מפלה • השופט: בית הכנסת 'הליגמן' ליורשי המייסד
בפסק-דין מחולל סערה, קבע בית משפט: בית הכנסת 'הליגמן' יופקע לטובת משפחת המייסד • המבקשים, רב ועמותת בית הכנסת, חויבו בהוצאות משפט • מתפלל: שערוריה
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- ג' חשון התשע"ג
- 43 תגובות
הכנסת ס"ת בהליגמן. צילום ארכיון: אלי קובין
המאבק שהתנהל בשנים האחרונות על השליטה במבנה בית הכנסת 'הליגמן', הממוקם במרכזו של רחוב רבי עקיבא בבני-ברק, הגיע אתמול (ה) לסיומו: בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את תביעת רב בית הכנסת, הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ ועמותת בית הכנסת נגד בני משפחתו של מייסד בית הכנסת, שהביעו רצונם להפקיע את בית הכנסת ולהקים מעליו בניין מגורים.
בית הכנסת הוקם בעקבות מותו של מרדכי הליגמן ז"ל בתאונת-דרכים. אז רכש אחיו המנוח, יהושע הליגמן ז"ל, את חלקת המקרקעין הממוקמת ברחוב רבי עקיבא 97, ייסד עליה את בית הכנסת, ואף קבע את מקום מגוריו בסמיכות.
כשנפטר, בגיל 85, הותיר אחריו שתי בנות - רחל רים ונלי ולרשטיינר. בשנת 2007 נפטרה המנוחה רחל רים ז"ל וצו ירושה על עזבונה ניתן ללא התנגדות. בשנת 2009 נפטרה אחותה וצו קיום צוואה ניתן ללא התנגדות, לפיו ירשו שתי בנותיה את נכסי הנדל"ן.
ב-1935 הוגש דיווח על הקמת אגודה עותומאנית לבית הכנסת, בה היו חברים יהושע ז"ל - כיו"ר, סבו של המבקש ואביו של הגר"נ קרליץ, הרב נחום מאיר קרליץ - כגזבר, ויחזקאל ולרשטיינר כחבר ועד. האגודה נמחקה היות והבקשה לא הוגשה כדין, ורק בינואר 2011 הוגשה בקשה לרישום עמותת בית הכנסת מרדכי הליגמן.
כאמור, בשנים האחרונות מבקשים היורשים של שתי הבנות להפקיע את מבנה בית הכנסת ולהקים במקום בניין מגורים. בשנה שעברה הגיע הגר"נ קרליץ להעיד בבית משפט על השתלשלות העניינים.
בית המשפט דחה אתמול את התביעה נגד בני המשפחה, וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפטיות בסך 15 אלף שקלים. בין הטענות, בשלהן נדחתה התביעה, נטען כי אין לראות את עמותת בית הכנסת כהמשך של האגודה העותומאנית.
"רוצה לומר", כתב השופט אבי זמיר בהחלטתו, לאחר שחקר את נושא ההקדש של בית הכנסת. "העובדה שנכס נועד לשמש כבית תפילה לשנים וקרוי על שמו של אדם - איננה מחייבת את המסקנה כי בעליו הועיד אותו להיות הקדש".
אחד המתפללים אומר ל'בחדרי חרדים': "זהו יום שחור לתושבי בני-ברק, היורשים נלחמו ברצונו של המייסד ז"ל. אם דבר כזה היה קורה באירופה כל העיתונות הייתה רועשת על הפקעת בית הכנסת".
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי גבאי בית הכנסת מתכננים במהלך השבוע הקרוב לעלות לבתיהם של גדולי ישראל ולהיוועץ עימם כיצד להמשיך ולנהל את המאבק.
בית הכנסת הוקם בעקבות מותו של מרדכי הליגמן ז"ל בתאונת-דרכים. אז רכש אחיו המנוח, יהושע הליגמן ז"ל, את חלקת המקרקעין הממוקמת ברחוב רבי עקיבא 97, ייסד עליה את בית הכנסת, ואף קבע את מקום מגוריו בסמיכות.
כשנפטר, בגיל 85, הותיר אחריו שתי בנות - רחל רים ונלי ולרשטיינר. בשנת 2007 נפטרה המנוחה רחל רים ז"ל וצו ירושה על עזבונה ניתן ללא התנגדות. בשנת 2009 נפטרה אחותה וצו קיום צוואה ניתן ללא התנגדות, לפיו ירשו שתי בנותיה את נכסי הנדל"ן.
ב-1935 הוגש דיווח על הקמת אגודה עותומאנית לבית הכנסת, בה היו חברים יהושע ז"ל - כיו"ר, סבו של המבקש ואביו של הגר"נ קרליץ, הרב נחום מאיר קרליץ - כגזבר, ויחזקאל ולרשטיינר כחבר ועד. האגודה נמחקה היות והבקשה לא הוגשה כדין, ורק בינואר 2011 הוגשה בקשה לרישום עמותת בית הכנסת מרדכי הליגמן.
כאמור, בשנים האחרונות מבקשים היורשים של שתי הבנות להפקיע את מבנה בית הכנסת ולהקים במקום בניין מגורים. בשנה שעברה הגיע הגר"נ קרליץ להעיד בבית משפט על השתלשלות העניינים.
בית המשפט דחה אתמול את התביעה נגד בני המשפחה, וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפטיות בסך 15 אלף שקלים. בין הטענות, בשלהן נדחתה התביעה, נטען כי אין לראות את עמותת בית הכנסת כהמשך של האגודה העותומאנית.
"רוצה לומר", כתב השופט אבי זמיר בהחלטתו, לאחר שחקר את נושא ההקדש של בית הכנסת. "העובדה שנכס נועד לשמש כבית תפילה לשנים וקרוי על שמו של אדם - איננה מחייבת את המסקנה כי בעליו הועיד אותו להיות הקדש".
אחד המתפללים אומר ל'בחדרי חרדים': "זהו יום שחור לתושבי בני-ברק, היורשים נלחמו ברצונו של המייסד ז"ל. אם דבר כזה היה קורה באירופה כל העיתונות הייתה רועשת על הפקעת בית הכנסת".
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי גבאי בית הכנסת מתכננים במהלך השבוע הקרוב לעלות לבתיהם של גדולי ישראל ולהיוועץ עימם כיצד להמשיך ולנהל את המאבק.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 43 תגובות