"מה אומר ר' מייער?"

עוד כתבות:

• כשהאראלים חיכו למצוקים • תמונות
• חבר הבד"צ הגר"מ ברנדסדופר זצוק"ל
• אלפים בהלווית הגר"מ ברנסדרופר זצוק"ל



מה אומר ר' מייער?

מאות אנשים קדורי פנים עמדו ליד ביתו של הגר"מ ברנדודופר ברחוב שבטי ישראל. היה זה דקות לפני שהגיעה הבשורה המרה. הפנים אמרו הכל. אנשי ההצלה, שיצאו מהבית בפנים מורכנות, בישרו ללא מילים.

הנורא מכל קרה.

ר' מייער איננו.

מאמצי ההחייאה עוד נמשכו. אנשי ההצלה סירבו להשלים עם רוע הגזרה. בהוראת הגאב"ד הגרי"ט וייס הם ניסו שוב להחיות את הרב האהוב, אך לשווא.

ניצחו אראלים את המצוקים. ר' מייער איננו.

המצוקים הגיעו בהפתעה. לא היו סימנים מקדימים. הכל קרה בדקות. לא נתנו שהות להכין את התלמידים האוהבים לפרידה. ר' מייער בלכתו, כבימי חייו, לא רוצה להטריח. לא רוצה להיות לעומס. לא רוצה להקשות. כך נהג כל חייו. כך נהג גם במיתתו הפתאומית.

ניסינו ללקט עובדות, הנהגות, שביבים קטנים מחיים שלימים של אהבת תורה. חיים של חסד, מסירות נפש לה' ולתורתו. הקרבת חייו למען הזולת. ניסינו, אך לא הצלחנו. הכאב טרי מדי. המשפטים עדיין מקוטעים, עדיין לא מעכלים את גודל האסון.

דובבנו מספר אנשים. כולם ציינו את גודלו ההלכתי. את פסקיו החד-משמעיים. "מה אומר ר' מעייר?" - זו השאלה השגורה ביובל האחרון על כל בני ירושלים החרדית. בכל נושא, לכל אחד, בכל עניין ותחום. תמיד חשוב היה לדעת מה אומר רבי מאיר ברנדסדופר על כך.

אין הרבה רבנים שמוכרים אצל כלל הציבור אישית, לכל יחיד, בדיוק כמו אצל רבים. כמו שהיה פוסק הדור כך היה פוסק לפרט. כל אדם בירושלים ידע את הכתובת ברח' שבטי ישראל, בכל שעות היממה - לשאלה, התייעצות דחופה או דיון מסובך.

מה אומר ר' מייער?

לא קשה להגדיר את הגאון רבי מאיר ברנדסדופר זצ"ל. כל אנשי ירושלים מכירים אותו מקרוב כדמות החיה בעניני פסיקה, כאיש העומד על דעתו, דעת תורה, ללא חת ומורא. כמו בפסיקה הלכתית אישית, כך בדיוני הבד"ץ של 'העדה החרדית' היה תמיד הדמות הדומיננטית והמובילה בכל תחום.

צורב צעיר, עטוף בפאות לחיים, בוחר לספר דווקא על זוית אחרת. הוא מספר על הענווה הגדולה של ר' מייער. לכל היה ברור שעם השנים דרכו סלולה לכהן כגאב"ד 'העדה החרדית', אך הוא לא רצה לכהן בתפקיד זה וגם בתפקיד הראב"ד לא חפץ בשום אופן.

בעת שעמד על הפרק התמנותו של מורו ורבו המובהק כ"ק אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א, היה הוא זה שהכריע בדבר, כשהוביל את הקהילה הענקית לעבר הנהגה חדשה. אז גם מונה כרב חסידות וקהילת תולדות אברהם יצחק.

מאן דהו מוסיף עוד פן באישיות רבת הזויות של הגר"מ. ידוע היה כמוהל המומחה של ירושלים. גדולי ישראל, כמו 'עמך', הקפידו ואף ידעו להתגאות על היות ר' מאיר זצ"ל מוהל בברית לבניהם.

בפטירתו נעקרה דמות עתיקת יומין, משיירי דמויות ההוד של ירושלים, מעין קונסנזוס כלל חרדי, שעל אף השתייכותו ל'העדה החרדית', היה למקור פסיקה וכתובת הלכתית לכל שדרות היהדות החרדית.

ספריו 'קנה בושם' הפכו לספרי יסוד בעולם התורה וההלכה, ועם הסתלקותו מתייצבת ירושלים החרדית ביתמותה, מהדמות האבהית והמיוחדת שליוותה את רחובותיה, מערכותיה ודברי ימיה, בתעצומות נפש ובתעוזה קנאית מופלגת, שאין כמותה עוד בימינו.

ההלויה נדחתה לשעות הבוקר של היום למחרת. ברחוב מדברים על כך שר' מייער פסק שקדושים וצדיקים יש לעכב את לוויתם בכדי שיגיעו רבים. עם הפסק הזה השתמשו בכדי לעכב את לוויתו. זאת למרות שבירושלים מקפידים שלא להלין את המת.

כבודו של ר' מייער שאני.

זכותו תגן עלינו ועל כל עמו ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!