטון, כמציל מזוטו של ים והם מורים עצמם היתר להיות "פרום" יותר מרבותיהם ולא להתערב ב"פוליטיקה".

"התעמולה של חוקי הקנאים עלתה ברמות גבוהות וניכר שמושקע בה כסף רב. הם מפיצים פרוספקטים צבעוניים בעלי תוכן מושקע ברמה גבוהה ויזואלית ומילולית. מפיצים אותם בבתי הכנסת ובישיבות ויוצרים מצג שוא כאילו רוב גדולי ישראל אסרו את הבחירות. זאת בשעה שכולנו יודעים שההיפך הוא הנכון. יהדות התורה לעומתם, משקיעה תעמולה בעיקר בציבור החילוני ובמודעות נדושות למדי בעתונות וכרזות רחוב שאינן חודרות ללב הנוער", כותב לנו הבוחר.

"הוא טוען כי חלק מן ה"נמנעים" הם בנים להורים שעלו בעשורים השונים מחו"ל ושם הקנאות תופסת מקום חזק יותר והמודעות לסכנות שבחוסר ייצוג לציבור החרדי במערכות השלטון אינה קיימת. "ה"חוצניקים", כלשונו, "אינם מרגישים את הנחיצות להשתתף בבחירות כי בתפוצות באמת לא משנה הרבה איזה גוי ישלוט ואין סכנה לפגיעה באידישקייט מצד השלטון".

עד כאן מתוך המכתב המציע לפרסם בדחיפות חומר מסודר ומשכנע ובירור הלכה המחייב את הבחירות וללא כרזות ופלייארים בלבד אלא חומר המהוה משקל נגד לטענות חוגי הקנאים.

דברי בן עמרם

לאחר עיון ראשוני במכתבו המעיד על סכנת האדישות מצד חלקים גדולים בציבור, עדיין איני מסכים עם מסקנת הכותב, לגבי הדרך להתמודד בבעיה. אמנם ישנה בעיה של צעירים רבים שאינם מצביעים מתוך תעמולה של "שב ואל תעשה עדיף". אבל לדעתנו אין אחר מעשה בית דין כלום.

מיום שבו גדולי ישראל שליט"א החיים אתנו לאורך ימים ושנים ואלה שנבג"מ שהציבו את יסודות הקיום החרדי בארץ הקודש, קבעו הלכה ולמעשה שעל כל אחד ואחד לפעול ולהפעיל למען רשימת יהדות התורה, אין לנו להתפלמס ולהתווכח עם הקנאים המתנגדים לבחירות כדעת רבותיהם. אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם.

לאחר שמהר"א מבעלזא זיע"א והחזון איש והאדמורי"ם הצדיקים ה"בית ישראל" מגור והאדמורי"ם מויז'ניץ זיע"א ואדמור"י כל חצרות החסידים זכר צדיקים לברכה, והגאונים הטשיבינער רב זיע"א ועשרות גדולי ליטא ובדור שלנו האדמורי"ם והגאונים זצ"ל ודי אם נזכיר את הגרא"מ שך והסטייפלער זצ"ל שאיש לא ילמד אותם קנאות מהי, פוסקי הדור הקודם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך זצ"ל ורוב רובם של גדולי ישראל שליט"א בדורנו הן בעולם הליטאי, הספרדי והחסידי, כולם קבעו שהשתתפות בבחירות היא הצלת היהדות, מי אנחנו שנבא כיהודה ועוד לקרא, בצד ההלכתי וההשקפתי של הבחירות. הרי כל ויכוח בענין הזה חוטא למטרה לחנך דורות על מצוות "ועשית ככל אשר יורוך".

