כך חגגו ראש השנה בחצרות הקודש ובישיבות • פרויקט

• בחצר חסידות גור: בערב ראש השנה עברו החסידים לפני האדמו"ר לאמירת ה'שלום נעמען', במשך שעות ארוכות. בליל א' דראש השנה עברו החסידים שמעל גיל 40 לאחל 'שנה טובה' לאדמו"ר, ולמחרת בליל ב' עברו הצעירים עד גיל 40. בכל התפילות קיצרו בניגונים. ביום א' דר"ה בעת ששרו את פיוט "היה עם פיפיות" נכנס האדמו"ר למעונו לשהות ממושכת. בשל כך חזרו שוב ושוב על הניגון עד שהאדמו"ר חזר למקומו.

ביום א' סיימו את מוסף בשעה 13:15, לאחר הפסקה ומספר בריתות, וביום ב' סיימו בשעה 12:45. בעלי התפילות שחרית ומוסף: ר' שאול בורזיקובסקי ור' אברהם נחום לב. בפסוקי דזמרה כובד לראשונה המחותן החדש עם בן האדמו"ר הרה"צ רבי נחמיה אלתר - ר' אברהם שרגא רוזמרין. בתפילת מנחה כובד הרב אברהם מרדכי בורנשטיין. ‏

כנהוג בכל השנים, החסידים עלו לישיבת 'שפת אמת' לאחל 'לשנה טובה' להגר"ש אלתר ולאחיו בני ה'פני מנחם'. הגר"ש לא לחץ ידי הבאים ורק הנהן בראשו. הבאים לישיבה בליל החג, נתקלו במודעה יוצאת דופן, בה נכתב כי המניין המתקיים בישיבה מיועד לרבנית (אלמנת הפני מנחם) ומשפחתה בלבד. החסידים התבקשו שלא להופיע למניין.

• בחצר חסידות בעלזא: ביום הראשון סיימו את תפילת מוסף בשעה 17:00, ביום השני סיימו בשעה 18:30. ביום השני היו בבעלזא ארבע בריתות, ובכולם שימש האדמו"ר סנדק. בליל החג הראשון עברו במשך שעתיים חסידים לאמירת 'שנה טובה' ללא נתינת יד לאדמו"ר. בליל החג השני ערך האדמו"ר טיש הנקרא 'לדוד מזמור', שנמשך עד השעה 2:30 לפנות בוקר.

בתקיעות הראשונות תקע האדמו"ר מבעלזא בשופרו של דודו האדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל, שנוקה במיוחד כדי שקולו יהיה ברור וצלול.

• בחצר חסידות ויז'ניץ: סיימו את התפילות ביום הראשון בשעה 17:10 וביום השני בשעה 17:40. בליל א' דראש השנה הלך בן האדמו"ר, רבי יעקב מרדכי הגר, לבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' לאחל 'שנה טובה' לדודו האדמו"ר, בשליחות אביו.

האדמו"ר ישב על הכסא והשתמש בסטנדר של ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' זצ"ל, ולבש קיטל המעוטר בפסים של כסף, וכיפה מכסף שחבש ה'אמרי חיים' בשנתו האחרונה בליל הסדר. בטיש נעילת החג אמר האדמו"ר כי מי שמחזיק בביתו מחשב או סלולארי לא כשר - לא יכנס אליו לקוויטל כי 'זה שואה'.

• בחצר חסידות ויז'ניץ: בבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' ברחוב עזרא בבני-ברק: ביום הראשון סיימו בשעה 17:00 וביום השני ב-16:45. במהלך החג לבש כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ את ה'קיטל' של האדמו"ר ה'ישועות משה' זצ"ל, אותו לבש אביו כשהיה עדיין 'רב', וכיפת זהב מיוחדת העשויה מהעטרה של הטלית של ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'. הכסא על ישב האדמו"ר בתפילות היה של אביו - כיסא ששימש אותו בעת קבלת הקוויטלא'ך, והכסא בטישים היה כסא הטישים של אביו. בליל החג הראשון, עקב העומס קרס החשמל של המזגן בהיכל הטישים, ואנשי חברת החשמל הגיעו לתקן.

בן האדמו"ר – הרה"צ רבי חיים מאיר הגר, הלך בליל החג הראשון לומר 'שנה טובה' יחד עם מספר חסידי ויז'ניץ אל דודו האדמו"ר בבית המדרש הגדול בקרית ויז'ניץ.

מאות החסידים שהגיעו לשהות במהלך החג במחיצת האדמו"ר נדהמו לראות נברשת חדשה שהותקנה במרכז בית המדרש בעלות של 50 אלף דולר - תרומת הנגיד אביש מנדל מלורנס בארה"ב.

