שנה מתוקה גם מ... שוקולד

המון דובר כבר על הדבש, ועל התפוח, ועל התפוח בדבש. הפעם נדבר על דבר מתוק אחר שאותו רבים יאכלו בחג – על השוקולד. בשנים האחרונות אנו עדים לשטף של מחקרים שונים אודות שוקולד.

המרכיב העיקרי של השוקולד הוא קקאו. תוצאות של חפירות ארכיאולוגיות מלמדות, שקקאו נמצא בשימוש לפחות משנת 1100 לפנה"ס. אינדיאנים אולמקים, אצטקים ובני שבט המאיה היו הראשונים שטעמו את משקה הקקאו. האצטקים האמינו שהקקאו הוא מתנתו של האליל קטצאלקואטל לאנושות. לשם הענקת המתנה הזו הוא ירד אל האדמה על קרן אור של כוכב הבוקר. קקאו נחשב אצלם לצמח קדוש. האינדיאנים הכינו ממנו משקה (מאד שונה מכל מה שאנחנו מכירים היום). בשפת האולמקים המשקה נקרא "קקווה" (kakava). אינדיאנים משבט המאיה קראו למשקה הקקאו שלהם, שהיה בעל קצף לבן, צ'וקואטל (צ'וקו – קצף, אטל – מים). האצטקים לא רק שתו קקאו, הם גם השתמשו בו כבתרופה: הם מצאו שקקאו משפר יכולת קוגניטיבית, שומר מזיקנה ומגביר את כוח הגברא. הם גם טיפלו בעזרת הקקאו בשלשולים ובדיזנטריה. חוץ ממשקה הקקאו שיועד לאנשים, האינדיאנים הכינו גם משקה אחר, מיועד לאלים, שלאנשים אסור היה לטעום. חוץ מזה האינדיאנים השתמשו בו במקום כסף. ספרדים שכבשו והרסו את מדינת האצטקים מצאו באוצר המלך האחרון של האצטקים, מונטסומה ה-II, 250,000 ק"ג קקאו.

האירופאי הראשון שהכיר את פולי הקקאו היה קולומבוס. כשהוא ירד מהספינה באי הונדורס, האינדיאנים המקומיים הגישו לו כוס משקה שוקולד לאות חברות... אך קולומבוס לא אהב את טעם הקקאו ולא הביא אותו לאירופה.

הרנאנדו קורטס היה הראשון שהביא קקאו לאירופה, אך אף אחד לא שם לב אליו. יותר מזה, לקקאו קראו "משקה השטן" ונשים פחדו לשתות אותו מחשש שיוולדו להן ילדים שחורים. רק מאה שנים מאוחר יותר, נזיר ומדען בשם בנצוני שלח למלך ספרד דו"ח ובו סיפר על התכונות המופלאות של משקה קקאו. דו"ח זה מאד הרשים את המלך. הוא פקד לסווג כסודי כל מידע על קקאו ולהרוג את כל היודעים עליו. על פי פקודה זו נהרגו עשרות אנשים. מידע על ייצור משקה הקקאו הפך לסוד מדיני של ספרד למשך שנים רבות.

במשך שנים רבות רק אנשים מאד עשירים יכלו להרשות לעצמם שוקולד: גם תהליך היצור וגם חומרי הגלם היו יקרים ביותר. הסופר וההסטוריון הספרדי אוביידו (Gonzalo Fernández de Oviedo Valdés) כתב:"רק עשירים שותים קקאו, כי הם שותים כסף ממש". בנוסף לשתיית משקה קקאו, הוא מצא שלקקאו יש שימוש גם לטיפול במחלות שונות. ספרדים שמרו את הידע שלהם על קקאו בסודי סודות.

