רשימות החיסול, הדילים והסיכויים • מה קורה בליכוד?

מטבע הדברים אוהב הציבור החרדי להתעניין בנעשה במפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה. המתרחש בשאר המפלגות מעניין אותו הרבה פחות, אם בכלל.

אלא שמי שיקבע את עתידן של המפלגות החרדיות הוא במידה רבה מי שירכיב את הממשלה הבאה.

המפלגות החרדיות אמנם קובעות מחד את גורלו, שכן בכוחן להמליץ עליו לנשיא המדינה, אך מאידך, כפי שהדברים מסתמנים מנתוני הסקרים, הפעם יש אפשרות ריאלית להרכבת ממשלה חילונית מרכזית, בלי להיעזר בשירותי הקול החרדי.

בין אם יהיה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזכה במירב הקולות (נכון להיום כ-27 מנדטים בסקרים), או יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ (כ-20 מנדטים נכון לרגע זה, בהדגשה שהכול עוד יכול להשתנות) - לכל אחד מהם תהיה האפשרות הנדיבה 'להסתדר גם בלי החרדים'.

אולי זו בלבד סיבה טובה להעמיק ולנבור במה שמתרחש בתוככי מפלגות אלו.

כי יש מצב שבו יום יבוא ותקציבי הישיבות, כולל חוק טל וגיוס בחורי הישיבות, יהיה תלוי באותן מפלגות ובאותם אישים המרכיבים אותם.

עם מי ילך ביבי?

נתחיל בראש הממשלה, בנימין נתניהו

באתר 'ליכודניק' - לא אתר רשמי של הליכוד - החליטו, כבר בחודשים יוני-יולי לבחור בו לאיש השנה לשנת תשע"ב.

אריק זיו, בעל האתר, ואלי חזן, עורכו, הסכימו ביניהם ש"מדובר בנתניהו אחר", ב"גרסה 2 שלמדה רבים מהלקחים של הקדנציה הראשונה. בעצם נתניהו משופר". אבל אז הגיע מה שהם מכנים "ליל הגרדומים", הלילה בו החליט נתניהו להקים ממשלה משותפת עם קדימה.

"הלילה הזה", קובע אריק זיו בטור מיוחד שכתב, "קבע את גורלו באותו הזמן כמי שימסור את השלטון בפעם השנייה לידי מנהיג שמאל. ככל הנראה הפעם מסתמן כי שלי יחימוביץ' תהנה ממתנת השלטון או 'מגש הכסף' אותו יעניק לה נתניהו. אגב אורחא, לא הייתי מוריד מהפרק שאנחנו נמצא את אולמרט ואפילו את שמעון פרס כמנהיגי מחנה השמאל המנצח. בכל מקרה, מסתמן כי נתניהו, שהיה אמור להיות בימים אלה אחר נצחון בבחירות, הולך להגיע לבחירות הקרובות כברווז צולע. ממצב של מנהיג ללא מתחרים הוא הוביל למצב דהיום ולפיו אין ודאות שהליכוד יעבור את רף 20 המנדטים בבחירות הבאות. וזה כבר לא משנה מתי יהיו הבחירות, עכשיו אנחנו נכנסים לעונת המלפפונים. נתניהו הולך לקצץ לעם את הקרביים. קצוץ קצוץ. אנו משולים לאלו שבזבזו את השנים האחרונות שהיו טובות למען מה? כלום!"

לדעתו, ישלם נתניהו בכיסאו על כשלון הטיפול בנושא הדיור, ועל כך ש"הצהיר על רפורמת המרפסות והשאיר לנו אולי מרפסת בלי דירה", גם על העובדה לפיה לא הצליח לשבור את קרטל המזון. "אם במשרד התקשורת הוכיח כחלון כי אפשר אחרת, בשוק המזון אנו עדים לתופעה של מחירים מופקעים בכל רמה".

לעומתו, סבורה העיתונאית סופי רון מוריה מ'מקור ראשון', כי נתניהו הוא שירכיב את הממשלה הבאה. אבל, גם היא מסכימה שהוא יקים אותה, ככל הנראה, יחד עם מפלגות מרכז ואולי גם שמאל, "לאו-דווקא בגלל שהוא מחפש מפלגות שמאליות - גם אפשרות זו יכולה להתגלות כנכונה אם אובמה ייבחר לקדנציה שנייה בתחילת נובמבר - אלא בגלל שהוא מחפש מפלגות זולות, כאלה שאין להן מגזר שעליהן לפרנס. בקואליציה כזאת ראש הממשלה יהיה תלוי בחברי סיעתו בכל צומת. במשבר ממשלתי, בהכרעות מדיניות, בכל מחלוקת כלכלית-חברתית".