• בחצר חסידות צאנז: סיימו בשני הימים את תפילת מוסף בשעה 18:30. בשני הימים מוסר האדמו"ר דרשה קודם תקיעת השופר. לראשונה השנה לבש האדמו"ר טלית עתיקה של אביו ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל.

• בחצר חסידות קרלין סטולין: השנה הוסיפו פיגומים בשני צדדי בית המדרש, ובהם נתנו מקומות לשבת בתשלום, ובכל בית המדרש היו המקומות רק בעמידה, אך חלק מהמתפללים הביאו כסאות פרטיים מביתם. מארה"ב הגיעו לחג לשהות עם האדמו"ר כ-300 איש. כמו בשנה שעברה - הילדים התפללו בחצר בחוץ - שם נפרס עבורם ברזנט מסביב - במקום עריכת הטישים, עם חזנים משלהם. רק לתקיעות דמיושב השתתפו במניינו של האדמו"ר. כל הילדים שרו ביחד את השירים, וקולם נשמע גם במניין המרכזי. אחד הנוכחים מספר כי הלב נמס מהבל פיהם של תשב"ר.

ליל החג השני הואה היארצייט של 'הינוקא' מקרלין, וככל שנה ניהל האדמו"ר טיש, כשזקני החסידים נעמדים סביבו ומספרים עובדות וסיפורים על רבי ישראל מסטולין, שנפטר בגרמניה בב' דראש השנה תרפ"ב, ומנוחתו כבוד בפרנקפורט. כמו כל שנה, השתתף בטיש הזה גם אחיו של האדמו"ר – האדמו"ר מלוצק.

• בחצר חסידות סערט ויז'ניץ: סיימו את התפילות בשני הימים בשעה 15:30. ביום השני של ראש השנה הייתה הפסקת חשמל בבית המדרש של החסידות ברמת ויז'ניץ בחיפה.

• בחצר חסידות נדבורנא: בליל א' דראש השנה האדמו"ר שלח את אחיו הרה"צ רבי אהרון דוד לגשת כשליח ציבור בתפילת מעריב. לאחר מכן עברו כל החסידים להתברך 'שנה טובה'. לטיש נכנס האדמו"ר כשהוא לבוש בשטריימל של אביו בעל ה'באר יעקב' זצ"ל. ל'המלך' ביום א' דראש השנה ניגש הרה"צ רבי ישראל רוזנבוים, הבעל מקריא בתקיעות היה הרה"צ רבי שלום אהרון אשכנזי ראש ישיבת נדבורנא, האדמו"ר תקע את כל ה-100 תקיעות בתפילה וגם ניגש חזן בתפילת מוסף.

לתפילת מעריב ביום ב' דראש השנה - בהשתתפות הנגיד דן גרטלר - ניגש האדמו"ר. ל'המלך' ביום ב' דראש השנה ניגש גם כן האדמו"ר, אך לאחר תפילת שמונה עשרה כיבד את אחיו הרה"צ רבי ישראל רוזנבוים, ר"מ בישיבה קטנה נדבורנא, לגשת. הבעל מקריא בתקיעות היה הרה"צ רבי אהרון דוד רוזנבוים. התפילה החלה בשעה 7:00 בבוקר והסתיימה ביום א' ב-16:25 וביום ב' ב-16:00.

• בחצר חסידות ערלוי: בכל השנים משמש האדמו"ר כבעל תוקע בתקיעות הראשונות, וכמקריא משמש בנו הרה"צ רבי משה סופר, אב"ד ערלוי. השנה עקב חולשתו של האדמו"ר הוא תקע ביום הראשון רק תקיעה אחת, ואת שאר התקיעות תקע בנו הגאון רבי שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי, וכמקריא שימש האדמו"ר. גם ביום השני תקע האדמו"ר קצת מהתקיעות, והמשיך להקריא לבנו. בשני הימים סיימו את התפילה בשעה 15:15. בטיש נעילת החג מסר האדמו"ר 'תורה' במשך חצי שעה - זמן רב במושגי חצר ערלוי.

• בחצר חסידות רחמסטריווקא: ביום הראשון סיימו את תפילת מוסף בשעה 17:20 - מוקדם מהרגיל בחסידות, ביום השני סיימו בשעה 18:20.

• בחצר חסידות דז'יקוב: מאות חסידים הגיעו עם משפחותיהם לקרית ויז'ניץ ברחובות לשהות במחיצת האדמו"ר, כל הדירות שנשארו פנויות נתפסו והושכרו מיידית. ביום א' דראש השנה סיימו מוסף בשעה 16:30, וביום השני סיימו בשעה 17:20. האדמו"ר לבש 'קאפטן' לבן ששימש את האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל.