בסוף המאה ה-XVI מטייל איטלקי בשם פרנצ'סקו קרלטי (Francesco Carletti) נחשף לקקאו בזמן טיולו באמריקה התיכונה, והביא את פירותיו לאירופה. האיטלקים לא שמרו את הקקאו בסוד – והפרי התחיל לכבוש את אירופה. בסוף המאה ה-XVII המציאו "קקאו למאכל" - שוקולד - שניתן היה לאכול ולא לשתות, אך גם הוא היה מאד יקר ורק יחידי סגולה זכו לאכלו. במאה ה-XVIII המוניטין של משקה השוקולד נפגע: הוא הפך להיות כלי נפוץ בידי רוצחים שבחרו להרעיל את קרבנותיהם, כי הטעם שלו הסתיר בהצלחה את טעם הרעל.

בתחילת המאה ה-XVIII התחילו האנגלים להוסיף חלב למשקה, כדי להוזיל את עלותו. אך משקה שוקולד עדיין נשאר יקר מאד. רק בסוף המאה ה-XIX תהליך הייצור הוזל. במאה ה-XX, כתוצאה מהוזלה חדה של סוכר ושל קקאו, גם אנשים שאינם עשירים במיוחד התחילו לאכול את השוקולד ולשתות את הקקאו. אך לילדים לא נתנו לא את השוקולד ולא את משקה הקקאו: באותם ימים חשבו שאכילת שוקולד פוגעת במשמעת אצל הילדים. אסרו על שוקולד גם במנזרים, כי האמינו שהוא מעורר יצרים ותאוות. לעומת זאת, לאנשים מבוגרים המליצו לאכול כמה שיותר שוקולד, כי האמינו שהוא מאריך את חיי האדם. הותיקן אף נתן אישור מיוחד לצרוך שוקולד בימים של צום נוצרי.

את חפיסות השוקולד כפי שאנחנו מכירים אותן היום יצר לראשונה ג'ון קדברי במטרה... לגמול אנגלים מבירה. הפירסום המאסיבי של השוקולד כ"מזון המלכים" עשה את שלו, ומיליוני אנשים טעמו את השוקולד והתאהבו בו. מהר מאד השוקולד הפך לממתק הפופולרי ביותר בכל שכבות האוכלוסיה. בשנת 1995, ביוזמתה של צרפת, יום ה-11 ביולי הוכרז כיום הבינלאומי לשוקולד (World Chocolate Day). במקומות שונים בעולם יש מוזיאונים המוקדשים לשוקולד.

סגולותיו הרפואיות

השוקולד מיוצר מפולי קקאו ועשיר במגנזיום, סידן, ברזל, אבץ, נחושת, אשלגן ומנגן, זרחן, ובויטמינים B1,B2,B3,A,E. הוא משפר את פעילות המוח, מווסת את חילוף החומרים התאי, מחזק את העצמות, מחזק את הזיכרון, מחזק את מערכת החיסון, מגביר את היכולת להתמודד עם מצבי לחץ, מונע התפתחות של אנמיה, משפר את מצב הרוח, מטפל בדיכאון, מאיץ איחוי של פצעים.
שוקולד מכיל חומרים חיוניים רבים. למשל, התיאנינים הנמצאים בשוקולד מונעים התרבות חיידקים ובכך מגינים על השיניים מפני עששת ודלקות חניכיים. חוקרים יפנים ממליצים להוסיף קקאו למשחת שיניים ולמי פה – לשמירה על השיניים. הם גם עוזרים להתמודד עם עייפות עומתית ולא להדבק במחלות עונתיות. ואם נדבקתם – נסו שיטה להתמודדות מתוקה עם מחלות ויראליות: קחו לפה חפיסת שוקולד קוביה-קוביה ומצצו אותן אחת-אחת עד שתגמרו את החפיסה. תתפלאו להרגיש שהשיעול וכאבי הגרון יסוגו.

שוקולד מטיב עם השרירים ומהווה מקור מעולה לאנרגיה, לכן הוא מומלץ לאנשים שעוסקים בספורט או עובדים עבודה פיזית. שוקולד מוריד לחץ דם, משפר שינה, מונע התקפי מיגרנה, מאזן רמת כולסטרול בדם ומעלה את רגישות התאים לאינסולין. לפי מחקר גרמני שמעשה במכון לדיאטולוגיה בפוטסדאם (DlfE), אכילת 6 גר' שוקולד ביום מורידה את הסיכוי לחלות בשבץ ובאוטם שריר הלב ב-39%, וכן מורידה את לחץ הדם בממוצע ב-1 מ"מ.

