את מי מעניין מי בראש המפלגה? • אוסדיטשר תוהה

בימים האחרונים נפלה החלטה כי מדינת ישראל הולכת לבחירות: פתאום צצים להם מכל עבר מועמדים אשר מבטיחים, כי הם, ורק הם, יושיעו את המדינה ובלעדיהם המדינה הולכת לאבדון, כך ממש!

יתירה מכך, כל מתמודד "סוחב" אחריו עדת מעריצים אשר הולכת איתו לכל מקום. במידה ויש מצלמה בסביבה, המעריצים מתעוררים ומנסים בכל כוחם להוכיח כי כוחם במותניהם.

התנהגות זו, של הערצה למועמד זה או אחר על פי אופיו או הכריזמה האישית, גובלת בעיוורון. באופן פרדוקסאלי אותם תומכים לא מתעניינים בדעותיו של אותו מועמד כי אם באופיו וכושר מנהיגותו, דבר חשוב אבל שולי לאידיאולוגיה באמצעותה הוא יוביל את המדינה.

חשוב לציין כי במדינת ישראל, חברי המפלגות מתווים את דרכם או לחילופין כפי שקורה במגזר החרדי - הרבנים מתווים את הדרך לנבחרי הציבור כאשר ברור כי חשוב לבדוק מהו המצע של המפלגה ומה החזון שלה ולא מי עומד בראש אותה מפלגה.

לו יצויר לדוגמא כי הנשיא קלינטון היה יכול באיזה שהיא קונסטלציה חוקית להתמודד בבחירות הבאות והיה זוכה בהן, האם לאור בחירתו נהפוך למעצמה עולמית, האם הכלכלה תהפוך לכלכלה האמריקאית? האם המזרח התיכון יהפוך לאמריקה? בוודאי שלא!

על כן אך ברור ש'עולם כמנהגו נוהג' ובחירתו של מועמד כזה או אחר לא תשנה את מצבינו כאשר התקווה כי אותה מפלגה אשר משנתה הסדורה תהיה הטובה יותר למדינת ישראל תזכה במספיק מנדטים על מנת שתוכל לנסות להתוות את הדרך לא בגלל נחמדותו או כושר ההתבטאות של נציג כזה או אחר, אלא, בעיקר בגלל המצע והאידיאולוגיה הטובים ביותר למדינת ישראל.

"היום זה אחרי הבחירות"

בעניין הבטחות טרם הבחירות, נזכרתי בבדיחה הבאה:

פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמים. המלאך גבריאל פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..."

גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת למטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס ורואה את חבריו משחקים במגרש גולף ירוק. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף.

בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו הסטרא אחרא מבלה איתם, מצחיק אותם, בקיצור: בילוי לא נורמלי.

למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן והוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה.

לאחר יום, שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?".

"כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום !".

הם יורדים למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום.

הדלתות נפתחות, שתי ידיים מושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק והחברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. בא הסטרא אחרא, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל.

"מה קרה למגרש גולף ולמסעדות?" שואל הפוליטיקאי. עונה לו הסטרא אחרא: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!