היו נכונים ליום הזה • שו"ת מיוחד

לקראת יום 'מתן תורה' להמוני לומדי התורה נכנסו ראשי 'איגוד בני התורה' דורשי ה' אל מעונו של ראש ישיבת "חזון עובדיה" ומחבר ספרי 'ילקוט יוסף' הגר"י יוסף, ובפיהם שאלות ובקשה להדרכה בדרכי הלימוד. השיחה במלואה תתפרסם במוסף התורני של עיתון יום ליום - 'עונג שבת' לקראת חג השבועות

שאלות שנשאלו מבני הישיבות הקדושות בעניינים שרבים מבני העלייה נבוכים בהם. הגר"י כמי שגם גדל בביתו של גדול הדור, ראה את הדרך ואת המסלול. את עמל התורה וקנייניה בהתגלמותם והאזין לשאלות תוך שהוא מדגיש, שגדולי ישראל לא הרבו דברים אודות דרך הלימוד היות והעיקר הוא הלימוד עצמו, וכששקועים בלימוד, בודאי גדלים בתורה וביראה.

עם זאת נאות והעניק משלו ומשל אביו הגר"ע יוסף שליט"א עצה והכוונה בדברים שהדור צריך להם בעניינים אקטואליים ומרתקים.

לימוד בחברותא - חובה?

• מי שמרגיש שלומד טוב יותר לבד, האם בכל זאת עליו ללמוד בחברותא?

הנה בגמ' ברכות (סג:) אמרו, חרב על שונאיהם של ת"ח שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין. ובנדרים (כב:) כל הכועס משכח תלמודו ומוסיף טפשות. ופירש המהרש"א שכוונת הדברים, היות והכעסן גורם שכל חבריו יתרחקו ממנו, ולכן משכח תלמודו ומוסיף טפשות, שהרי לומד יחידי. עכ"ד.

אולם העולם אינם נזהרים בזה, וגם הרי"ף הרא"ש והרמב"ם לא הביאו דבר זה להלכה. ורק בספר חרדים (בהקדמה כלל טז) כתב, שיש חיוב ללמוד בחברותא דוקא. גם המאירי שם כתב, לעולם יעשה אדם לעצמו חבר ללמוד תורה עמו, שאין הפלפול מצוי ליחידי אלא כשחברו מעוררו, והוא שאמרו אין התורה מתוקנת אלא בחבורה. עכ"ל. אולם שאר פוסקים לא הביאו דבר זה להלכה. ויש שכתבו, שכיום שיש ספרים אין קפידא, על פי מה שכתב רש"י (פ"א דאבות מ"ו), וקנה לך חבר, אמרי לה ספרים, ואמרי לה חבר ממש.

ומאידך נראה שכדאי מאוד שכל אחד יקבע לו זמן בכל יום ללמוד לבד, שאם יתרגל ללמוד רק עם חברותא, נמצא שכשאין חברו עימו, כגון בימי הפגרה - יהיה בטל מתלמודו, מאחר ואינו רגיל ללמוד לבד. ואמנם הלימוד בחברותא מחדד את ההבנה, בבחינת ותשועה ברוב יועץ. והכרנו בחורים שהתרגלו ללמוד תמיד לבד, ואף לא נשאו ונתנו עם חברים בלימוד, וטעו הרבה בסברות, והוא בבחינת 'ומתלמידי יותר מכולם'. ואמר לי מרן אאמו"ר שליט"א, שבהרבה תשובות ביביע אומר נשא ונתן בזמנו עם גדולי הדור הקודם, כמו הגר"ע עטייה, הגרצ"פ פראנק, הגר"י עדס, הגר"ג לפידות, הרב מטשעבין, ועוד ועוד, והקפיד שלא לכתוב תשובה בלא להתייעץ עם הגדולים. וכמה ממחברי זמנינו שאמנם יש להם בקיאות גדולה, אך אינם מתייעצים עם גדולים, לכן הטעות אצלם מצויה יותר.

לימוד בגמ' מבוארת או במשניות קהתי

• האם יש מניעה להשתמש ולהיעזר בגמרות מבוארות וכד', או שאף בסוגיות מוקשות צריך לעמול ולהבין לבד?

