מִי בַחֲנִיקָה • הסב השכול בראיון: "גזירה משמים"
סבו של חיים חנוך העניך בוימל ז"ל, התראיין רק כי "שמעתי שהדבר גורם חיזוק גדול" • על הנהג: "אדם חיובי משכמו ומעלה" • על האסון: "חשבונות שמים שאי אפשר להבין"
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- כ"ג אלול התשע"ב
- 23 תגובות
הסב, הרב ישראל לייכטר. ארכיון: משה ויסברג
"לילה לפני האסון חיים חנוך העניך ז"ל לא נרדם, אביו, החתן שלי, סיפר שלעולם לא עבר עליהם לילה שכזה. בבוקר, כשנסע יחד עם המלמד לחיידר הוא נרדם ברכב, ואת מה שקרה אחר כך כבר אי אפשר להבין", כך מספר הרב ישראל לייכטר, סבו של הילד חיים חנוך העניך בוימל ז"ל, שבוע וחצי לאחר האסון בו נשכח נכדו ברכב ההסעה לחיידר - ונפטר.
עוד בטרם הספיק להתאושש ולעכל את האובדן הגדול, הוא מלא באמונה ובביטחון בה'. את הראיון הזה הוא סירב לקיים, גם לאחר שכנועים רבים. אך כשהבין כי ישנה אפשרות שאדם בודד יקרא את הדברים ויצא מחוזק, השתנתה דעתו. "אנחנו אנשים פשוטים, כל ההתעניינות התקשורתית זה משהו שגדול עלינו", הוא מסביר. "אך שמעתי שהדבר גורם לחיזוק גדול, ולכן אני אדבר כמה מילים".
בשבוע האחרון דווח ב'בחדרי חרדים' על התנהגותם האצילית של משפחות בוימל ולייכטר, מהמודעות בהן ביקשו מהציבור להתפלל להצלחתו של ה'מלמד' ששכח את חיים חנוך ז"ל במשפט, ועד להודעתם שיזמינו אותו להשתתף בכל השמחות שיערכו מהיום ואילך, גם בכלי התקשורת שדיווחו על כך נדהמו לנוכח התנהגותם של המשפחות, "אני ישר הבנתי שהנהג הוא אדם חיובי, משכמו ומעלה", מעיד הרב לייכטר.
"כבר ימים אחרי האסון ביקשו ממנו בהנהלת החיידר שהוא יחזור ללמד. גם בתי וגם חתני סיפרו לי על דמותו, ואם חס וחלילה היה לי אחוז קטן או צל של ספק שהוא אדם שלילי, החברה הייתה זו שמנדה אותו ולא בית המשפט.
"הוא סך הכול עשה לנו טובה, כל פעם הוא היה מגיע בשמחה כדי לקחת את חיים. ביום הראשון הוא כלל לא רצה לנסוע איתו לחיידר, אך ביום השני הוא כבר לא הסכים לוותר. מה שקרה שם, אף אחד מאיתנו לא יוכל להבין, אלו חשבונות שמיים".
על המפגש המרגש בניחום האבלים הוא מספר: "הוא בא כמו נפטר, לא היה מסוגל להסתכל לנו בעיניים או לחייך חיוך קטן. הבנתי את המצב העגום, דיברתי איתו במשך מספר דקות וחיזקתי אותו. כשהוא יצא כבר הוא היה נראה אחרת.
"אין ספק שהוא קיבל מכה אנושה ויקח זמן עד שהוא יתאושש, אך אנחנו את שלנו צריכים לעשות כדי לעזור לו, חייבים לעשות. בל נשכח", הוא אומר, "שאנחנו נמצאים כעת לפני משפט גדול, בתי סיפרה לי על כך שכשהמלמדים בחיידר הגיעו לנחם היא אמרה להם שזוהי גזירה מהשמיים שנגזרה כבר לפני 11 חודשים והיא מודה לקדוש ברוך הוא על כך שהוא נתן לה במתנה את בנה לעוד 11 חודש". על ההתמודדות שלה ושל בעלה, הוריו של הילד ז"ל הוא מוסיף: "ברוך ה' יש לי נחת ממנה, הם מגיבים כמו יהודים".