חומרים נוספים שנמצאים בקקאו כוללים קפאין, טאוברומין ותיאופילין. חומרים אלה שייכים למשפחת המתיל-קסאנטינים. הם מעוררים את מערכת העצבים הסימפתטית, מגרים את בלוטת האדרנל להפריש אדרנלין, מעלים את קצב הלב, הנשימה ולחץ הדם. אך כמות הקפאין בקקאו נמוכה (רק 20 מ"ג ל-100 גר' לעומת 180 מג' ויותר בכוס קפה). הקפאין שבשוקולד אינו מזיק, אך מעורר יצירתיות, מעלה את כושר העבודה וכושר הסיבולת במצבי לחץ ומאמץ פיזי. זאת גם הסיבה לכך שהוא מהווה מרכיב בתזונה של ספורטאים, מטפסי הרים וכדו' ובארצות רבות – גם חיילים קרביים. שוקולד מנטרל את תחושת החרדה ומשפר את מצב הרוח. במחקרים נמצא שהוא משפיע על הגברים הרבה יותר חזק מאשר על נשים. יתכן שזוהי הסיבה שבד"כ נשים אוכלות שוקולד בכמויות יותר גדולות.

חומר נוסף הנמצא בקקאו הוא פנילאתילאמין. לפי מחקרים אחרונים הוא גורם לשחרור של אנדורפינים הגורמים להרגשה טובה ולעלייה בתחושת הקירבה. אכילת שוקולד מריר גם גורמת לשחרור קבוע של סרוטונין, מה שמביא לשחרור מוגבר יותר של אנדורפינים. אלו משפרים את מצב הרוח, גורמים להתרוממות רוח ואף לשריפת קלוריות מוגברת.

אצל נשים בהריון שוקולד מקל על תסמיני ההריון ומטיב עם התפתחות העובר. יש אומרים שאם אישה בהריון אוכלת הרבה שוקולד ילדה יהיה בעל מזג טוב, אוהב חיים ומתגבר על מצבי מתח בקלות.

הפרופסור השבדי סבן לרסן אומר, שאין כמו שוקולד כדי לרדת במשקל. הוא נותן דיאטת שוקולד לחולים בעלי משקל עודף. לצורך דיאטה כזאת מתאים רק שוקולד מריר פרווה בעל 90 אחוז קקאו וללא מלית. במחקר נמצא שאכילת 100 גר' שוקולד מריר מורידה את צריכת הקלוריות באותו יום ב-15 אחוזים. מחקר דני מצא, שאכילת 30 גר' שוקולד מורידה את התיאבון וכן עוזרת לשמור על תחושת השובע לאחר הארוחה במשך זמן ארוך יותר. עוד מידע מעניין לנלחמים במשקל עודף: רטיות שוקולד מטפלות ביתר הצלחה בצלוליטיס ואמבטיות עם שוקולד עוזרות בהורדת משקל (אמבטיות כאלה אסורות לאנשים הסובלים ממחלות לב ו/או כלי דם).

במחקר שנעשה באוקספורד, אנגליה, נמצא שאכילה קבועה של שוקולד מחזקת את הזיכרון. כנראה צודקים היפנים, שמחלקים לתלמידים חפיסות שוקולד לפני כל מבחן. בכל אופן, מנהג מעניין.
גם התבלינים שמוסיפים לשוקולד איכותי טובים לבריאות. הנה כמה דוגמאות. למשל, פלפל קאיין משפר את העיכול, מחזק את המערכת החיסונית, מטיב עם חולים עם לחץ דם גבוה, סכרת, ארתריטיס, אסתמה, זיהום בכליות ומחלות ויראליות. קינמון – משפר את פעילות הקיבה, הכליות, הכבד וכיס המרה וכן מוריד את רמת הסוכר בדם.

