ממשיך להפיץ אור • הגאון רבי שמחה שיינברג

פטירתו בשנה שחלפה של זקן ראשי הישיבות הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל - ראש ישיבת 'תורה אור', הותירה חלל עצום בישיבה השוכנת ברחוב הרב סורוצקין 3 בירושלים.

מספר פעמים ביום היה מגיע הרב שיינברג לישיבה.

הישיבה היתה משאת חייו. עיקר עולמו היו התפילות והשיעורים בישיבה ותלמידיו הרבים שהיו לו כבנים.

במשך עשרות שנים היה ידוע כי הגרח"פ זצ"ל מכתת את רגליו לרחבי תבל כדי להחזיק את הישיבה, כאשר לצידו תמיד היה מצטרף בנו יחידו הגאון רבי שמחה.

במסע ההלוויה הכתיר הגאון רבי ישראל גנס - מראשי ישיבת קול תורה לצעירים ומרבני קרית מטרסדורף, את ר' שמחה ל'ממלא מקום' והכריז כי על פי רצונו של ראש הישיבה זצ"ל ימונה בנו הגאון רבי שמחה שיינברג לממלא מקומו בראשות הישיבה.

הוא ממלא את התפקיד בהצלחה גדולה.

כיום בישיבה מוסר רבי שמחה שיעורים ושיחות במקומו של אביו הוא מוסר את השיעור 'משנה ברורה' אותו היה מוסר אביו פעמיים ביום.

למעלה מ-700 אברכים לומדים כיום במוסדות ישיבת 'תורה אור', עוד מאות בחורים בישיבה הקטנה והישיבה גדולה וכן הישיבה של האמריקאים.

למעשה בשלש שנים האחרונות נפל עליו העול על כתפיו של רבי שמחה, מאז שלא נסע אביו לארה"ב ובדיוק אז החל המשבר בארה"ב, אך רבי שמחה לא נח ולא שקט ובכל השנה דואג להשיג למעלה מחמש מיליון דולר בשנה.

בו יחיד

הגאון רבי שמחה שיינברג, ראש ישיבת 'תורה אור' (73), נולד בארה"ב כבן יחיד לאביו הגרח"פ זצ"ל ולאמו הרבנית מרת באשע ע"ה.

בגיל 12 נשלח ללמוד בישיבת 'טלז' בקליולנד, לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת לייקווד אצל הגר"א קוטלר זצ"ל.

נישא לרעייתו רחל שתחי' לבית משפחת קסטן.

לזוג שנים עשר ילדים, חמשה בנים ושבעה בנות, בנו הגדול הוא הגאון רבי יעקב שיינברג, מראשי ישיבת תפרח.

את משפחתו גידל בבית קטן של שלשה חדרים והוא חי בצניעות ופשטות, למרות שהיה יכול לחיות בעושר וברחבות, מעולם לא נגע בכספי הישיבה.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד עם אביו בישיבת 'חפץ חיים' בארה"ב, שם שימש הגרח"פ זצ"ל כר"מ בישיבה.

מיום שאביו הקים את ישיבת 'תורה אור' בארה"ב, היה ליד ימינו.

לאחר מספר שנים עברה הישיבה לארץ הקודש וכאן שימש כר"מ בישיבה והיה מעורב בה, הן בצד הרוחני והן בצד הגשמי.

ר' חיים פנחס תמיד היה ממליץ על ר' שמחה את הפסוק "בנו העובד אותו", ההתבטלות שלו כבן יחיד לאביו היתה יוצאת דופן. "נדיר למצוא כאלו דברים, מסביר לי אחד מבני משפחתו, "הוא לא זז בלי אביו בכל עניין, גם שהיה מבוגר לא היה מחליט בלי אביו".

ה'כיבוד אב' המסור לאביו היה הן ברוחניות והן בגשמיות, רבי שמחה עשה אצל אביו 'שימוש' עשרות שנים, הן בשאלות הלכתיות והן בסידורי הקידושין. גם בהוצאת הספרים של אביו נטל רבי שמחה חלק גדול.

רבי שמחה הינו עדין נפש ובעל חסד, אוזנו קשובה לכל נדכא ונכה לבב. מלבד למדנותו ובקיאותו בכל חלקי התורה וההלכה, הינו בקי בכל פסק של אביו זצ"ל.

רבי שמחה חף מפוליטיקה וסולד מהמחלוקת. מתרחק מ'לשון הרע'.

מאז ומעולם נאמר לו: "הרי הדלת אצל הראש ישיבה זצ"ל פתוחה כל היום, צריך לעשות קצת חשיבות ולמעט בנכנסים?". אך רבי שמחה נחרץ: "לא יהיה! כולם יכולים להכנס הרצון של אבא שתהיה דלת פתוחה".

אחד מתלמידיו הגדירו: "צהלתו על פניו תמיד", מקבל כל אחד בסבר פנים יפות, גם את הפשוטים שבפשוטים שבעם.

עוד בנושא:

• שיעור קומה • ה'ממשיך' בבית מדרשו של הגרי"ש אלישיב
• הבן ששב להנהיג האימפריה • ה'ממשיך' לבית ויז'ניץ
• במטבח ליד כסא הסבא • הממשיכה לבית קנייבסקי
• בנעלי האב הנרצח • האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא
• "לעשות נחת רוח לאבא" • ה'ממשיך' לבית נדבורנא
• נסיך ממלכת התורה • ה'ממשיך' של ישיבת מיר
• בדרך העולה 'בית אל' • ה'ממשיך' למקובל הגר"נ פרץ

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!