מעשה בחסיד

מעשה בחסיד שניסה להסביר לחבריו שהרבי שלו צודק. הוא התלהב כל כך, עד שאחד מזקני החסידים עצר אותו ושאל: מנין לך שהרבי שלך צודק? מי אתה בכלל שאתה מבין את הרבי ואף רוצה לשכנע אחרים שהרבי שלך צודק?! היום אתה מבין שהרבי צודק ומחר תבין באיזה ענין שהרבי שלך לא צודק?! רק אז הבינו צורבי החסידים, שאין מתווכחים על צדקת דברו של הרבי. לכן אין טעם להתווכח על צדקת דבריהם של גדולי ישראל בכל הדורות האחרונים. מי שמניעיו להשתתף בבחירות היא פוליטיקה, איתו אפשר להתווכח על החכמה הפוליטית של הבחירות. אבל הצדיקים וגדולי ישראל היו והינם רחוקים מפוליטיקה כרחוק מזרח ממערב. כל הכסאות בכנסת ובעיריה מענינים אותם פחות משלג דאשתקד. הם קובעים שזה הצלת היהדות והצלת הדור והצלת הישיבות והצלת הקיום היהודי בארץ הקודש, הם מעל ומעבר לכל ויכוח. דבריהם דברות קודש מלהבות אש וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה.

בתחום ההסברה אפשר לשכנע שאין מדובר בציות על דבר שאומרים גדולי התורה "על ימין שהוא שמאל". גם אז נאמר "ועשית ככל אשר יורוך" ו"אין לך אלא כהן שבימיך". אפשר לשכנע כל נער שמדובר ב"ימין שהוא ימין" כי הצלחת הבחירות היא הצלת נפשות ממש. צריך אדם להיות עיוור וחירש כדי לא להבין שבמדינת ישראל החילונית אין קיום לעולם התורה והיהדות, בלי נציגות חרדית חזקה בכנסת וברשויות. כל המצוקות בדיור, בחינוך, בקיצוצים ובעוני, נובעות מחולשת ההנהגה הפוליטית החרדית. מי שאינו משתתף בבחירות ומציב חמשה מנדטים בחזית הכנסת נגד מאה וחמש עשרה מתנגדים, קובע מראש את התבוסה במערכה. בלעדי הכוח הפוליטי הדל שנותר בידינו, כמעט כסדום היינו כעמורה דמינו. כל יום מוסיפים רשעה על רשעתם ומשחיתים את הארץ כדור המבול רח"ל.

כל מה שנותר מן היהדות, היא הצלת עם ישראל והצלת ארץ ישראל משמד רח"ל. אבל גם ביחס לציבור החרדי עצמו, מלכות הרשעה לא תחוס על נער וזקן ותעשה שמות בחינוך החרדי, ברגע שנפקיר את הזירה לשלטון החילוני. מלאך המשחית היה סוגר את כל הישיבות בלי שום פקפוק. יש לו מספיק שוטרים וצבא חמוש, כדי לדכא כל מרד דתי ויזכו בתמיכה בינלאומית. תראו מה עשו למתנחלים בגוש קטיף ואיך החריבו ישובים באכזריות בלי שום היסוס. שום הפגנה גדולה וזעקות שבר לא תרתיע אותם ממטרתם שהיתה ונותרה לגייס את כל הבחורים לצבא, אך ורק כדי להעבירם על דת של תורה, בלי רחמים. הם לא זקוקים לחיילים חרדים ואף חוששים מרבבות חרדים נושאי נשק שלא ימרדו במישטר החילוני. אבל הם כן רוצים להוציאם מן הישיבות בשיטת החניקה הכלכלית. הם כן רוצים לגרום לשבר חינוכי ורוחני שיפיל את הנוער לידיהם, כפי שהיה בשנות המנדט הבריטי, כאשר רוב הנוער נפל ב"נסיון העוני" ובשנות החמישים כאשר עולי עדות המזרח נפלו אף הם ב"נסיון העוני". לכן לא מדובר בכסף ופוליטיקה, אלא בקיום היהדות ולא פחות.

לסיכום: אין להתווכח על חובת ההשתתפות בבחירות שנקבעת על ידי גדולי ישראל ולא על ידי חוברות בירורי הלכה על הצו הזה. לעומת זאת, כן הצטווינו לעודד לפעול ולהפעיל את החרדים לדבר ה' לגייס את כל הכוחות למלחמת הבחירות, שהיא מלחמה לקיום היהדות, באמצעות הוספת רבבות פתקים של ג' בקלפי, כדי שלא נהיה מן הצועקים על לשעבר והזועקים והנאנקים תחת עול הדיכוי, יום לאחר הבחירות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!