לציטין, אחד ממרכיבי החובה בשוקולד, מאזן את חילוף החומרים של הכולסטרול, שומר על כלי הדם, משתתף ביצור הורמונים, משפר את פעילות המוח, משפר את ההפרשה של מיצי מרה ומהווה מרכיב בממברנות של התא. לא פלא שבזמנו קקאו נמכר בבתי מרקחת. ועד היום בקליניקות בשוייץ מטפלים בחולי עייפות כרונית בעזרת קקאו. כל זה נכון לגבי שוקולד מריר פרווה עם אחוזים גבוהים של קקאו. ככל שאחוזי הקקאו בשוקולד יורדים – כך יורדת התועלת שבקקאו. ככל שיש בקקאו יותר תוספים שונים – כך יש יותר סיכוי לתופעות לוואי כאלה ואחרות והתועלת יורדת.

פסיכותרפיסט בשם מוריי לנגם פיתח שיטה לאבחון אישיות האדם על סמך העדפות סוגי השוקולד שלו. למשל, הוא טוען שאנשים שמעדיפים שוקולד מריר הם אנשים שמסתכלים לעתיד. נשים שאוהבות שוקולד מריר הן נשים בעלות "ראש של גבר". אנשים שאוהבים שוקולד חלב דוקא חיים בעבר, סנטימנטלים ורומנטיים. אין הרבה אנשים שאוהבים שוקולד לבן פריך. אנשים כאלה הם אנשים שרוצים ששלום ישרור בכל העולם. אנשים שאוהבים שוקולד עם אגוזים הם אנשים בעלי שאיפות ומטרה ברורה בחיים. אנשים שאוהבים שוקולד מנתה - בעלי דימיון מפותח במיוחד, אלה שאוהבים שוקולד עם קוקוס – יצירתיים במיוחד... ואילו אנשים שלא אוהבים שום תוספות ומילויים בשוקולד - אלה אותם אנשים שמרנים עליהם עומד העולם.

אמונות תפלות הקשורות לשוקולד

- פעם חשבו ששוקולד גורם לאקנה. להפך, השוקולד הוא חומר קוסמטי שהוכיח את עצמו. רופאי עור אמריקאים עשו מחקר על בני נעורים כדי לברר את הסוגיה. הם מצאו שאין שום קשר בין צריכת שוקולד לבין התפתחות אקנה.

- פעם חשבו ששוקולד יכול לגרום לעששת בגלל הסוכר הנמצא בו. נכון שסוכר לבן הורס את השיניים, אך בזכות התכונות האנטי-חיידקיות שבקקאו, השוקולד דוקא מגן על השיניים מפני עששת. כמובן, אם אתם אוכלים שוקולד ללא סוכר, אפקט ההגנה חזק הרבה יותר.

- בעזרת דיאטת שוקולד ניתן להוריד משקל בהנאה בלבד. דיאטת שוקולד היא אולי דיאטה מהנה, אך היא לא מאוזנת, לא מאזנת את חילוף החומרים של הגוף וכן לא גורמת לפיתוח הרגלי אכילה ו/או אורח חיים בריאים. לכן זמן קצר לאחר תום הדיאטה ניתן לצפות לחזרה למשקל הקודם או אף להוספה עליו. בנוסף, היא אסורה לקבוצות גדולות של אנשים (למשל, לחולי סכרת, לסובלים מלחץ דם גבוה, לסובלים מאלרגיות ומחלות כבד ו/או כיס המרה).

- שוקולד יכול לגרום לאלרגיה. שוקולד עצמו נמצא כהיפואלרגני. אבל כל מיני תוספי מזון שמוסיפים לתוכו (אבקת חלב, חומרי טעם, ריח וכו') בהחלט מסוגלים לגרום לאלרגיות. לכן מומלץ לצרוך שוקולד שמכיל כמה שיותר קקאו וכמה שפחות תוספי מזון. מחקר אנגלי גילה שאין בעצם אלרגיה לשוקולד עצמו, אך צריכת שוקולד ע"י אנשים שהם אלרגים לכל מיני דברים יכולה להיות טריגר להחמרת אלרגיות אחרות שכבר קיימות אצל החולה. מעניין שרופאים יפנים מטפלים באלרגיות דוקא בעזרת שוקולד.

