על המפלגות הדתיות להשמיע עמדתן • טור

ימי ערב בחירות הם ימי חג לכל הפרשנים ויוצרי הספינים למיניהם, ואין אנו אמורים להתייחס ברצינות יתרה לכל אמירה ולכל פרשנות. אבל יש דבר מטריד בעצם העלאת רעיונות והשערות על שבנסיבות מסויימות יהיו רשימות דתיות וחרדיות שותפות לממשלה הדוגלת בנסיגה מיהודה ושומרון ובמסירת ליבה של ארץ-ישראל לשונאי ישראל.

גם אם אין אלה אלא משאלות לב של פרשנים למיניהם, או ספקולציות שבהן משתעשעים אישים פוליטיים מסויימים – עצם השמעת הרעיונות האלה היא עלבון.

האם יעלה על הדעת שמפלגה דתית תצטרף לממשלה שתבטל את יום השבת? האם מפלגה חרדית תהיה שותפה לקואליציה שתגזור גזֵרות על שמירת התורה והמצוות? למה בנושא ארץ-ישראל יש הסבורים שמפלגות דתיות וחרדיות חסרות עמדה ברורה ומוצקה?

לא עניין פוליטי

אכן, מעמד של לשון מאזניים יש בו יתרונות, והוא מגדיל את כוח המיקוח שלך, אבל כל זה אינו יכול לבוא על חשבון עקרונות וערכים שהם בנפשנו. אנחנו משלמים יום-יום מחיר על דברים שאנחנו מאמינים בהם, ועל כך גאוותנו. האם דווקא בנושא ארץ-ישראל אין לנו עמדה וכביכול אנחנו מהאו"ם?

להפך, אם המפה הפוליטית הכללית מתחלקת לימין ושמאל, הרי בראייה של יהודי מאמין אין זו עמדה פוליטית, אלא אמונה פנימית עמוקה. הקשר שלנו לארץ-ישראל אינו עניין פוליטי ואינו 'ימני', אלא הוא מתחיל מאברהם אבינו, כפי שאנחנו קוראים בפרשת השבוע. הקב"ה מבטיח לאברהם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בברית בין הבתרים הקב"ה כורת ברית עם אברהם על נתינת ארץ-ישראל לעם-ישראל.

בעולם המושגים של יהודי מאמין עריה של ארץ-ישראל אינן 'שטחים', אלא חלק בלתי-נפרד מהתורה. הנה, בפרשת השבוע אנחנו קוראים על אברהם העובר בארץ עד שכם ואלון-מורה. חברון היא מקום מגוריו של אברהם בזמן מאוחר יותר, ומקום קבורתם של האבות והאימהות. מאורעות התנ"ך רובם ככולם מתרחשים באזורים האלה.

יהודי מאמין מחוייב גם להלכה הברורה בשולחן-ערוך האוסרת לאַפשר לגויים כניסה לערי-ספר, אפילו לשעה קלה, מחשש ש"משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם". ההלכה מורה לצאת נגדם למלחמה אפילו בעיצומו של יום השבת, ולא להתפתות 'לעשות שלום'. ההלכה יודעת טוב יותר כי סופם של ויתורים ונסיגות כאלה להעמיד בסכנה את הארץ כולה.

אמת בקול רם

אין לנו שום סיבה להתבייש בעקרונות האלה או להצניע אותם. ארץ-ישראל היא חלק בלתי-נפרד מהווייתנו, ואין אנו רואים בה סחורה למשא-ומתן.

המציאות גם הוכיחה שמדיניות המנוגדת לתורה כשלה פעם אחר פעם במבחן המציאות והמיטה עלינו אסונות כבדים. כיום רק מי שמנותק לגמרי מהנעשֶה עדיין יכול להאמין שהקמת עוד מדינה אסלאמית בלב ארצנו תביא שלום.

דבקות בעמדות האלה גם תביא כבוד והערכה. הציבור מעריך את מי שדבק בעמדותיו, ובז למי שמוכר את אמונתו תמורת נזיד עדשים. המפלגות המבקשות את קולם של יהודים מאמינים ושומרי מצוות צריכות להבהיר שזו עמדתן הברורה והמוצקה. השמעת האמת בקול רם ובתקיפות היא הדבר הנכון בכל עת, ובמיוחד בעת הזאת.

המאמר מתפרסם בשיחת השבוע

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!