יש בחירות • המרוויחים, המפסידים ומה שביניהם

עם כל הכבוד להצהרות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי ממשלתו הולכת למלא את ימיה, בשעה 20:00 הוא נאלץ להודות בטעותו קבל עם ומיקרופונים - ולהכריז על הקדמת מערכת הבחירות.

מפתיע? למען האמת, לא ממש.

היה זה ב-6 במאי, י"ד בסיון, כאשר עמד נתניהו מול חברי הליכוד ותינה בפניהם את הסיבות שהביאו אותו למסקנה שצריך להקדים את הבחירות. למחרת עמלה הכנסת על אישורו של החוק לפיזור הכנסת, ולכאורה הכול כבר הבשיל לכדי הקדמת בחירות. חילוקי הדעות העיקריים נסבו סביב מועדן: אלול, תאריך שהציק למפלגות החרדיות, או קצת אחרי.

למעשה, המסקנות שהביאו את נתניהו 'אז' להקדים את הבחירות הן אלו שמביאות אותו להקדימן כעת. התקציב הדו-שנתי מסתיים, ויש להחיל תקציב חדש, קשה, כואב וחותך – אז למה לו להיגרר לסאגה שכזו ולהשניא את עצמו על העם הנאנק מול המצרכים בסופר השכונתי או לנוכח המונה במשאבת הדלק? שהרי, גם אם יצליח לבצע קסם ולהעביר 'תקציב אחראי' - מה ירוויח? עוד שלושה-ארבעה חודשי שלטון?

עוד בנושא:
• "בחירות תוך 3 חודשים" • המערכת הפוליטית גועשת

אחרי הכול, סיומה של שנת 2013 מחייב עריכת בחירות על פי חוק, יהיה אשר יהיה. ניהול מושב קיץ על רקע מערכת בחירות קריבה זהה לניהול מופע חיות בקרקס - כל מפלגה תנסה למשוך לעצמה הישגים.

ליברמן היה מנסה, מן הסתם, להעביר חוקים אנטי-דתיים כדי להשלים את כל מה שלא הצליח במושבים קודמים; ש"ס ויהדות התורה ינסו ליצור, להשיג ולהציג הישגים כספיים - יש מאין או יש מיש; שטיניץ ופקידיו הנאמנים יניחו אצבעות על הסכר המתפרץ והולך. מה שאומר כי מושב החורף, בכל מקרה, יהיה סוף שלטונו הנוכחי של ביבי.

אז למה שלא להקדים במעט ולקבל מערכת בחירות קצרה על רקע 'נקי'?

חלום 30 המנדטים

אין חולק על כך שצירופה של קדימה לממשלה, למחרת הלילה ההוא בו לא אושר לבסוף פיזורה של הכנסת, היה תאונה מצערת לכל המשתתפים. אם חשב ביבי לקבל 'מופז חלש' ולנווטו כבובה על חוטים, עד מהרה הבין וקלט כי מאחורי מופז עומדים כוחות חזקים שלא יניחו לו להתקפל.

ליאור חורב הניח עליו את יוקרתו, ח"כ יוחנן פלסנר בנה עליו את עתידו, ובקיצור, מופז לא התנהג כמי שמוכן להגיע לפשרות ולהסדרים, כדי להגיע להישג של 'חוק טל משופר שעבר פה אחד ב-94 קולות, ואל תאשימו את ביבי, כ-ו-ל-ם היו בעד'.

עד מהרה נאלץ ראש הממשלה לארוז את ועדת פלסנר ולפרקה לגורמים, ובהמשך לאמץ את הדו"ח של הוועדה שפוזרה ולנסות לאחות קרעים באמצעות השר משה (בוגי) יעלון, ושוב לפזר את המשתתפים ולהודות בכך שאין פתרון. בלית ברירה נדחף מופז החוצה, אחרי שאכל את הדגים המסריחים גם שילם את מחירם המלא. הוא התבזה, התרסק בסקרים, אבל יחד עמו דרדר גם את נתניהו - אם כי בעוצמה פחותה בהרבה.

כעת, כשהוא חפץ בכל מאודו להשיג 30 מנדטים בבחירות - אך ממש לא בטוח שכך יקרה, נאלץ נתניהו לפתוח מערכת בחירות שאיש אינו יודע כיצד תסתיים. לכולנו זכור בטחונו המלא של ראש הממשלה יצחק שמיר שהקדים בחירות ב-92' ומצא עצמו מרוסק מול יצחק רבין, כשהוא משליך על הדרך לפח האשפה ההיסטורי את 15 שנות שלטונו של הליכוד. איש אינו מבטיח לנתניהו כי לא יעבור טראומה זהה. ובאשר לתוצאות הקלפי - אפילו לנתן אשל, הלוליין הפוליטי שלו, אין מתכון המבטיח ניצחון.