• בחצר חסידות פרמישילאן: ביום הראשון סיימו את התפילה בשעה 18:21, ביום השני סיימו בשעה 18:15. במהלך החג אוכלים החסידים יחד עם האדמו"ר בהיכל הטישים, במהלך הסעודה דיבר האדמו"ר על הצורך לקיים את התורה והלכותיה פשוטו כמשמעו מבלי לחפש ענוה יתירה או גאווה פסולה.

בחצר חסידות מודז'יץ: השנה לראשונה חודשו עשרה ניגונים, אותם הלחין האדמו"ר ממודז'יץ. במהלך הימים שקודם ראש השנה למדו החסידים את הניגונים ושוררו אותם בתפילות.

בחצרות גדולי ישראל:

• הגראי"ל שטיינמן התפלל בשני לילות ראש השנה בביתו ברחוב חזון איש 5 בבני-ברק. את תפילת שחרית התפלל כמנהגו בבית הכנסת 'איצקוביץ' ברחוב הרב שך - לשם צעד ברגל. את קריאת התורה, התקיעות ומוסף ערך בביתו, כבעל תוקע שימש נכדו הרב ישעיה כהן, חתן בנו הגאון רבי שרגא שטיינמן. בליל א' דראש השנה עברו אלפים להתברך בביתו, בתפילת שחרית ערך הגראי"ל 'מי שבירך' למתפללים הקבועים. בערב ראש השנה הגיע הגראי"ל לישיבת אורחות תורה שם במשך שעה ארוכה ישב ברכבו ובני הישיבה עברו בשורה להתברך מפיו.

• הגר"ש וואזנר בעל ה'שבט הלוי': כמנהגו בשנים האחרונות לאחר תפילת מעריב בלילה הראשון עלה לארון הקודש בהיכל בית מדרשו – ישיבת 'חכמי לובלין' בבני-ברק - ובירך את הקהל בברכת 'לשנה טובה' ולאחר מכן חזר לביתו.

• הגר"ח קנייבסקי: למעלה מרבבת אנשים עברו במשך יותר משלש שעות להתברך לשנה טובה בבית המדרש 'לדרמן' ברחוב רשב"ם. יודעי דבר אומרים כי מדובר בשיא של שנים רבות.

• הגרי"ג אדלשטיין: הגרי"ג התפלל בישיבת פוניבז', במניין המרכזי המתקיים בהיכל 'אהל קדושים', בסיום תפילת ליל א' דראש השנה עברו אלפי תלמידי ובוגרי הישיבה להתברך מפיו במשך שעה ארוכה. הגרי"ג משמש כ'בעל תוקע' בישיבה זו השנה ה-68 ברציפות (!), כאשר ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי מקריא. כמידי שנה הסתיימה תפילת מוסף בשני הימים בשעה 14:40.

• הגר"ש אויערבך התפלל בישיבת 'מעלות התורה' בשכונת 'שערי חסד' בירושלים. התפילה מתחילה ב-6:30 ומסתיימת בשעה 16:00, בליל א' דראש השנה מסר הגרש"א שיחת חיזוק, במהלך דברין הביא שבשבת אומרים 'ויום השביעי משבח ואומר' דהיינו שהיום השביעי הוא המשבח, ואותו דבר בראש השנה עצם היום אמור לחזק אותנו, וזה לא הזמן לחזק את השני אלא עצם היום הוא המחזק. לאחר מעריב עברו מאות מתושבי שכונת שערי חסד לאחל 'לשנה טובה'.

• הגרמ"צ ברגמן התפלל בהיכל ישיבת רשב"י, למרות גילו משמש הגרמ"צ כשליח ציבור בתפילת מעריב בליל א' דראש השנה, כאשר לאחר התפילה עוברים מאות המגיעים מכל האזור לאחל 'לשנה טובה', במשך למעלה משעה יושב הגרמ"צ במקומו ומברך את הבאים. בשני הימים משמש הגרמ"צ כמקריא בתקיעות, וביום הראשון אף מסר שיחת חיזוק והתעוררות קודם אמירת התקיעות.

• הגר"ח גריינמן יצא לתפילות בבית מדרשו ברחוב חידושי הרי"ם 2 בבני-ברק שם השתתף בכל תפילות ראש השנה ואף שימש כמקריא, הגעתו של הגר"ח לתפילות הייתה הפתעה, שכן בתקופה האחרונה נחלש הגר"ח ואף אושפז בבית החולים. בבית מדרשו של הגר"ח מתפללים כ-400 איש. בליל החג, במשך שעה וחצי, עברו מאות לאחל 'שנה טובה'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!