ומה בלשכה?

ובכן, במהלך החודשים האחרונים, ומאז עזב נתן אשל את לשכת ראש הממשלה, לא פורסם על סכסוכים מיוחדים בתוכה. עם זאת, טוען אריק זיו: "העימות עם ברק מהווה נקודה משבר בין השיתוף של ברק ביבי, כאשר מי שהיה המנצח הגדול על השיתוף היה נתן אשל. אין פלא כי ככל שנתן רחוק מנתניהו, כך גם הקשר של ברק מתרופף בסביבת נתניהו".

לדעתו, "נתן אשל היה אמון על המהלך של הוספת קדימה לממשלה, מהלך שהתפוצץ כאשר מופז נטש את הממשלה ולנתניהו נגרם נזק בלתי הפיך.

"אין ספק כי נתניהו גילה שהמחשבה שאשל נטע בראש כל מי שדיבר איתו, לפיה הממשלה תשאר עד אוקטובר, כי לכולם אין סיבה ללכת לבחירות - מוטעית, כאשר בימים האחרונים מתברר כי לא יהיה מנוס מהקדמת הבחירות.

"רמת ההשפעה של נתן מתרופפת אצל נתניהו, ומה שברור כי נתן אשל קרוב יותר לברק מאשר לביבי.
בלשכת נתניהו יש הרבה בלגן. גם כלפי מחליפו של נתן אשל, גיל שפר, יש הרגשה של אי אמון, וכך נתניהו מגיע למערכת הבחירות עם צוות רופף, כאשר הוא לא בטוח מי מימנו ומי משמאלו".

מניסיון ומהיכרות עם האיש, כשאריק כותב דברים כה נחרצים, יש לו בהחלט על מה לסמוך.

זמן רשימות החיסול

ביום חמישי הקרוב, ה-25 לחודש, תם ונשלם מפקד הבוחרים של הליכוד.

במהלך השעות שנותרו עד אז ינסה כל צד לעבות את מספר המתפקדים התומכים ולגרור לעצמו עוד ועוד מצטרפים לחברות בתנועה.

באופן שגרתי חייב כל חבר חדש לצבור לעצמו וותק של 16 חודש עד שתינתן לו האפשרות לבחור במועמדים, אלא שהוראת שעה שניתנה הפעם מאפשרת למי שנמנו בעבר עם מתפקדי הליכוד לחדש את הוראות הקבע שלהם ולחזור הביתה.

מיום חמישי, ועד ליום הפריימריז, שייערך ב-25 לחודש הבא, יעשו המועמדים כל שביכולתם כדי לעשות לעצמם נפשות. הם יכתתו רגליים לאורכה ולרוחבה של הארץ, יתחבקו עם פעילים, ירכיבו ויפרקו רשימות מומלצים ומה לא. על שינה בלילה ייאלצו, כך נראה, לוותר.

כ-130 אלף מתפקדים רשומים בספר הבוחרים של תנועת 'הליכוד'. על פי הצפי כמה חברי כנסת ושרים (על פי ההערכה לפחות חמישה אך יתכן גם יותר) ייאבדו את מקומותיהם ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. בין המעוזים הגדולים נמצאים אנשי הימין, אנשיו של משה פייגלין – כ-15,000 מתפקדים, ואנשיו של חיים כץ – כ-6,000 במספר.

ההערכה היא כי אחוזי ההצבעה בליכוד יעמדו על 60-70 אחוזים, מה שאומר שהקבוצות הנ"ל תוכלנה להשפיע משמעותית על הרכב הרשימה ודירוגה הפנימי. סביר להניח שקבוצת הימין תתמוך בראש ובראשונה בחברי הכנסת דני דנון, יריב לוין וציפי חוטובלי – שהלכו אחריהם 'באש ובמים', ולא רק 'במשחק'.

כדי להיכלל ברשימה, לפחות בעשיריות הראשונה והשנייה, חייבים להתברג באחד מהדילים. 'חסות' של פייגלין או כץ נחשבת למתכון בטוח לכניסה לרשימה, אבל יש גם דילים אחרים.