הצרות של החרדים

כדי ליצור מצג של 'עשיתי הכול כדי לנסות ולהשיג תקציב', ולגזור קופונים מקהל המרכז של מדינת ישראל, זימן אליו נתניהו את ראשי סיעות הקואליציה.

תחילה הזמין את קודקודי ש"ס. יו"ר התנועה, שר הפנים אלי ישי, הבהיר כי לא ייתן ידו לגזירות תקציביות שיכללו קיצוץ בקצבאות ילדים. נתניהו רשם, הוציא הודעות לעיתונות, וגיחך בסיפוק.

זה בדיוק מה שרצה לשמוע. זה גם מה ששמע מקודקודי 'יהדות התורה', יו"ר ועדת הכספים משה גפני וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 'לא לקיצוץ בקצבאות'. כמה יפה ללכת למערכת בחירות תחת הכותרת של 'כל-כך רציתי להשיג תקציב מאוזן, אבל החרדים דאגו לילדיהם הרבים'. ככה משיבים מלחמה שערה ליאיר לפיד. 'כדי שלא לקצץ לשכבות החלשות, וכדי שלא להיכנע לסחיטות החרדיות, העדפתי להכריז על בחירות', יגיד ביבי, ויקצץ אגב כך מעט בכנפיה של הכוכב החברתי - יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ'.

והחרדים, למה להם בחירות עכשיו? צרותיהם של גפני את מקלב יהיו גדולים מבית, צרותיו של ישי מהקבלן 28 (אריה דרעי, זוכרים את ראיון החג בו סיפר על רוח השליחות החדורה בו?) עצומות – וכי לא כדאי להם לעצום עיניים ולהסכים לקיצוץ כזה או אחר במחיר של שרידות פוליטית?

"ביבי לא באמת רצה לשמוע את דעתנו על הקיצוץ, השיחה הייתה מהשפה ולחוץ, נראה היה שכל כולה במטרה 'לסובב' אותנו ובעיקר את התקשורת", צייר בפני אחד מהמשתתפים את תחושותיהם. "מנוי וגמור עמו להכריז על בחירות, וכל השאר אינו אלא הצגה אחת גדולה", אמר לי אחר.

ביבי מחכה לרומני

רגע לאחר שיכריז נתניהו את הכרזתו, שתלווה מן הסתם בסיום חקיקת החוק לפיזור הכנסת שתתקיים כבר ביום שני הקרוב, תיפתח מערכת בחירות לא פשוטה. ברקע תככב מערכת הבחירות האמריקנית. נצחונו של ברק אובמה יקצץ, מן הסתם, מניצחונו של נתניהו. נצחונו של מיט רומני עשוי לשפר את מצבו.

ברקע יככב גם האיום האיראני עליו הרבה ביבי לדבר (ומה עם הקו האדום המשורטט כל-כך יפה בלורד אדום? הוא ימתין עד לאחר סיומה של מערכת הבחירות והרכבת הממשלה? ללורד האדום פתרונים). ברקע יעמוד גם חוק טל, התכופפות נתניהו כלפי החרדים כפי שתצייר זאת התקשורת (אז נכון, קצבאות רצה לקצץ להם, אבל מה עם הבחורים שממשיכים ללמוד תורה בעידודו של ביבי? מרואיין מבוקש: יוחנן פלסנר ו/או יאיר לפיד). ברקע יעמוד גם מחיר הדלק, המע"מ שגאה בפתע פתאום, ומצב האבטלה. כמה פעמים יוכל ביבי לחזור על מנטרת ה'רק שלא נהיה כמו יוון'?

אל תאמינו להצהרות הפוליטיקאים שהם שומרים לכם בכל הכוח על קצבאות הילדים שלכם. לא זו האמת. איש לא נתן להם בחירה חופשית בנידון, השתמשו בהם כמו שמשתמשים בכלים חד-פעמיים שנועדו לזורקם לפח האשפה. אילו רק יכלו היו חורקים שיניים ומוותרים. זה בדיוק מה שהם יעשו אם וכאשר יהיו חלק (סרח עודף?) בממשלתו הבאה של ביבי או בממשלתה הבאה של יחימוביץ' - יסכימו לקיצוצים, כואבים ככל שיהיו.

כי אחרי הכול מישהו צריך לשלם פה את מחיר הגירעון, ואל תצפו מראש ממשלה שאינו חלק ממפלגה חרדית לדאוג לנו יותר ממה שהוא דואג לעם הבוחר בו. ביבי רוצה בחירות. אין לו שום טעם בדחייתן בעוד אי אלו חודשים, וכל השאר היסטוריה.

במשרדי המפלגות השונות כבר טורחים להכין את הג'ינגלים של מערכת הבחירות הקרבה והולכת. צפו לסיפורי אלף לילה ולילה על מה שכל אחד מהם עשה למען העם אשר בשדות, הכינו את תעודות הזיהוי, ותתכוננו להצביע. ולהשפיע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!