- שוקולד יכול לגרום להתמכרות. אכן, שוקולד מכיל חומרים מקבוצת הקנבינואידים שיכולים לגרום התמכרות, אך הכמות שלהם כל-כך נמוכה, שכדי לפתח התמכרות לשוקולד יש לאכול לפחות 55 חפיסות שוקולד יום-יום במשך תקופה ארוכה. לא נראה לי שגם בין אוהבי השוקולד יש הרבה אנשים שיעמדו במשימה.

האם לכולם מומלץ לאכול שוקולד? – לא. יש אנשים רגישים לשוקולד, אצלם שוקולד יכול לגרום לתופעות שונות, מפריחה על העור עד התקפי מיגרנה. יש גם אנשים שהם אלרגים לחלבון השוקולד. היום ניתן למצוא שוקולד נטול חלבון זה.שוקולד זה לא רק בריאות ומצב רוח – זה גם יופי.
אם תחזרו ותסתכלו על הרכיבים שיש בתוך השוקולד, לא תתפעלו מכך שלשוקולד יש שימוש מוצלח בקוסמטיקה.

לפניכן מספר מתכונים קוסמטיים ביתיים. שימו לב שלצורך המתכונים מתאים רק שוקולד מריר פרווה ללא סוכר עם לא פחות מ-60 אחוז קקאו.

מסכה לעור יבש: לערבב היטב כף שוקולד מומס מקורר במקצת עם כף שמנת וחלמון ביצה. להניח על הפנים ל-10 דקות ולאחר מכן לשטוף במים חמימים.

מסכה לעור שמן: לערבב היטב כף שוקולד מומס מקורר במקצת, כפית מיץ לימון ובננה מעוכה. להניח על הפנים ל-15 דקות ולאחר מכן לשטוף במים חמימים.

מסכה לניקוי העור: לערבב היטב דבש, שוקולד נמס מקורר במקצת ושיבולת שועל טחונה (דייסת תינוקות) ביחס 1:1:1 עד לקבלת עיסה הדומה במרקם לעיסה ללביבות. אם יש צורך – תוסיפו קצת מים. להניח על הפנים ל-15 דקות ולשטוף במים חמימים.

לשיער דליל ו/או לא צומח: לערבב היטב גביע יוגורט, כפית קקאו וחלמון ביצה. לעסות את התמיסה אל תוך הקרקפת, לעטוף את הראש במגבת ולהמתין כחצי שעה. לאחר מכן – לחפוף את הראש. לחזור על הפעולה 3 פעמים בשבוע.

ולפני שאנחנו נפרדים, הנה סיפור קטן מהחיים: ז'אן קלמנט, אישה אשר נפטרה בגיל 122 (1875-1997), מאז שהיא זכרה את עצמה אכלה כל יום לפחות כ-100 גרם של שוקולד. יש אומרים שזהו הסוד לאריכות הימים שלה. היא הפסיקה לאכול שוקולד בגיל 121 בהמלצת הרופאים...

לסיכום: לאנשים שאינם רגישים לשוקולד ושאוכלים שוקולד איכותי בכמויות סבירות, ללא הגזמה, זהו מזון טעים ובריא גם יחד. הוא טוב לבריאות, טוב לגיזרה וטוב למצב הרוח.

אז תאכלו שוקולד, צרפו אותו לסל המתוקים לחג ושתהיה לכם שנה טובה! כתיבה וחתימה טובה!


ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, אבחון וטיפול בשיטות טבעיות ע"י נטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, פרחי באך, צמחי מרפא, צבע, קריסטלים ותמציות קריסטלים, נרות הופי וטיפולים נוספים. מחברת הספר "בריאות האישה ברפואה המשלימה". טל': 054-8450103

קישורים:
אתר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!