המועמדים, הסיכויים – ומה שביניהם

מי שניסה לפתור את הפלונטר של ח"כים מכהנים שייפלטו מהרשימה, הוא ראש הממשלה. תחילה בדק אפשרות לאפשר להם להתמודד לא רק ברשימה הארצית כי אם גם במקומות המשוריינים לעולים ולמיעוטים. הדבר יכול היה להיות משמעותי לגבי ח"כ זאב אלקין (שסירב להיענות להצעה הנדיבה ובטוח בכוחו להשתבץ בכוחות עצמו) ולסגן השר איוב קרא.

מי שצפוי להתמודד על משבצת העולים הוא ח"כ אללי אדמסו, הח"כ האתיופי שכיהן יום אחד בלבד בכנסת.

ניסיון נוסף שלא יצא אל הפועל הוא לעבור לשיטת הריצ'רץ בה ישובצו המקומות על פי סדר: ארצי, מחוזי, ארצי, מחוזי וכך הלאה. גם שיטה זו יכלה לסייע לח"כים המכהנים להיבחר בשנית.

כאמור, בסופו של יום נותרה השיטה כפי שהייתה. אחרי הכול, ובסופו של יום ימצאו את עצמם כמה ח"כים מכהנים בדרכם הביתה. מה שאומר שכל אחד מהם יעשה הכול כדי לסגור דילים ו'להישאר בחיים'. הפוליטיים כמובן.

מי שזוכר את "רשימות המומלצים" עמם הגיע בכיסו כל חבר (יש שנהגו לכנותה בשם "רשימות חיסול"...) מוזמן להכיר את השיטה החדשה: השיטה האלקטרונית. לא עוד הצבעה ידנית, הכול ייעשה באמצעות מחשב. "במחשב אנשים צריכים לבחור כל אחד ואחת בנפרד וזה מקטין משמעותית את הדילים", מקווים בליכוד, אבל הסברם נשמע נאיבי מעט.

מה שיקל על מלאכת ההצבעה מחד, ויאפשר את הגעתם של 'גדודים' שלמים להצביע בקלפיות, מאידך, היא העובדה לפיה ההצבעה הפעם תוכל להיעשות בכל קלפי בכל רחבי הארץ.

המתמודד המיתולוגי של הליכוד – משה פייגלין, ניסה את כוחו שוב ושוב ונכשל. הפעם, למרבה ההפתעה, צופים לו הצלחה.

כזכור, לפני מספר חודשים ראיינו אותו כאן באתר ושמענו ממנו מסרים לא מתלהמים של דעותיו. ואכן, פייגלין של 2012 אינו פייגלין של 2009, בתקופה האחרונה הוא שינה תדמית והקפיד לשדר ממלכתיות. הדבר אפשר לח"כים רבים להופיע יחד עמו באירועים פומביים ואף לתמוך בו.

גם אם נתניהו לא ממש יאהב את כניסתו לזירה, סיכוייו הפעם של פייגלין גבוהים ביותר.

ומה באשר למשבצות הנשים?

לימור לבנת וגילה גמליאל אינן זקוקות למשבצות הללו שכן מצבן בשטח טוב וסיכוייהן להיכנס בזכות עצמן (ולא בזכות היותן נשים) גבוה.

גם ציפי חוטובלי זוכה לתמיכה גבוהה של השטח, בעיקר בחוגי הימין אותם ייצגה בגאון במהלך כהונתה.

לגבי מירי רגב התמונה קצת שונה. מחד, בימין זוכרים לה את תקופת היותה דוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות...

מצד שני במהלך השנים האחרונות פעלה חברתית מעולה ולא היססה להביע דעות גם כשהיו בלתי אהודות על נתניהו. זו אולי הסיבה לכך שהפעם אין סיבה לכך שיעבוד בשבילה, מה שעשה בפעם הקודמת.

כחלון עוד ישוב

מה לא נכתב על פרישתו הפתאומית מכהונתו של כחלון בכנסת, "לא מתנועת הליכוד", כפי ששב והבהיר. תחילה היו אלו הקונספירציות על איומים ועל סחיטות, אחר כך עברו להשערות אודות תפקיד בכיר הממתין לו מעבר לפינה (ראשות עירית חיפה, לדוגמה), ובסוף נאלצו כולם ליישר קו עם המציאות.

"כבר לפני מספר שנים, עוד כשהיה חבר כנסת, אמר לי: 'אני לא נולדתי להיות חבר כנסת וברגע שארגיש כי מיציתי את העשייה שלי אני לא בכל מחיר אשאר בכנסת. אני כחלון ואני רוצה להרגיש את העשייה'", מספר אריק זיו.