רק בעלי בתים או בעלי תשובה בתחילת דרכם שטרם מכירים את הדרך והסגנון של הגמ', יכולים להשתמש ולהעזר בגמ' הנזכרות. אבל כל בן תורה צריך לעמול להבין, וכמ"ש רש"י אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, ולא אמר שילמדו תורה, אלא עמל התורה, ועל עמל זה התורה הבטיחה את הברכות וח"ו ההיפך. ומי שעמל ומתייגע בהבנה, זוכה לכוין שמועותיו ולדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ בשום שכל והבנה.

אך הרגיל בשטחיות יטעה גם בהוראה הלכה למעשה. בצעירותינו מרן לא הרשה לנו לעיין במשניות קהתי, וביקש שנעמול להבין את המשנה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא. ואני מכיר אברכים שאינם עמלים בקושיות ותירוצים, וכותבים ספרים ליקוטי בתר ליקוטי, ועיקר לימודם הוא לימוד שטחי, ואין זו דרך הלימוד הנכונה, כי בן תורה צריך לעמול בעומק ביאור הסוגיות, בגדרי הדבר, ובחילוקים דקים.

לימוד הלכה: האם להסתפק במשנה ברורה או להעמיק עם הבית יוסף

• כמה זמן צריך בחור ישיבה להשקיע בלימוד ההלכה, אחר שבחלק מהישיבות יש סדר רק של חצי שעה, האם סגי בהכי? והאם עדיף להרבות בשולחן ערוך עם משנה ברורה, או ללמוד מעט לימוד המתבסס על הבית יוסף.

נראה שיש לחלק את לימוד ההלכה לב' חלקים. בבוקר אחר התפילה ילמד קיצור הלכות מעשיות, כדי שלא להכשל בהלכות ברכות שבת וכד'. ובלילות אחרי שעות הסדרים, וכן בער"ש שבתות ומועדים, יעסוק בלימוד הב"י במתינות, וכל גמרא שהב"י מזכיר יפתח אותה וילמד הענין, ואחר שמסיים הסימן ילמד ש"ע ונושאי כליו, ואחר כך משנ"ב, ולבסוף ספרי הפוסקים הספרדים, כמו ברכ"י בא"ח כה"ח הליכו"ע וילקו"י. כי בכמה מקומות המשנ"ב לא נחית לכתוב הדין להולכים בשיטת מרן. וכדאי מאוד שגם בחורים מהקיבוץ יקבעו זמן ללמוד ב"י אחר הסדרים כל אחד לפי יכולתו. לא צריכים לחכות לאחר החתונה כדי ללמוד בית יוסף. ובתנאי שזה לא יהיה על חשבון סדרי הישיבה.

ואמנם, צריך לידע, כי בתחילת לימוד ההלכה, חבל על הזמן לבזבז בחיבורים של מחברי הזמן, והנכון ללמוד רק בספריהם של גדולי הדור, או בספרים ההולכים על פי גדולי הדור. שחכמה יש כאן, זקנה יש כאן (ברכות לט.). ועיין בשו"ת שארית יהודה (בנו של הרב בית שערים, סימן קטז) השיב לשואלו, והנך רואה שכל דבריך מופרכים, וכולו קמשונים, וזה גורם לך שאתה עוסק הרבה במחברים צעירים בזמנינו, ותמה אני עליך הלא ה' נתן לך חכמה להבין ולהשכיל, ומה לך אצליהם, כלך אצל גפ"ת וש"ע, אז תשכיל בתורת ה' ותהיה לאילנא רברבא, ע"ש.

אלא שאמנם אחר שילמד הסוגיא בגפ"ת ובבית יוסף, ש"ע ונושאי כליו, ובספרי השו"ת המפורסמים, אדרבה טוב ונכון שיעיין גם בספרי אחרוני זמנינו, אולי יוסיפו לו סברא או ראיה, ועל כגון זה יש להמליץ ותשועה ברוב יועץ. וכך היא דרכו של מרן אאמו"ר שליט"א. אך יבדוק היטב במקורות כל הלכה, ולבדוק הסברא להיכן נוטה, ולא לסמוך על מה שרואה נדפס מקרוב. [ובדרך מליצה אמרו, 'מים אחרונים חובה', ואין מים אלא תורה, וכאשר מעיין באחרונים מתחדשים לו סברות או ראיות שלא עלה על לבו].

