נפתלי בנט: שיעור שלמדתי בדרום לבנון

לאור ההסלמה בדרום הארץ נזכר נפתלי בנט, המועמד לראשות 'הבית היהודי' בסיפור שאירע לו בעבר, או כפי שהוא קורא לו "שיעור שלמדתי בדרום לבנון".

בימים שמסבירים לנו ש'אין פתרון צבאי בעזה, ושאולי צריך לשאת ולתת עם החמאס', הוא חש צורך לספר את סיפורו.

"במהלך שנות ה80 וה90, צה"ל שהה בדרום לבנון על מנת להגן על צפון הארץ. צה"ל פרס עשרות מוצבים ברחבי דרום לבנון, על מנת לייצר רצועת בטחון שתרחיק את המחבלים ואת טיליהם מישובי הצפון.

המוצב הצפוני ביותר היה מוצב "ריחן" (בגיזרה המזרחית).

המוצב ריחן הוחזק תמיד על ידי פלוגה כלשהי למשך ארבעה חודשים, עד להעברתו לפלוגה אחרת.

במשך השנים עברתי בריחן די הרבה, מכיון שהוא היה בסיס היציאה לפעולות לחיסול מחבלים.

לאחר זמן מה, גיליתי דפוס קבוע:

כאשר ישבנו לאורך זמן במוצב, ושפכנו עוד בטון ועוד שכבת מיגון על המוצב, המחבלים היו הופכים נועזים יותר ויותר, מתקרבים למוצב, יורים מרגמות עלינו ועוד.

ובכל פעם שיצאנו מהמוצב, איתרנו מחבלים והרגנו אותם, היה שקט. לעתים, שקט של 3-4 חודשים. המחבלים היו עסוקים בלברוח, להתחפר, להתמגן.

ההרגשה היתה מדהימה. ידענו שבכל פעם שאנו מחסלים 2-3 מחבלי חיזבאללה, אנחנו ממש מצילים חיי יהודים.

מאבק מתיש

"יש כאן משהו מטעה", הוא מסיק ואומר. "התחושה הבסיסית של האדם היא שכדי להגן על עצמך אתה צריך להתכנס מאחורי קירות, חומות, כיפות ברזל ולהתעטף. ביתי הוא מבצרי וכדומה. אך זו טעות. הדרך האמיתית להגן על מדינת ישראל היא לצאת מחומות הביצור, ליזום, לאתר מחבלים, להרוג בהם, ושוב, ושוב. כל מחבל שצץ—מת. כל מעבדת נפץ—מושמדת".

אני יודע שזה לא נשמע טוב. אני יודע שזה נשמע מתיש ומעין מאבק אינסופי. אך המאבק מול כוחות הרשע שמולנו הוא מאבק ארוך. עם חמאס לעולם לא יהיה שלום. זכרו שמאז ומעולם תקופות השקט בעם ישראל היו מוגבלות.

זה תפקידו של צבא ההגנה לישראל. החיילים צריכים להגן על התושבים. לא הפוך. אם יש צורך להיכנס למבצע צבאי בעזה, אז כן, עושים זאת.

אסור להתייאש. צריך חוסן. אבל אם נתאמץ, ולא נרפה, אם כל מחבל שמרים ראש ימות, הרי שתשקוט ארצנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!