בשיחה שקיים איתו כחלון חצי שנה לאחר שהושבע כבר סיפר לו "אריק תראה, אני לא מתכונן להתמודד בפעם הבאה". אריק התקשה להאמין שאדם בשיא הקריירה הפוליטית יקום ויעזוב.

"כחלון הסביר לי כי יש לו שאיפות מעבר לפוליטיקה. הוא מאמין ביכולות שלו להצליח בעוד מישורים". אריק מעריך כי "כחלון כפי הנראה הגיע לצומת שבה הוא אומר : 'באתי, ראיתי, עשיתי ועכשיו אני לוקח פסק זמן'. אין ספק כי כחלון מראה פוליטיקה אחרת. לא נאחז בקרנות המזבח ורק רוצה להיות בגלגל".

"כחלון הנער מגבעת אולגה עוד ישוב", מבטיח אריק. וכשאריק מבטיח, יש כיסוי, תאמינו.

השמות הגדולים

סילבן שלום – במשך תקופה ארוכה שררה מתיחות בינו לבין נתניהו. לאחרונה, עם עריקתו של כחלון מההתמודדות, יש לו סיכוי להשתדרג ולמצוא את עצמו מחדש בתנועה, הפעם עם תיק בכיר יותר מזה של פיתוח הנגב והגליל.

מחד, סילבן אינו מזוהה כמו כחלון עם נושאים חברתיים, מאידך הוא מזרחי, ובמצב הנוכחי זה בהחלט יכול לעמוד לזכותו.

בוגי יעלון – לקראת סיום הקדנציה הוכיח את עצמו כשמילא את שליחות נתניהו בהקשר לחוק טל. צפוי להשתדרג מבחינת התיק שיקבל בממשלה הבאה, יש הצופים לו את תיק הביטחון אם וכאשר המתיחות שנרשמה לאחרונה בין נתניהו לבין אהוד ברק הייתה אמיתית ולא ספין שנועד לקדם את סיכוייה של מפלגת העצמאות לעבור את אחוז החסימה.

גלעד ארדן – מי שנאלץ בסיבוב הקודם להסתפק בתיק זוטר לאיכות והגנת הסביבה צפוי הפעם להשתדרג משמעותית ולקבל תיק בכיר.

זאב אלקין – האיש שהיה ללוליין פוליטי עת ניווט בהצלחה את הקואליציה תוך שהוא נזהר 'שלא להפסיד לעולם' בהצבעה כלשהי, ימצא את עצמו, סביר להניח, במקום של כבוד ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. גם התפקיד שיקבל יהיה בהתאם. המעניין הוא כי אלקין השכיל לשמור, מחד, על ערכי הימין, גם כשנאלץ לעמוד מול נתניהו (חוק ההסדרה, לדוגמה), מאידך, תמיד הצליח בסופו של יום 'להסתדר' וליישר קו עם הראש.
.
דני דנון – גם דנון עשוי להשתדרג משמעותית בכנסת הבאה מבחינת הדרוג, בתקווה שנתניהו יתגמל אותו בהתאם על אף שהוא מציג גישה ימנית שלא תמיד אהובה עליו. דנון ייזכר תמיד על ידי חברי הליכוד כמי שחסם לאהוד ברק את השריון בליכוד, ולא דבר קטן הוא בעיניהם.
דנון גם השכיל ליצור קשרים מעניינים עם גורמים רפובליקנים בארה"ב, את חלקם אף הביא לכנסת, וביניהם מיק האקבי, שרה פיילין וגלן בק. במקרה בו ינצח מיט רומני את הבחירות דני דנון יהיה אחד מהמנצחים הישראלים של העסק.

בני בגין – התלבט באם לרוץ הפעם לפריימריז, אך לאחר מסכת שכנועים מצד ראש הממשלה הודיע כי יצטרף, אך בחירתו לרשימה אינה מובטחת.

ציון פניאן – האיש שהתרחק מזרקורי התקשורת מוצא עצמו מתקשה להתמודד עם הפריימריז. למרות תמיכתו של חיים כץ, איש הקולות ואיש השטח, לא ברור אם יצליח להתברג לרשימה הארצית.

חברי כנסת שסיכוייהם להשתלב ברשימה אינם גבוהים הם כרמל שאמה-הכהן, מיקי איתן ודן מרידור, אם כי תמיד תיתכנה הפתעות ועד שלא נסגר, לא נסגר.

אבי דיכטר – השר להגנת הסביבה ומי שערק לשורות הליכוד היישר מ'קדימה'. סיכוייו להשתלב ברשימה לא גבוהים.

