תלויים ועומדים - טור אישי

אל שער המלך הגישה היתה קשה ומסובכת עד למאד, אישורים וחתימות מכל שרי הממשלה וגם זאת היה נתון ברמת הקשרים עם באי בית המלך, אולם חיימקה לא ויתר והפעיל את כל מי שהיה אפשר שיוכל לזרוק עוד איזה מילה קטנה אשר גם היא תוכל אולי להשפיע ולו במעט על מנת שיתאפשר הוא להכנס אל המלך ולהציג בפניו את בעיותיו הקשות אשר רק המלך בעצמו יוכל כאן לעזור ולהשפיע לפתרונם, אולם למרות הכל ניסיונותיו עלו בתוהו ולא אופשרה לו הכניסה אל חצר המלכות, אך חיימקה לא התייאש והמשיך בנסיונותיו הרבים. לאחר תקופה נתלו מודעות בראש כל חוצות היו נכונים ליום השלישי כי ביום שלישי הקרוב יגיע המלך אל אחד מבתי העיר וישמע את כל טענות תושבי המדינה והאפשרות איך לפתור את בעיותיהם, הכניסה תתאפשר לכל תושבים, יום המיוחל הגיע ואכן מאות התושבים התקבצו והמתינו בדריכות לכניסה אל המלך, אולם חיימקה אותו יום היה אחרי תקופה של עבודה קשה והיה עייף מאד ולא היה בו הכח לעמוד ולהמתין בתור ועל כן פרש הוא למנוחה, עבר היום ואכן כל בני העיירה שמחו כי הנה עכשיו יפתור להם המלך את כל מה שצריכים, אבל אחד היה שנשאר עם בעיותיו היה זה חיימקה, ואכן למחרת שוב ניסה חיים עוד ועוד את האפשריות להגיע אל המלך, אך כאן נענה חיימקה באופן נחרץ כי לא תאפשר לו הכניסה למלך, כשהתעניין לדעת על מה ולמה נקבע זאת בנחרצות, השיבו לו אנשי המלך אם באמת חשוב לך הבעיות איפה היית אתמול כשהמלך הגיע ממש קרוב עד אליך...

בוקרו של יום אלולי, ימים ספורים קודם יום הדין, כשאני מסיים לחלוץ תפילין ולקפל את הטלית, רואה אני את ידידי הטוב ר' חיים ניגש אלי, פניו מצועפות במבט של רצינות עומד מביט עלי ושואל אותי בתמימות: "תגיד לי, המקרה בטולוז היה השנה הזאת"...

הייתי בהלם! לרגע הכתה בי ההכרה בתאי מוחי, מתי באמת זה היה, אבא וב' ילדיו הי"ד, נחמדים מזהב ומפז רב, אשר חייהם נגדעו באיבם על ידי ערל שפל והותירו אלמנה ומשפחה שבורה ולב קרוע ומורתח של כלל ישראל. ותוך כדי שאני מנסה להתנער ממחשבותי. עולה מול עיני הרכב הדוהר לעברי פי תהום במורדות טבריה ומשפחה מיוחדת כמעט נכחדת לגמרי, כאשר אבא ואמא וששה ילדיהם נגזר עליהם לעלות למעלה חוץ מילדה קטנה שנגזר עליה להיותר לפליטה. וליבי נדהם וזועק, עד מתי... ומי ידבר על המשפחה מרחובות שעלתה בסערת להבות האש השמימה, ועשרות יתומים ואלמנות המציפים בעלוני הצדקה בתיבות הדואר,וחולים ממינים שונים נספי אש ומים ועוד צרות נוראות שהאחרונות משכיחות את הראשונות.

אט אט חודרת אל נבכי מוחי הידיעה, שנה כ"כ ארוכה חלפה מלאת מקרים ונסיונות, צרות רבות סבבונו, מצוקות הדיור, מצוקות הסמינרים, גזירות על עולם התורה, וחרב כליון רוחני המונף מעל ראשי בני הישיבות, סילוקן של ענקי הרוח גדולי ישראל מכל החוגים והקהילות לכל עדות שבטי ישראל, ואף איומים של מחוץ תשכל חרב, המצב הנורא השורר קרוב לגבולות ארצינו, המתח מדרום ומצפון, טבח בסוריה, מהפכות עולם במדינות שעליהם נגזר בשנה שעברה איזו לחרב איזו לשלום וכו' ואיום של מטורף איראני שדבוק במטרה מסוכנת ונוראה להשמיד להרוג ולאבד רח"ל... אוי, תכלה שנה וקללותיה.

אבל מאידך מביט אני גם אל כל אותם רגעים משמחים ושעות יפות שהיו וחלפו בשנה זו, בתים נאמנים בישראל הוקמו, ילדים וילדות משחקים בחוצות קריה, אירועים משמחים מסוגים שונים, ירבו שמחות בישראל, ועלית על כולנה שמחות התורה בסיומי הש"ס העולמיים שהתקיימו בכל אתר ואתר, בהם הכריזו כולם - יחד שבטי ישראל – ואמרו "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת"... היש לך שמחה גדולה מזו.

הכל תלוי בנו, וזהו הזמן, אם גם אתה בכלל האנשים הנמצאים במצוקת הדיור, מחיר הדלק עלה ואינך יכול לפרנס את משפחתך, רוצה שנה שבה תרוצץ רק משמחה לשמחה, אם כל זה חשוב לך למה לא ניצלת את האפשרות הגדולה שהייתה לך כשהמלך היה ממש על מפתן ביתך, קרוב אליך מתמיד ונמצא כאן לידינו, זהו הזמן להרבות בתפילה ובתחנונים להתחנן מלפניו כי תכלה שנה וקללותיה, שנה בה לא נדע עוד צער, שנה בה יפרח עולם התורה וישגשג, שנה שהקב"ה יגזור עלינו גזירות טובות ויקיים בנו חכמי ישראל, שנה שהאחדות תשלוט בנו ללא הבדל של גזע, ותרבה הדעת בישראל, שנה של חזרה בתשובה, תחל שנה וברכותיה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!