לסיום הוא מבקש להוסיף: "כל מה שיקרה לנו במהלך השנה הבאה אלו דברים שידונו עליהם בראש השנה, בעוד שבוע, ויחתמו עליהם ביום כיפור. אנחנו מוקפים באויבים והיהדות החרדית נמצאת תחת רדיפה, זה הזמן שכל אחד מאיתנו צריך לאמץ לעצמו את הקטע מתוך התפילה 'תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'".
עוד בטרם הספיק להתאושש ולעכל את האובדן הגדול, הוא מלא באמונה ובביטחון בה'. את הראיון הזה הוא סירב לקיים, גם לאחר שכנועים רבים. אך כשהבין כי ישנה אפשרות שאדם בודד יקרא את הדברים ויצא מחוזק, השתנתה דעתו. "אנחנו אנשים פשוטים, כל ההתעניינות התקשורתית זה משהו שגדול עלינו", הוא מסביר. "אך שמעתי שהדבר גורם לחיזוק גדול, ולכן אני אדבר כמה מילים".
בשבוע האחרון דווח ב'בחדרי חרדים' על התנהגותם האצילית של משפחות בוימל ולייכטר, מהמודעות בהן ביקשו מהציבור להתפלל להצלחתו של ה'מלמד' ששכח את חיים חנוך ז"ל במשפט, ועד להודעתם שיזמינו אותו להשתתף בכל השמחות שיערכו מהיום ואילך, גם בכלי התקשורת שדיווחו על כך נדהמו לנוכח התנהגותם של המשפחות, "אני ישר הבנתי שהנהג הוא אדם חיובי, משכמו ומעלה", מעיד הרב לייכטר.
"כבר ימים אחרי האסון ביקשו ממנו בהנהלת החיידר שהוא יחזור ללמד. גם בתי וגם חתני סיפרו לי על דמותו, ואם חס וחלילה היה לי אחוז קטן או צל של ספק שהוא אדם שלילי, החברה הייתה זו שמנדה אותו ולא בית המשפט.
"הוא סך הכול עשה לנו טובה, כל פעם הוא היה מגיע בשמחה כדי לקחת את חיים. ביום הראשון הוא כלל לא רצה לנסוע איתו לחיידר, אך ביום השני הוא כבר לא הסכים לוותר. מה שקרה שם, אף אחד מאיתנו לא יוכל להבין, אלו חשבונות שמיים".
על המפגש המרגש בניחום האבלים הוא מספר: "הוא בא כמו נפטר, לא היה מסוגל להסתכל לנו בעיניים או לחייך חיוך קטן. הבנתי את המצב העגום, דיברתי איתו במשך מספר דקות וחיזקתי אותו. כשהוא יצא כבר הוא היה נראה אחרת.
"אין ספק שהוא קיבל מכה אנושה ויקח זמן עד שהוא יתאושש, אך אנחנו את שלנו צריכים לעשות כדי לעזור לו, חייבים לעשות. בל נשכח", הוא אומר, "שאנחנו נמצאים כעת לפני משפט גדול, בתי סיפרה לי על כך שכשהמלמדים בחיידר הגיעו לנחם היא אמרה להם שזוהי גזירה מהשמיים שנגזרה כבר לפני 11 חודשים והיא מודה לקדוש ברוך הוא על כך שהוא נתן לה במתנה את בנה לעוד 11 חודש". על ההתמודדות שלה ושל בעלה, הוריו של הילד ז"ל הוא מוסיף: "ברוך ה' יש לי נחת ממנה, הם מגיבים כמו יהודים".
לסיום הוא מבקש להוסיף: "כל מה שיקרה לנו במהלך השנה הבאה אלו דברים שידונו עליהם בראש השנה, בעוד שבוע, ויחתמו עליהם ביום כיפור. אנחנו מוקפים באויבים והיהדות החרדית נמצאת תחת רדיפה, זה הזמן שכל אחד מאיתנו צריך לאמץ לעצמו את הקטע מתוך התפילה 'תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 23 תגובות