העשיריות והרשימות

נעבור לרשימות עצמן, את רשימת הליכוד נחלק למספר חלקים:

המקום הראשון הוא המקום היחיד עליו לא נאבקים. זהו המקום השמור כלאחר כבוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. אבל כאן מסתיימות ההבנות השקטות ומתחיל הקרב האמיתי.

מכאן והלאה, עבודה קשה על כל מקום ומקום. מטבע הדברים יעשו 'הבכירים' הכול כדי שלא להישאר מחוץ למקומות היוקרתיים, 1-5. עבורם זה גורלי ביותר, גם אם אנחנו לא תמיד נזכור מי נמצא איפה כמה ולמה. על המקומות הללו ירצו להתחרות רובי ריבלין, גדעון סער, גלעד ארדן, סילבן שלום, ישראל כץ ואולי גם בוגי יעלון או חיים כץ. ולכו תדעו מי עוד חולמים עליהם...

להלן הכללים:

מקומות 2-10:
דרישות מינימום: מינימום 30 אלף קולות.

מקומות 10-20:
דרישת מינימום: 15 אלף קולות.

שרי הליכוד, סביר להניח, ישתחלו ברובם אל החמישייה הראשונה, כך גם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין. מאחר ואין בה מקום לכולם בודדים מהם יזלגו לעבר המקומות האחוריים יותר של העשירייה הראשונה. אולי משפיל עבורם, אבל בהחלט מותיר להם סיכויים טובים לקבל תיק בממשלה הבאה.

למען האמת נתניהו אינו מחויב לאייש תיקים על פי דירוג הרשימה, ולא העובדה לפיה השיג חבר דילים 'טובים' היא שתהפוך את נתניהו לעבד שחייב למלא את רצון החבר לתיק בכיר כזה או אחר.

בין חברי הכנסת שיש להם סיכוי כלשהו להשתחל לעשירייה הראשונה נמצאים חיים כץ, אופיר אקוניס, זאב אלקין, דני דנון. כל השאר ייאלצו לשמוח במקומם בעשירייה השנייה. אחרי הכול יש גם תפקידי סגני שרים ויו"ר וועדות.

נעבור לעשירייה השלישית, שברור שפותחת במספר 21 אך כלל לא ברור היכן מסיימת. נכון להיום מורים הסקרים על 27-28 מנדטים לליכוד, מה שמותיר רשימת המתנה מהמקום ה-29. במקום ה-30 – מקום שמור לעולה חדש.

העשירייה 'מוקדשת' לנציגי המחוזות והמגזרים, דרישת מינימום: 1,000 עד 10,000 קולות, תלוי במחוז או במגזר. המצביעים הינם תושבי המחוז בלבד למחוזות, למגזרים אישה חדשה ודרוזים רשאי כל מתפקד להצביע. המקום ה-24 שמור לאישה חדשה. בין המתמודדות הבולטות קטי שטרית, ראש מטהו של שר החינוך גדעון סער, פעילה חברתית מהעיר בית שמש וקרן ברק, לוביסטית.

נציג המיעוטים - צפוי כאמור להיות מאויש בידי איוב קרא.

ומה יקרה במחוזות?

על פי המסתמן זהו סדר המחוזות: מחוז השפלה מוביל במקום הראשון עם 22,257 מתפקדים
מחוז דן עם 13,310 מתפקדים, מחוז גליל ועמקים עם 12,954 מתפקדים, מחוז הנגב עם 11,681 מתפקדים, מחוז ירושלים עם 11,466 מתפקדים, מחוז תל אביב 10,857 מתפקדים, מחוז חיפה עם 10,564 מתפקדים, מחוז מישור החוף 10,284 מתפקדים, יש"ע 7568 מתפקדים, מועצות אזוריות 6,699 מתפקדים.

הנתונים יכולים כמובן להשתנות במידה ויהיו שינויים בספר הבוחרים שייסגר כאמור ב-25 לחודש.

ויש גם הבטחות ייצוג:

לנשים שמורים המקומות העשירי, ואם לא מתברגת אישה לאחד מהמקומות 1-10 מוצנחת לשם אישה מהמקומות הבאים ברשימה, ובמקום העשרים – אם לא התברגה אישה לאחד מהמקומות 11-20.

לעולים חדשים שמור המקום ה-21, אם וכאשר לא השתבץ בכוחות עצמו נציג העולים במקומות קודמים ברשימה. מאחר וסביר להניח שזאב אלקין ו/או יולי אדלשטיין ימוקמו במקומות גבוהים הרי שהסיכוי למימוש הבטחת הייצוג לעולים קלוש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!