לימוד תנ"ך כמה ואיך?

• כמה זמן ביום צריך בן ישיבה להקדיש ללימוד התנ"ך, אם בכלל?

בצעירותינו קיבלנו מכתב לישיבה ממרן אאמו"ר שליט"א, שכתב לנו בכתב ידו דרך בלימוד, [המכתב התפרסם בקובץ חזון עובדיה]. בו הוא כותב שכדאי להניח תנ"ך ליד המטה, ולקרוא תנ"ך בכל לילה קודם השינה כעשרים דקות. למרן שליט"א יש בקיאות מדהימה בכל התנ"ך. וזכורני לפני קרוב ל-50 שנה, כשהיה חידון התנ"ך העולמי, ונבחר הג"ר יחיא אלשיך זצוק"ל לחתן התנ"ך, ובבית כששמע מרן שליט"א את השאלות, היה עונה מיד בציטוט הפסוקים מהתנ"ך.

לימוד מוסר מה הגדרים והכלל בדבר

• בחשיבות לימוד מוסר - אין חולק, אלא ששאלו, האם יש חשיבות בלימוד ספרי מוסר מהקדמונים או להעדיף ספר שמחזק אותו יותר, אף שהוא לאחד מבן דורנו?

כשנפתח הכולל חזון עובדיה בשנת תשל"ג, רצינו שיהיה סדר מוסר רבע שעה לפני מנחה, ורבע שעה לפני ערבית, היה חכם אחד שטען שמי שלומד דקדוק ההלכה אינו צריך מוסר. ניגשנו למרן אאמו"ר שליט"א, ולאחר ששמע אותנו קבע, שצריך סדר מוסר גם בכולל. אברך או בן תורה שלומד מוסר הוא בן תורה אחר לגמרי ממי שלא לומד מוסר. ניתן לראות הבדל גדול בין תלמיד חכם שמקפיד על לימוד מוסר, למי שאינו מקפיד. והנכון ללמוד בספרי מוסר שמחזקים אותו ומביאים אותו לידי חשבון נפש, ענוה ומדות טובות. כמו מסילת ישרים, ארחות צדיקים, פלא יועץ, חוסן יהושע, שערי תשובה, וכדומה. וכל אחד יבחר למה לבו נמשך

לימוד ליל שישי

• מהו הנכון לגבי קיום "משמר" בליל שישי, על חשבון סדרי הישיבה שלמחרת?

כשיש סדרים בישיבה, אסור לבן תורה לעשות "משמר", כי הוא נמצא במסגרת המחייבת, וחייב ללמוד בסדרים לחזק את האווירה בבית המדרש, ואינו חי לעצמו לעשות ככל שלבו חפץ. רק אם הוצרך לעיין או לכתוב באיזה נושא באופן נדיר ביותר, רשאי לעשות משמר.

להשכים ללימוד או להישאר מאוחר? ותפילה בנץ לבני הישיבות?

• האם עדיף לישון מאוחר ולהתמיד בלימוד, או להשכים ולהתפלל עם הנץ?

ברור שיש חשיבות ומצוה מן המובחר להתפלל עם הנץ, כמבואר בש"ע סי' פט. אבל בן תורה אם יקום להתפלל בנץ, הרי שבמהלך הסדרים יהיה עייף וילמד כשראשו כבד עליו, ובלא עומק ההבנה, ויצא שכרו בהפסדו, ולכן כיון שתפילה עם הנץ אינה מעיקר הדין, עדיף יותר להתמיד בלילה, ויקום להתפלל אחר הנץ, ובלבד שלא יעבור זמן ק"ש.

לפני מספר שנים היה אצלנו ב'חזון עובדיה' בחור שהיה שקדן עצום ולומד עד סמוך לנץ, והיה מתפלל חוץ לישיבה עם הנץ, וישן מעט, ומגיע לסדר א'. מרן שליט"א אמר לנו, כי אין דעתו נוחה מהנהגה זו, כי התפלה בישיבה ברוב עם היא מחובתו של כל בן תורה הנמצא במסגרת. ולכן יתמיד בלילה עד שעה 2-3 ילך לישון כדי שיוכל לקום להתפלל בישיבה, וינוח בצהרים מעט, ולא ירבה בשינת הצהרים. וראה בהליכות עולם (ח"א עמ' מד), שעדיף להישאר ללמוד בלילה עד מאוחר, וכפי שכתב רש"י (יומא כב.): שאני מגנא ממיקם, נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו בתחילת הלילה, מלילך לישון עד סוף הלילה, להיות עומד בהשכמה וכו'.

כתיבה וסיכום של הגמרא

• הגר"ע יוסף, מחזק תמיד בחשיבות ה"כתיבה" - ומובן שזה אכן מביא סיפוק בלימוד, השאלה אם יש עניין גם בכתיבת סיכומים על הגמרא, או שכל הכתיבה צריכה להתרכז לכיוון של 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'?

בתחילה מסכמים את השיעורים, ולבסוף מגיעים גם לחדש חידושים, העיקר להתרגל לכתוב. וכדאי ונכון מאוד שכל בן תורה ירגיל עצמו לכתוב, וראה באורך ב'אגרת לבן תורה' מה שכתבנו בערך וחשיבות הכתיבה. וכפי שיעץ מרן שליט"א ב"כנס בני התורה": 'תעשו לכם מחברת, ותכתבו כל דבר חידוש שאתם שומעים, תחלקו לפי ענינים, אורח חיים, יורה דעה, חידושי מוסר וכן ע"ז הדרך'.

עזיבת הטלית בשחרית

• לצערנו ישנם היום בחורי ישיבות, שמזלזלים במסורת שלנו, ומתעצלים להתעטף בטלית בשחרית, כמנהג בני אשכנז שאינם נשואים. מה יש לומר להם?

ראה בילקוט יוסף על הלכות ציצית שהארכנו לחזק את מנהגינו, ולא יבוש מפני המלעיגים עליו. וזכורני כשלמדנו בישיבה אשכנזית, היו כמה בחורים ספרדים שלא התעטפו בטלית גדול בתפלה, ותפסנו בדרך השכנוע וב"ה שמעו וקיבלו, וגם הם קיימו בעצמם ויגבה לבו בדרכי ה'. ואחינו האשכנזים אדרבה מעריכים ומוקירים דוקא את אותם שמכבדים את מסורת אבותם, שהרי רוב ככל המנהגים של הספרדים יסודם בהררי קודש, ובאו מגדולי הדורות, ולא ח"ו מהמון העם. ומלבד זאת כבר ידוע מה שכתב המשנ"ב עצמו (בסו"ס יז ס"ק י), לתמוה על מנהג זה, וכתב, הוא דבר תמוה, דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית?

עיתון לבן תורה?

• התרבו היום שבועונים חרדיים, וישנם הרבה בחורים ואברכים שקוראים בהם, וסבורים שאין בכך כלום, יורנו הרב אם אכן יש מניעה?

מרן אאמו"ר שליט"א, אמר לי, שעד גיל 30 לא ראה צורת עיתון, כי אם מכניסים לראש דברים אחרים, זה בא על חשבון הריכוז והשקיעות בלימוד. בן תורה צריך להימנע מלקרוא עיתונים או שבועונים למיניהם, וראשו ורובו צריך שיהיה מרוכז רק בענייני הלימוד, כי אם לא עכשיו אימתי. וזוהי התקופה היפה ביותר של הבחורים להתעלות בתורה וביראה, ויצר הרע מפתה בן תורה לקרוא שבועונים חרדים, ועל המשגיחים והרמי"ם בישיבות הקדושות להסביר לבחורים ולבאר להם שאין זה נכון להכניס עיתונים כאלה לישיבה, ובפרט שיש שבועונים שנכשלים בביזוי תלמידי חכמים ברמזים, וגם השומע נתפס על כך. אומנם כמובן שאין המדובר על כגון 'עונג שבת' שהוא אכסניה של תורה ויראה וידוע שמרן אאמו"ר שליט"א חיזק ידי העורכים במכתב מיוחד שבו כתב שתפקידם גדול להעניק לבני הישיבות את השאיפות הגדולות בהכירם להם את גדולי הדורות הקודמים של רבותינו מאורי המזרח ואת המעשה אשר יעשון בעקבותיהם.

תודה לאתר צעירי ש"ס על הבאת החומר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!